כמעט פי 2 מהמס ששילמה בשלוש שנים: הטבת הענק של מובילאיי מהמדינה

כמה שווה למדינה לשמר כאן אלפי מהנדסים ומרכזי פיתוח של חברות טכנולוגיה בינלאומיות? מתברר שלא מעט כסף. במשך שנים ישראל משכה אליה חברות טכנולוגיה באמצעות כוח אדם איכותי ושיעורי מס נמוכים, אבל מס המינימום הגלובלי של 15% משנה את הכללים. וכעת המדינה מציעה לחברות הגדולות תמריצים ישירים על הוצאות המחקר והפיתוח שלהן, במטרה לשמור על מקומות עבודה, ידע טכנולוגי והשקעות, ולמנוע מעבר של פעילות למדינות אחרות.

אלא שהתמריצים האלה עולים למדינה מיליארדי שקלים, ומעלים שאלה מתבקשת: האם היא משלמת לחברות כדי להשאיר בישראל פעילות שאחרת הייתה עוברת לחו"ל, או שהיא מעניקה הטבות נדיבות גם לחברות שממילא היו ממשיכות לפעול כאן? הדוחות האחרונים של מובילאיי מספקים הצצה להיקף ההטבות החדשות, וחושפים פער לא שגרתי בין הסכומים שהחברה משלמת למדינה לבין הזיכויים שהיא מקבלת ממנה.

מובילאיי רשמה בתשעת החודשים הראשונים של 2026 זיכוי של 162 מיליון דולר לפי החוק החדש לעידוד מחקר ופיתוח, מתוכם 52 מיליון ברבעון השלישי לבדו. כך עולה מהדוח הרבעוני שהגישה החברה לרשות ניירות הערך בארה"ב. לשם השוואה, בשלוש השנים האחרונות שילמה מובילאיי בישראל מס הכנסה במזומן בסך כולל של 90 מיליון דולר: 61 מיליון ב-2023, 19 מיליון ב-2024 ו-10 מיליון ב-2025. בתוך פחות משנה, הזיכוי כבר גדול פי 1.8 מכל המס ששילמה החברה בשלוש שנים.

מה החוק נותן

חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח אושר בכנסת בסוף מרץ, וחל רטרואקטיבית על הוצאות מתחילת 2026. הוא נותן לחברות זיכוי מס בשיעור מסוים מהוצאות המו"פ שלהן בישראל, וקבוצות גדולות, עם הכנסות של 10 מיליארד שקל ומעלה, מקבלות 25% עד 30%. הזיכוי ניתן להחזר: אם החברה לא מנצלת אותו מול המס שלה בתוך כמה שנים, היא מקבלת את הכסף כמענק. החוק נועד לפצות את החברות הגדולות על מס המינימום הגלובלי של 15%, שישראל החילה מאותה שנה, ולשמור את מרכזי הפיתוח שלהן כאן. לפי הערכות האוצר, עלות הזיכויים תגיע לכ-3.1 מיליארד שקל ב-2027. להרחבה: הכנסת אישרה את חוק עידוד המו"פ

מובילאיי עונה על התנאים. כ-3,900 מתוך כ-4,200 העובדים שלה בסוף 2025 ישבו בישראל, כ-85% מהם במחקר ופיתוח, והיא שייכת לקבוצת אינטל, שמחזיקה בה כ-80%. בדוח היא מציינת שהזיכוי ייקלט בפועל בכפוף לעמידה בתנאי החוק.

מה זה עושה לדוחות

מובילאיי רושמת את הזיכוי כהקטנה של הוצאות המחקר והפיתוח. בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכמו ההוצאות האלה, נטו, ב-814 מיליון דולר, לעומת 861 מיליון בתקופה המקבילה, ירידה של כ-5.5%. לפי חישוב שלנו, בלי הזיכוי הן היו מגיעות לכ-976 מיליון דולר, עלייה של כ-13%. ברבעון השלישי ירדו ההוצאות הנטו ל-284 מיליון דולר, מ-304 מיליון. הזיכוי לא מופיע בשורת המס, ולכן הוא משפר ישירות את התוצאה התפעולית.

עד עכשיו מובילאיי שילמה מעט מס בישראל מסיבה פשוטה: היא נהנית ממעמד של מפעל טכנולוגי מועדף מיוחד, עם שיעור מס של 6% על הכנסה מקניין רוחני, במקום 23%. בדוח השנתי היא מפרטת שההטבה הזו הורידה מחשבון המס שלה 96 מיליון דולר ב-2024 ו-58 מיליון ב-2025. מס המינימום אמור לסגור את הפער הזה ל-15%, אבל את הזיכוי מחוק המו"פ אפשר לקזז גם מול התוספת הזו.

גם חברות אחרות בתור

• מי קונה מישראל הגנה ב-3.5 מיליארד אירו? טריוויה שבועית של ביזפורטל
• מובילאיי עקפה את הצפי ועדכנה את התחזית - אז למה המניה יורדת?

החוק פותח את הדלת לאותו סכום גם אצל חברות גדולות אחרות עם מרכזי פיתוח בישראל, ובהן אנבידיה, אינטל ופאלו אלטו. מובילאיי היא הראשונה שמפרסמת מספר מפורש. פאלו אלטו, למשל, כתבה בדוח השנתי שלה שהשפעת החוק על 2026 אינה מהותית. השנה רשמה מובילאיי גם מחיקת מוניטין של 3.8 מיליארד דולר בתשעת החודשים הראשונים, ולכן ברווח הנקי היא עדיין עמוק בהפסד. נכון לסוף אוקטובר, כ-1.6% מעובדיה היו במילואים.