שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.

הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

• תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
• המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.

הרעיון שכלכלה היא מדע מדויק מושרש עמוק במאה ה-20, עם אימוץ מודלים מתמטיים והנחות רציונליות שמטרתן לחזות תוצאות כמו בפיזיקה. אבל משברים חוזרים - כמו זה של 2008 עם ירידת תוצר של 4.3% בארה"ב, בועת הנדל"ן שגרמה להפסדים של 8 טריליון דולר, ובועות טכנולוגיה עדכניות יותר - מראים שהמציאות לא עולה בקנה אחד עם המודלים.

חוקרי הכלכלה ניקולה ג'נאיולי, אנדריי שלייפר ורוברט וישני פיתחו גישה שמדגישה ציפיות לא רציונליות והשפעה הדדית. כפי שהם כותבים במאמרם מ-2015: "משקיעים מגיבים יתר על המידה לסדרת חדשות טובות, כי סדרה כזו מייצגת מצב טוב. כמה חדשות רעות לא משנות את דעתם כי המצב הטוב עדיין מיוצג, אבל מספיק חדשות רעות מובילות לשינוי רדיקלי באמונות ולמשבר פיננסי".

הכלכלה היא מערכת חברתית פתוחה, המושפעת מאמון, פחד ודינמיקה קבוצתית. שווקים הם זירה של סיפורים, לא רק מנגנון הקצאת משאבים יעיל. רוברט שילר מוסיף בספרו "כלכלה נרטיבית": "אם לא נבין את המגפות של נרטיבים פופולריים, לא נבין באופן מלא שינויים בכלכלה והתנהגות כלכלית. נרטיבים הם וקטורים מרכזיים לשינוי מהיר בתרבות, ברוח התקופה ובהתנהגות כלכלית".

מעגל הקסמים של נרטיבים בבועות פיננסיות

נרטיב כלכלי הוא סיפור פשוט שמסביר מציאות מורכבת ומאפשר פעולה מהירה בעולם לא ודאי. הוא אמנם תמיד חלקי, אבל שימושי. דוגמה קלאסית: האקסיומה "אין אלטרנטיבה להשקעה במניות" (TINA) בתקופות ריבית נמוכה, שהובילה לעלייה של 26% במדד S&P 500 ב-2023 למרות ריבית של 5.5%.

• האם עדיף להיות משקיע פאסיבי או אקטיבי? הנתונים מפתיעים
• עמלות מסחר: איפה הכי זול לסחור בבורסה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

נרטיבים מחזקים את עצמם באופן מעגלי: סיפור יוצר אמון, אמון מגדיל ביקוש, ביקוש מעלה מחירים, ומחירים מאשרים את הסיפור. בבועת הנדל"ן של 2006-2000, עליות מחירים שנתיות של 10% חיזקו את האמונה ש"נדל"ן תמיד עולה", למרות חוב משקי בית שהגיע ל-127% מהתוצר. כשהסיכונים מתממשים, הקריסה חדה: ירידה של 27% במחירי בתים בין 2006 ל-2012.