תשואות

באפיק ה"סולידי": 10 קרנות הקונצרניות המנצחות של שנת 2013 - צפו בטבלה

2013 הייתה השנה של האג"ח הקונצרני. בזמן שהמעו"ף עלה 12%, המדד הקונצרני הכללי זינק 9%. אז מי הן הקרנות המצטיינות בענף?
אבי שאולי | (3)

שנת 2013 הסתיימה אתמול בחגיגיות עם תשואה נאה של 12% למדד המעו"ף. אבל גם מי שהפחית סיכון והעדיף להשקיע באג"ח קונצרניות הצליח להרוויח לא רע אשתקד. המדד הקונצרני הכללי רשם ב-2013 תשואה מדהימה של 9%. התל בונדים רשמו תשואה של סביב 6.3%.

בחלק א' - סקרנו את קרנות הנאמנות הטובות ביותר בקטגוריה של קרנות מנייתיות ובחלק ב' - סקרנו את קרנות הנאמנות הטובות ביותר בקטגוריה של אג"ח מסוג כללי, ממשלתי או כספית.

הנה רשימת קרנות הנאמנות שמשקיעות באג"ח קונצרניות (של חברות) והשיגו את התשואה הגבוהה ביותר בשנה החולפת.

מבין 140 קרנות המתמחות בהשקעה באג"ח קונצרניות, סקרנו את הקרנות שמנהלות נכסים בהיקף של 100 מיליון שקל ומעלה. במקום הראשון 'כרמים אג"ח חברות' של כרמים בית השקעות עם תשואה של 17.16% בשנת 2013. בין האג"חים שבהן משקיעה הקרן המנהלת נכסים בהיקף של 100.5 מיליון שקל ניתן למנות: אפקון החז אגח ב, אספן גרופ אגח ה, סאנפלאואר אג טו, לאומי מימון הת י ועוד.

במקום השני נמצאת פסגות מודל קונצרני (!) ניהול מבוקר עם תשואה של 15.78%. וסוגרת את השלישייה הראשונה - ילין לפידות תיק אג"ח חברות+50 שהשיגה תשואה של 15.6%.

שתי קרנות היו קרובות מאוד להיכנס לרשימה, אך לא הגיעו לנכסים בהיקף מינימאלי של 100 מיליון שקל.ובכל זאת נציין אותן - 'פסגות קונצרני ומניות', המנהלת נכסים בהיקף של 98.3 מיליון שקל ורשמה תשואה של 19.6% והקרן 'להבה משולבת', המנהלת נכסים בהיקף של 97.6 מיליון שקל ורשמה תשואה של 16.3%.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    eyal-abrahamov 02/01/2014 09:47
    הגב לתגובה זו
    יפה אבי שאחרי הניתוח הלא מדויק שפירסמת ביום שלישי ה-31.12 בכתבה "סיכום 2013: קרנות האג"ח עם התשואה הטובה ביותר - צפו ב'טבלת המנצחות'" טרחת לתקן את העיוות. ואכן כמו שכתבתי לך אז "כרמים אג"ח חברות" היא מובילה by far את התשואות בתחום האג"ח ... צא ומד ...
  • 1.
    דביר 02/01/2014 09:45
    הגב לתגובה זו
    היזהרו בחנו ונסו להבין לאן נכנסים. אני למדתי על בשרי ואני פועל עם יועצי השקעות פרטיים משלם להם ומחליט האם יש תמורה בעד האגרה.הכל בשליטתי כולל קרנות השתלמות וקופות גמל בשיטת IRA וכך אני גם לומד. אני רואה לאורך שנים ששיטתי הינה הנכונה ביותר .בעל המאה הוא בעל הדעה אך משתמש ביועצים חכמים. לכל המעוניין (אני נהנה משירותי טלביט) תמסרו שדביר המליץ אולי נקבל הנחה בדמי ייעוץ. למה לא לפרגן למי שמגיע ושכולם יהנו. בדברים טובים אני אוהב להתחלק יש לי מספיק.
  • תפסיק לפמפם פרסומות מיחחחא (ל"ת)
    דבורה 03/01/2014 23:51
    הגב לתגובה זו
זהב
צילום: Jingming Pan
קרנות נאמנות

הזהב שובר שיאים; מהי הדרך העדיפה למשקיע הישראלי להיחשף לסחורה?

המתכת הצהובה שוברת שיאים כמעט מדי חודש, אבל משקיעי הקרנות בארץ נוטים להתעלם - האם הגיע הזמן לשנות גישה? מהן האפשרויות העומדות בפני המשקיע הישראלי, והאם ישנה אחת טובה מהאחרות? 

גיא טל |


בשנתיים האחרונות הפך הזהב להשקעה הלוהטת ביותר בשווקים: מחיר האונקיה זינק במעל 100% בשנתיים לכ-4,200 דולר לאונקיה, תוך ריסוק שיאים היסטוריים כמעט מדי חודש. תשואה כזו הופכת את רוב המדדים המובילים לחיוורים לידו, כאשר מדד S&P 500, למשל, עלה "רק" בכ-50% באותה תקופה, והאינפלציה הגלובלית נשארה מתונה יחסית. העלייה הדרמטית הזו לא נובעת רק מספקולציות בשוק, אלא משילוב של גורמים מבניים שמעידים על שינוי עמוק יותר בתפיסת הזהב כנכס אסטרטגי.

אחד המנועים החזקים ביותר מאחורי הראלי הוא גל רכישות אדיר של בנקים מרכזיים – שחקנים עם כיסים עמוקים במיוחד ויד יציבה. סין, טורקיה, הודו, פולין ומדינות נוספות קונות מאות טונות מדי רבעון, במטרה להפחית תלות בדולר ולבנות עתודות אסטרטגיות. על פי נתונים מה-World Gold Council, הבנקים המרכזיים רכשו כ-634 טונות זהב עד אוקטובר 2025, והתחזיות מדברות על סך של 750-900 טונות לשנה כולה, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2022. הרכישות הממשלתיות הללו יוצרות ביקוש קשיח וכמעט בלתי תלוי-מחיר, שתומך במחיר הזהב גם בתקופות של תנודתיות בשווקים. למעשה, הבנקים המרכזיים מהווים כיום כ-20% מהביקוש הגלובלי לזהב, לעומת פחות מ-10% לפני עשור. תופעה זו, המכונה "דה-דולריזציה", משקפת חששות גוברים מפני חובות ממשלתיים גבוהים במערב, סנקציות פיננסיות ומשברים גיאופוליטיים כמו המלחמה באוקראינה והמתיחות במזרח התיכון. כתוצאה מכך, הזהב הפך לא רק להגנה מפני אינפלציה, אלא גם לכלי דיפלומטי וכלכלי.

בישראל, משקיעים פרטיים ומנהלי תיקים יכולים לרכוב על הגל הזה בקלות יחסית דרך קרנות נאמנות וקרנות סל מקומיות. הכלים האלה מציעים חשיפה נקייה למתכת הצהובה, בלי צורך בכספת או בדאגות אחסון, והופכים את הזהב למרכיב אטרקטיבי יותר ויותר בתיקי ההשקעות של הישראלים יחד עם זאת מדובר עדיין בנישה קטנה מאד בתיקי ההשקעות המקומיים, כשסך החשיפה של כל הכלים ביחד לא מגיעה אפילו למיליארד שקל. אולי הגיע הזמן להגדיל את החשיפה? 

אז מהן האפשרויות שעומדות בפני המשקיעים הישראליים, והאם יש אופציה מעודפת? ניתן לחלק את כלי ההשקעה המקומיים שיוצרים חשיפה למתכת לשלוש: קרנות נאמנות אקטיביות, קרנות סל חשופות מט"ח, וקרנות סל מנוטרלות מט"ח. המגוון לא כל כך גדול – ישנן שתי קרנות אקטיביות בלבד, 3 קרנות חשופות מט"ח וקרן אחת מנוטרלת מט"ח, אך הם מספקים אפשרויות מגוונות להתאמה אישית.

קרנות נאמנות אקטיביות: זהב וכרייה

ישנן כעת שתי קרנות אקטיביות שמציעות חשיפה לזהב, של קסם אקטיב (לשעבר אפסילון) ושל מיטב. לא מדובר בחשיפה בלעדית למחיר הזהב עצמו, אלא גם לחברות הפועלות בתחום כריית הזהב, כמו Newmont או Barrick Gold. מחירי החברות האלו נעים בקורלציה גבוהה עם מחיר הזהב (כ-0.8-0.9), אך לא מוחלטת, מה שמאפשר למנהלי הקרן להוסיף ערך דרך בחירות אקטיביות. הנה השוואה של הביצועים של שתי הקרנות בשנים האחרונות: