תשואות

באפיק ה"סולידי": 10 קרנות הקונצרניות המנצחות של שנת 2013 - צפו בטבלה

2013 הייתה השנה של האג"ח הקונצרני. בזמן שהמעו"ף עלה 12%, המדד הקונצרני הכללי זינק 9%. אז מי הן הקרנות המצטיינות בענף?
אבי שאולי | (3)

שנת 2013 הסתיימה אתמול בחגיגיות עם תשואה נאה של 12% למדד המעו"ף. אבל גם מי שהפחית סיכון והעדיף להשקיע באג"ח קונצרניות הצליח להרוויח לא רע אשתקד. המדד הקונצרני הכללי רשם ב-2013 תשואה מדהימה של 9%. התל בונדים רשמו תשואה של סביב 6.3%.

בחלק א' - סקרנו את קרנות הנאמנות הטובות ביותר בקטגוריה של קרנות מנייתיות ובחלק ב' - סקרנו את קרנות הנאמנות הטובות ביותר בקטגוריה של אג"ח מסוג כללי, ממשלתי או כספית.

הנה רשימת קרנות הנאמנות שמשקיעות באג"ח קונצרניות (של חברות) והשיגו את התשואה הגבוהה ביותר בשנה החולפת.

מבין 140 קרנות המתמחות בהשקעה באג"ח קונצרניות, סקרנו את הקרנות שמנהלות נכסים בהיקף של 100 מיליון שקל ומעלה. במקום הראשון 'כרמים אג"ח חברות' של כרמים בית השקעות עם תשואה של 17.16% בשנת 2013. בין האג"חים שבהן משקיעה הקרן המנהלת נכסים בהיקף של 100.5 מיליון שקל ניתן למנות: אפקון החז אגח ב, אספן גרופ אגח ה, סאנפלאואר אג טו, לאומי מימון הת י ועוד.

במקום השני נמצאת פסגות מודל קונצרני (!) ניהול מבוקר עם תשואה של 15.78%. וסוגרת את השלישייה הראשונה - ילין לפידות תיק אג"ח חברות+50 שהשיגה תשואה של 15.6%.

שתי קרנות היו קרובות מאוד להיכנס לרשימה, אך לא הגיעו לנכסים בהיקף מינימאלי של 100 מיליון שקל.ובכל זאת נציין אותן - 'פסגות קונצרני ומניות', המנהלת נכסים בהיקף של 98.3 מיליון שקל ורשמה תשואה של 19.6% והקרן 'להבה משולבת', המנהלת נכסים בהיקף של 97.6 מיליון שקל ורשמה תשואה של 16.3%.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    eyal-abrahamov 02/01/2014 09:47
    הגב לתגובה זו
    יפה אבי שאחרי הניתוח הלא מדויק שפירסמת ביום שלישי ה-31.12 בכתבה "סיכום 2013: קרנות האג"ח עם התשואה הטובה ביותר - צפו ב'טבלת המנצחות'" טרחת לתקן את העיוות. ואכן כמו שכתבתי לך אז "כרמים אג"ח חברות" היא מובילה by far את התשואות בתחום האג"ח ... צא ומד ...
  • 1.
    דביר 02/01/2014 09:45
    הגב לתגובה זו
    היזהרו בחנו ונסו להבין לאן נכנסים. אני למדתי על בשרי ואני פועל עם יועצי השקעות פרטיים משלם להם ומחליט האם יש תמורה בעד האגרה.הכל בשליטתי כולל קרנות השתלמות וקופות גמל בשיטת IRA וכך אני גם לומד. אני רואה לאורך שנים ששיטתי הינה הנכונה ביותר .בעל המאה הוא בעל הדעה אך משתמש ביועצים חכמים. לכל המעוניין (אני נהנה משירותי טלביט) תמסרו שדביר המליץ אולי נקבל הנחה בדמי ייעוץ. למה לא לפרגן למי שמגיע ושכולם יהנו. בדברים טובים אני אוהב להתחלק יש לי מספיק.
  • תפסיק לפמפם פרסומות מיחחחא (ל"ת)
    דבורה 03/01/2014 23:51
    הגב לתגובה זו
SP500
צילום: גיא טל

האם עדיף להיות משקיע פאסיבי או אקטיבי? הנתונים מפתיעים

כשמדברים על השקעות, השאלה הכי גדולה שמטרידה משקיעים היא פשוטה: האם כדאי לי לנסות לנצח את השוק או פשוט להצטרף אליו? התשובה מתבררת כמורכבת הרבה יותר ממה שחשבנו - תלוי במכשיר (אג"ח או מניות), בתקופה ופרמטרים נוספים, אבל יש מסקנה אחת ברורה לגבי הטווח הארוך

הדס ברטל |

בעשורים האחרונים חוקרים הצביעו על קרנות השקעה פאסיביות שעוקבות באופן אוטומטי אחרי מדדים כעדיפות על פני הקרנות האקטיביות שמנוהלות על ידי מנהלי השקעות במטרה לייצר תשואה עודפת. אחד המחקרים החשובים בתחום היה של חתן פרס נובל יוג'ין פאמה וקנת פרנץ' מ-2010, שבחן 23 שנים של תשואות והגיע למסקנה חד-משמעית: רק 2-3% מהמנהלים מצליחים ליצור תשואה עודפת אמיתית לאורך זמן. השאר? בעיקר מזל זמני שאת המחיר שלו משלם המשקיע בעמלות מנופחות. 

התיק המצרפי של כל הקרנות האקטיביות שמנוהלות על ידי מנהלי השקעות, קרוב לתשואת השוק, אבל העמלות הגבוהות (דמי הניהול הגבוהים) מורידים את התשואה נטו למתחת למדדים ומתחת לקרנות הפאסיביות.  זה בדיוק מה שטען ג'ון בוגל, מייסד Vanguard והיוצר של קרן האינדקס הראשונה שהושקה באמצע שנות ה-70. 

אך מול שלל הטיעונים לטובת ההשקעה הפאסיבית, נראים יותר ויותר חוקרים שמוצאים הצלחות אצל מי שבחר בניהול אקטיבי חלקי של ההשקעות שלו. השקעות. מחקר SPIVA  של S&P Dow Jones Indices , שנחשב למחקר מקיף מאוד מקיף האחרונות, מצא ש-65% מקרנות המניות הגדולות האקטיביות בארה"ב נכשלו מול מדד ה-S&P 500 ב-2024. כשמסתכלים על עשור שלם, התמונה יותר קשה, אבל צפויה : רק 5.7% מהקרנות האקטיביות הצליחו לספק תשואה עודפת על פני עשר שנים.

הבעיה היא לא רק בשיעור ההצלחה הנמוך, אלא גם בחוסר העקביות. מחקר שבדק את המשכיות הביצועים מצא שמתוך כל הקרנות שהיו בחלק  העליון של הביצועים בשנת 2020, אף אחת לא נשארה שם ארבע שנים לאחר מכן. זה אומר שגם אם מצאתם מנהל מוצלח, כמעט אין סיכוי שהוא ימשיך להצליח.

הבדל מהותי נוסף הנגזר מסגנון ההשקעה הוא העמלות. קרנות אקטיביות גובות בממוצע 0.66% עמלת ניהול שנתית, לעומת 0.05% בלבד בקרנות אינדקס/ פאסיביות. ההבדל הזה מצטבר לאלפי שקלים רבים ואפילו יותר לאורך שנות השקעה, ומקשה עוד יותר על המנהלים להצדיק את השכר שהם גובים. דמיינו תיק של 100 אלף שקל - ההבדל בעמלות מגיע לכ-600 שקלים, חיסכון של 30 שנה לפנסיה יוצר הפרש של עשרות אלפי שקלים, ובערך נוכחי סדר גודל של 5-7 אלף שקל - כלומר, 5%-7% מערך הקרן כולה זורם כדמי ניהול. 


השקעה
צילום: George Drachas on Unsplash
קרנות נאמנות

רבעון שלישי כספיות: הטובות והגרועות ביותר

על ההבדלים בין סוגי הקרנות הכספיות השונות, ועל המנצחות והמפסידות ברבעון השלישי ומתחילת השנה בקטגוריה שממשיכה לגדול בהתמדה

גיא טל |

הלהיט הגדול ביותר בשוק הקרנות הוא ללא ספק הקרנות הכספיות שגייסו עשרות מיליארדי שקלים בשנים האחרונות, מאז שהריבית במשק עלתה לרמתה הנוכחית. חשוב לציין, עם זאת, שתחת השם "קרנות כספיות" ישנם מוצרים שונים לחלוטין. הקרנות הכספיות השקליות הן פשוט כלי השקעה נטול סיכון (כמעט) שמעניק פחות או יותר את ריבית השוק, בדרך כלל לפחות ברמות של פיקדון בנקאי, ולא פעם אף יותר, וזאת תוך כדי נזילות מרבית, כלומר ניתן למשוך את הכספים מדי יום, והכסף מגיע לחשבון תוך זמן קצר יחסית. זהו מוצר פשוט וקל להבנה שמאפשר גמישות בניהול הנזילות האישית, כך שמצד אחד כסף לא ישכב סתם כך בחשבון, ומצד שני הוא יהיה זמין לכיסוי כל צורך מיידי. לעניות דעתי זוהי הדרך הטובה ביותר לניהול עודפי מזומן שלא ידוע מתי נצטרך אותם, וכן להשקעה למי שלא רוצה לקחת שום סיכון. 

תחת הקטגוריה הזו ישנן כמה תתי קבוצות. יש קרנות שמסווגות ככספיות "ללא קונצרני", כלומר ללא השקעה באג"ח חברות שנחשב מסוכן יותר, וזאת על מנת להקטין את הסיכון עד כמה שניתן. הטרייד אוף הוא כמה עשיריות האחוז פחות בתשואה, שכן האגרות האגחיות נותנות תשואה מעט גבוהה יותר מהמקבילות הממשלתיות או מפקדונות בנקאיים. ישנן כעת שתי קרנות כאלה, והן כצפוי נמצאות בתחתית הרשימה מבחינת תשואות. לעניות דעתי מדובר ב"זהירות יתר", שכן הקרנות הרגילות הן בטוחות ברמה מספקת. 

ישנה גם "קרן מחלקת" אחת, כזו שמחלקת את הרווחים מדי חודש. זהו כלי מעניין עבור מי שרוצה להנות באופן שוטף מהרווחים, ותשואה שוטפת של כ-4% בשנה (כלומר כשליש אחוז בחודש) על הסכום שברשותו יכולה לספק לו הכנסה שמשמעותית לגביו.

כלי חדש שנוצר לאחרונה מזכיר יותר פקדון בנקאי. מדובר בכעין פקדון סגור לחודש אחד, שמאפשר את הוודאות של לדעת מראש מה תהיה התשואה המתקבלת בסוף החודש, להבדיל מקרן כספית רגילה שתלויה בביצועי השוק. הוודאות הזו מגיעה גם היא על חשבון תשואה נמוכה מעט יותר מהקרנות הרגילות, ובנוסף עם פחות נזילות. לא ניתן למשוך את הכספים מדי יום כמו בקרנות הרגילות אלא רק במועדים הקבועים מראש – כמו בפקדון בנקאי. ישנם כעת בשוק רק שתי קרנות כאלה, של מיטב ושל אלטושלר שחם.

מוצר אחר שנמצא תחת קטגוריה של "קרן כספית" אבל הוא מסוג אחר לחלוטין הוא כספית מט"חית. פה בעצם מדובר בהשקעה במטבע חוץ בתוספת ריבית מסוימת. שינוי שער החליפין מול השקל משפיע הרבה יותר על התשואה מאשר הריבית שמייצרת הקרן. כך הקרנות המט"חיות הדולריות יצאו הפסד של מעל 6% מתחילת השנה עקב היחלשות הדולר, בעוד קרנות היורו הניבו רווחים של כ-2% - 3% באותה תקופת זמן, בגלל שינוי שער החליפין מול האירו.