הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

• שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
• גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

חברת הפארמה, אלי לילי (Eli Lilly), הכריזה על שותפות עם אנבידיה (NVIDIA) לבניית מחשב־על חדש שיעמוד בשירות הפיתוח התרופתי. המערכת מבוססת על יותר מאלף יחידות DGX B300 של אנבידיה, ענקית הטכנולוגיה המפתחת שבבי GPU (עיבוד גרפי) מתקדמים ופתרונות בינה מלאכותית, והיא תיבנה במסגרת אחת ממפעלי הבינה המלאכותית הראשונים מסוגה בתעשייה.

שיתוף הפעולה יבוא לידי ביטוי בכך שכל היסטוריית הנתונים של אלי לילי, המכילים ניסויים מעשרות שנים של מחקר, כישלונות והצלחות מכל שנות קיומה, הופכים לנכס מרכזי, כאשר החברה מדגישה כי היא מושכת את "נכס המידע העמוק” שלה ומשלבת אותו עם כוח החישוב, יכולות עיבוד נתונים אינטנסיביות ולמידת המכונה וכך מתכוונת החברה לאמן מודלים על “מיליוני ניסויים” כדי לגלות תרופות פוטנציאליות, לצמצם מחזורי פיתוח ולקדם תרופות מהר יותר."

במקביל לכך, המהלך איננו רק בתחום פיתוח התרופות אלא בעצם משתלב גם בייצור, בבקרת איכות, באימאג’ינג רפואי ובניהול שרשרת האספקה. למשל, השימוש ב-digital twins (רפליקה וירטואלית של אדם או מוצר שקיים בעולם הגשמי), רובוטיקה חכמה ואמצעים חישוביים במסלולי הייצור, כל אלה מוזכרים כיישומים עתידיים בפועל של השותפות.  עם זאת, הציבור הרחב ירגיש את ההשפעה המלאה של המערכת בעוד זמן. בכירים באלי לילי  מדגישים כי גם לאחר גילוי מולקולה מבוססת AI, עדיין דרושות שנים של מחקר, ניסויים קליניים ואישור רגולטורי עד שנגיע לנקודה בה מטופלים יצרכו תרופות שנוצרו מהשותפות.

AI  כשותף מדעי

היתרון המרכזי בשיתוף הפעולה הוא ההבטחה להפחית את הזמן והמשאבים הדרושים לגילוי פוטנציאלי של תרופות. היום תהליך פיתוח תרופה עשוי לארוך מעל לעשור, כשהעלויות מגיעות למיליארדי דולרים. על-פי הדיווחים, המערכת החדשה מאפשרת הרחבת ההיקף במחקר מולקולרי  בדיקה של חלופות רבות יותר ובזירוז ברגע ההתחלתי ובכך “להעביר את המדע משיטת ניסוי-טעות לעיצוב מכוון של תרופות."

• המסחר ננעל במגמה מעורבת; ג'יי פרוג טסה 27%, טסלה ירדה 3.5%
• ג'יפרוג טסה 22%, אפירם עולה 11%; המגמה השלילית נמשכת בחוזים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בד בבד נמצא פה גם שינוי אסטרטגי בתעשייה: אלי לילי מדגישה כי היא עברה משימוש בבינה מלאכותית ככלי עזר לשימוש שבו היא "שותף מדעי". המשמעות היא שאי אפשר להשאיר את המערכת רק ככלי סטטי אלא היא צריכה להשתלב בשרשרת העבודה המדעית של החברה, משלב גילוי המולקולה ועד לייצור, שיווק ואפילו ניטור לאחר אישור.