על מאזנה של מימון ישיר, שבחודש שעבר הנפיקה לראשונה את מניותיה לציבור, על בסיס תשקיף שכלל את הדוח הכספי לרבעון הראשון, יושבים שני תיקי אשראי. הראשון, בהיקף של כ-2 מיליארד ש"ח כולל הלוואות המיועדות למכירה (לרבות על דרך של איגוח) והשני, בהיקף של כחצי מיליארד ש"ח כולל הלוואות שמימון ישיר מחזיקה בהן במטרה לגבות את תזרימי המזומנים החזויים מהן.

תיק שני זה נמדד בדיוק לפי אותם הכללים על פיהם מודדות חברות האשראי החוץ בנקאי את תיקי האשראי שלהן. הגילוי שמימון ישיר נותנת על תיק זה כפוף לאותן הוראות גילוי הקבועות ב-IFRS, שחברות האשראי החוץ בנקאי חייבות לציית להן.

ימים ספורים לאחר ההנפקה, פרסמה מימון ישיר את הדוח הכספי לרבעון השני. כמקובל אצל חברות שדיווחיהן לציבור מפוקחים על ידי רשות ניירות ערך בלבד, מימון ישיר צמצמה בדוח הרבעון השני את היקף הגילוי אודות תיקי האשראי, בהשוואה לגילויי שניתן בתשקיף ביחס לרבעון הראשון. אבל, הטבלה הבאה אודות חובות בפיגור וחובות פגומים ב"תיק המוחזק" ליום 30.6.2020 נותרה בדיוק כפי שהובאה בתשקיף ביחס ליום 31.3.2020 וליום 31.12.2019, עובדה המעידה על חשיבות מידע אודות היקף חובות פגומים והיקף חובות בפיגור למשקיע סביר.

• לאומי קונה 20% מאורשי ב-40 מ' ש' עם אופציה לרכישת מלוא הזכויות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אם הטבלה הזו מוכרת לכם, זה בגלל שהיא מובאת בדוח השנתי של אס. אר. אקורד (ראו טור מלפני שלושה שבועות, כאן) ובדוח השנתי של אופל בלאנס (ראו טור, כאן). אבל בניגוד למימון ישיר, שתי חברות אלה השמיטו את הטבלה מהדוחות הרבעוניים, וכתוצאה צמצמו משמעותית גילוי מידע ממנו יכולים קוראי הדוחות לקבל מושג על משקל האשראי הבעייתי.

אבל מה לנו כי נלין על הגילוי הרבעוני של אס. אר. אקורד ואופל בלאנס, כאשר חברת אשראי חוץ בנקאי אחרת, אורשי ג.ש. אפילו לא נתנה גילוי בדוחות הרבעון הראשון והשני ליתרת ההפרשה להפסדי אשראי. למעשה, בדוח הרבעון השני שלה, אורשי לא נתנה גילוי לאף אחד מהנתונים שבטבלה של מימון ישיר לעיל,

דוח הרבעון השני של אורשי כולל מכתב מאת רואי החשבון שלה, שבו הם נותנים את הסכמתם לכך שדוח הסקירה שלהם על הדוחות הכספיים יכלל בתשקיף מדף, ואכן, אורשי פרסמה באוגוסט תשקיף מדף, ונראה כי היא ערוכה ומוכנה לגייס כספים מהציבור, על בסיס דוחות הרבעון השני.

• הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
• חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?

"מכוח תשקיף מדף זה", כותבת אורשי על כריכתו, "החברה תוכל להנפיק סוגי ניירות ערך שונים בהתאם להוראות הדין ובכללם: אגרות חוב שאינן ניתנות להמרה, לרבות בדרך של הרחבת סדרות קיימות ועתידיות של אגרות החוב של החברה". לא בהכרח בלי קשר, לפני כשישה שבועות פרסמה מידרוג דוח דירוג לאגרות החוב של אורשי. במרכזו של הדו"ח, שנערך לפני פרסום דוח הרבעון השני, טבלת נתונים מדוחות אורשי, שכותרתה "נתונים פיננסיים עיקריים", עם דגש על העיקריים. הנה קטע של הטבלה:

בגלל מדיניות הגילוי של אורשי, אם כך, מידרוג אינה מסוגלת לחשב "מדדים פיננסים עיקריים" המבוססים על יתרת ההפרשה ויתרות חובות בעייתיים ליום 31.3.2020, שאינם זמינים (NA) לציבור. היא גם לא יכולה לחשב אותם ליום 30.6.2020, כי אורשי ממשיכה באותה מדיניות אי גילוי, גם כשהיא מבקשת לגייס כספים מהציבור. מידרוג נאלצה לבסס את הדירוג על נתונים ישנים מהדוח השנתי, שאולי נס ליחם. כך למשל, היא כתבה:

"תיק האשראי של החברה אופיין בשנים האחרונות ברמת סיכון הולמת לדירוג, כפי שמשתקף בשיעור החובות הבעייתיים לסך התיק ברוטו , אשר עמד על כ-3.0% בסוף שנת 2019... יתרת ההפרשה להפסדי אשראי חזויים לתיק אשראי הינה נמוכה יחסית, כ- 0.6% בסוף שנת 2019, וגוזרת יחס כיסוי (הפרשה כנגד חובות בעיתיים) שאינו בולט לטובה, של כ-21% ל-31 בדצמבר 2019 (ממוצע של כ-31% בין השנים 2016-2018), המשקף כרית הפרשה נמוכה ביחס לסיכון הצפוי בתיק".

סמוך לאחר פרסום דוח מידרוג, פרסמה רשות ניירות ערך הודעה, אודות השקת ממשק חיפוש המאפשר למשקיעים לדלות "מידע מתוך הדיווחים של חברות הדירוג, [שממילא] דווחו ופורסמו על ידן באופן פומבי במערכת המגנ"א [ובמערכת המאיה]". כל זאת, "לאור החשיבות שרואה הרשות בהנגשת מידע לציבור המשקיעים, ככלי לקבלת החלטות השקעה, ובכלל זה, המידע המוצג בדיווחי חברות הדירוג".

אכן, יש חשיבות להנגיש לציבור את המידע המסומן כ-NA בדיווחי חברת הדירוג. אם הציבור יקבל מושג על היקפו של המידע המהותי שאינו זמין בדוחות רבעונים, אולי הוא יתחיל ללחוץ על הרשות למלא כהלכה את ייעודה העיקרי: אכיפת גילוי נאות בדיווחי החברות הנסחרות, כדי שכל המידע החשוב למשקיע סביר (ולחברות הדירוג) ייכלל בהם.

גם שוהם פרסמה לאחרונה תשקיף מדף (מאי 2020). כמו אורשי, גם היא לא נותנת גילוי בדוחות רבעוניים להיקף החובות הפגומים ולהיקף החובות בפיגור משמעותי. אבל לזכותה של שוהם, ייאמר כי בניגוד לאורשי היא כן נותנת גילוי ליתרת ההפרשה להפסדי אשראי חזויים.

לדוחות של אורשי ושל שוהם יש מספר קווים משותפים. שתיהן (ועוד חברה אחת) הן היחידות שמכנות את ההוצאה בגין הפסדי אשראי, השורה הרביעית בדוח רווח והפסד, כ"הפרשה" (וזו טעות מינוח; ראו בהמשך), אצל שתיהן דוח הדירקטוריון מספר על "הפרשה ספציפית" או על "הפרשה קבוצתית/כללית", בשעה שבשום מקום בדוח לא ניתן גילוי לסך ההפרשה הספציפית או לסך ההפרשה הכללית.

הנה, למשל, קטע מדוחות רוו"ה של אורשי, שבהם הוצאות בגין הפסדי אשראי מכונות "הפרשה", וזאת בשעה שדוח הדירקטוריון לשנת 2019 מסרב לזרום עם הכינוי הזה:

הסכסוך בין דוח רווח והפסד של אורשי לבין דוח הדירקטוריון שלה יושב בדוחות הרבעון השני, כאשר שני הצדדים טועים כעת בצוותא וקוראים להוצאה "הפרשה".

מאז תחילת 2018, סדר הפרשת סכומים להפסדי אשראי קבוע בתקן 9 IFRS, והגילוי שחברות האשראי החוץ בנקאי נדרשות לתת אודות הליכי ההפרשה ורכיביה קבוע בתקן 7 IFRS. התקנים האלה נכתבו בלונדון, ועל התרגום שלהם לעברית - תרגום מצוין, יש לומר -- עמלו לילות כימים במוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות, בראשות רו"ח דב ספיר. נספח "מונחים מוגדרים" בתקן 9 מציין מפורשות עובדה הידועה עוד מהימים שהדוחות הכספיים של חברות הנסחרות בתל אביב היו ערוכים בהתאם לגילויי דעת שהנפיקה לשכת רואי חשבון, ממשכנה הישן ברחוב גרוזנברג. העובדה היא כי בתחום מתן אשראי, המונח "הפרשה" הוא תרגום של המונח allowance, קרי סכום המפחית את יתרת תיק האשראי ברוטו אל הערך "נטו" שבו מוצג התיק על פני המאזן. ראו בעצמכם:

סעיף 4.1.2, שאליו מפנה ההגדרה, מתאר את הכלל על פיו חברות האשראי החוץ בנקאי מודדות את ערכו של תיק האשראי על פני המאזן. להערכתי, לא תוכלו למצוא חברה העוסקת במתן אשראי ונסחרת בלונדון, או בכל בורסה מכובדת אחרת, שעל פני דוח רווח והפסד שלה קיימת שורה שכותרתה allowance for expected credit losses. רק בתל אביב.

תהיות עולות גם משני מונחים "ספציפיים" אחרים בדוחות הדירקטוריון של אורשי: "בחינה ספציפית" של חובות לקוחות במטרה לאמוד "הפרשה ספציפית" בגינם, והכל "בהתאם למדיניות ההפרשה לחובות מסופקים של החברה". אבל, "מדיניות ההפרשה" המתוארת בביאור המדיניות החשבונאית של אורשי בדוח 2019 אינה מתייחסת כלל ל"בחינה ספציפית" ו"להפרשה ספציפית", ובשום מקום אחר בדוח השנתי לא ניתן גילוי לסכום ההפרשה הספציפית. דוח הדירקטוריון של אורשי לשנת 2019 מסוכסך, אם כך, לא רק עם דוח רווח והפסד אלא גם עם הביאורים לדוחות הכספיים.

כל הדוחות הכספיים של הבנקים בישראל, הערוכים בהתאם להוראות הדיווח של הפיקוח על הבנקים, דומים זה לזה, אך הדוחות הכספיים של חברות האשראי החוץ בנקאי הפגומים מהיבט הגילוי הנאות -- פגומים הם כל אחד על פי דרכו.

אצל שוהם ביזנס, דוח הדירקטוריון לא מסוכסך עם ביאור המדיניות החשבונאית -- ההפרשה הספציפית מאוזכרת בשני המקומות -- אבל בדוח שנת 2019 הוא מסוכסך עם הביאור המגלה מספרים הקשורים בספציפיות, ובדוחות רבעון ראשון ושני לשנת 2020 הוא מסוכסך עם כל שאר חלקי הדוח, שלא ניתן בהם גילוי לסך "ההפרשה הספציפית" ולסך "ההפרשה הכללית". הנה הקטעים בדוחות הדירקטוריון של שוהם, המסבירים את הגידול בהוצאה בגין הפסדי אשראי (ביחס לתקופה המקבילה אשתקד):

 האם האמירות בדוח הדירקטוריון של שוהם אודות "הפרשה ספציפית" ואודות "הפרשה כללית" (המכונה בדוחות גם כ"הפרשה קבוצתית") הוא מידע רלבנטי למשקיע סביר השוקל קניית או מכירת ניירות ערך של שוהם? ממש לא, לדעתי.

ואסביר. באור 2 - "עיקרי המדיניות החשבונאית" בדוח השנתי מספר, כי "בעת חישוב ההפרשה בגין הפסדי אשראי חזויים, החברה בוחנת בשלב ראשון האם ישנם לקוחות אשר בגינם יש לחשב הפרשה ספציפית, וזאת בשל אירוע כשל המחייב בחינה ספציפית של הלקוח. אירועי הכשל הינם, בין היתר, פיגור של הלווה בהחזר החוב מעל 90 יום… ביחס ליתרת הלקוחות האחרים, החברה מחשבת את ההפרשה להפסדי אשראי על בסיס קבוצתי… באמצעות מודל התנהגותי סטטיסטי…".

כלומר, בבאור 2 מצהירה החברה כי כל לקוח שיש לו חוב בפיגור של מעל 90 יום עובר "בחינה ספציפית", אבל כאשר אתם ממשיכים לבאור 5, אתם מגלים כי החברה לא בחנה ספציפית 93% (תשעים ושלוש אחוזים!) מהחובות בפיגור מעל 90 יום. כך עולה משתי הטבלאות הבאות המובאות בביאור (הסכומים המוצגים הם סכומי ההלוואות. סך הסכומים בשתי הטבלאות הוא סך ההלוואות בתיק האשראי):

המדיניות החשבונאית נמצאת על כן בסכסוך חמור עם באור 5 על רקע הבחינות להפרשה ספציפית. באור 5 מציג טבלה נוספת (ואחרונה), המפלחת את יתרת ההפרשה להפסדי אשראי חזויים לפי עומק הפיגור:

בשלב זה מונחות בפניכם, קוראי הדוחות הכספיים, שלוש טבלאות. האחת מציגה גיול חובות שלא ניגשו לבחינה ספציפית, השנייה מציגה גיול של החובות שניגשו לבחינה, והשלישית מציגה גיול של יתרת הפרשה הכוללת (הספציפית והכללית) יחדיו. האם תוכלו מתוך נתונים אלה לחשב את הפרמטרים של תיקי האשראי שהנהלת שוהם התמקדה בהם, ורק בהם, בדוח הדירקטוריון, בבואה להסביר שינויים בהוצאה בגין הפסדי אשראי: יתרת "ההפרשה הספציפית" ויתרת "ההפרשה הכללית".

לא תוכלו. לדוגמה, איננו יכולים לדעת איזה חלק מיתרת ההפרשה על חובות שאינן בפיגור או בפיגור נמוך מ-30 יום -- כ-2.3 מ' ש"ח -- מתייחס לחובות "שלא נבחנה בגינם ירידת ערך ספציפית" ואיזה חלק מתייחס לחובות ש"שנרשמה בגינם ירידת ערך ספציפית".

מכאן, שהסיפורים בדוחות הדירקטוריון הרבעוניים של שוהם על "הפרשה ספציפית", שלפעמים היא עולה ולפעמים היא יורדת, והסיפורים על "הפרשה כללית" שלפעמים היא יורדת ולפעמים היא דווקא עולה, הם סיפורים על סכומים שאין להם גילוי אפילו בדוח השנתי -- ולאור זאת כלל לא ברור מדוע הם צריכים לעניים משקיעים.

ויותר חשוב, מהסיפורים האלה, קורא הדוחות הרבעוניים של שוהם לא מקבל כל אינדיקציה על היקף החובות הפגומים ביום האחרון של הרבעון, ואינו מקבל אינדיקציה על חובות בפיגור מעל 90 יום ביום האחרון של הרבעון. ולסיום, אציין כי הגילוי שנותנות האחים נאוי ואופל בלאנס בדוחות רבעוניים אודות החןבות שניגשו לבחינת ירידת ערך ספציפית כן מספק אינדיקציה להיקף החובות הבעייתיים, וכי הן, וגם פנינסולה וגיבוי אחזקות, נתנו גילוי ליתרת "ההפרשה הספציפית" בדוחות הרבעון הראשון והשני לשנת 2020.

משוהם ביזנס נמסר: "החברה פועלת על פי דין ומציגה את הנתונים בדוחותיה הכספיים בהתאם לכללי ה-IFRS ותקנות ניירות ערך. הדוחות עוברים סקירה ו/או ביקורת של רו"ח מבקר חיצוני.".

מאורשי ג.ש נמסר: "במסגרת דוחותיה הכספיים ויתר דיווחיה הפומביים, עומדת החברה בכל הוראות הדין הרלוונטיות, לרבות הוראות החוק, התקנות והנחיות רשות ניירות ערך וכן בתקינה ובכללים החשבונאיים הרלוונטיים. זאת, הן ביחס לאופן עריכת והצגת הדוחות הכספיים והן ביחס לגילויים הניתנים במסגרת דיווחיה הפומביים השונים. לא קיימת מחלוקת כלשהי בין החברה לבין הרגולטור הרלוונטי ביחס לאופן עריכת הדוחות הכספיים או לגילויים הניתנים על ידי החברה בדיווחיה לרבות בדוחותיה השנתיים, הרבעוניים ותשקיף המדף של החברה, שפורסם לפני כחודש לאחר שקיבל את היתר רשות ניירות ערך".

הכותב הינו מייסד משותף של עמותת גילוי נאות - התנועה להגנה על ציבור המשקיעים. העמותה מגישה מעת לעת עתירות לפי חוק חופש המידע נגד רשות ניירות ערך.