לוקחים את הזמן: בכירי האוצר באירופה בוחנים עיכוב חבילת הסיוע ליוון או חלק ממנה
בכירי האוצר בגוש האירו בוחנים דרכים לעכב חלקים מתוכנית החילוץ ליוון או אפילו לעכב את העברת כל החילוץ כולו, כך על פי דיווחים באירופה. מקורות באיחוד האירופי מסרו לרויטרס כי כל המהלך יתבצע תוך מניעת הכרזה על חדלות פירעון במדינה. על פי הדיווח הדחייה תתבצע עד אחרי הבחירות במדינה הצפויים בחודש אפריל.
בתוך כך, האירו נפל בחדות מול הדולר והעליות באירופה מתמתנות. נציין כי ברקע לפיקפוק מצד בכירי האוצר במדינה מוטל הספק הגדול כי הפוליטיקאים הבכירים ביוון יהיו מחוייבים מספיק לתוכנית הצנע אשר מעלה מרמור גדול ומחאה בקרב הציבור. נזכיר כי בין הקיצוצים מרחיקי הלכת ביוון נכללים גם הקיצוץ בשכר המינימום ובפנסיות.
"רבים היו רוצים לראות את יוון מחוץ לאיחוד האירופי" כך אמר היום (ד') שר האוצר היווני בראיון לרשת CNBC והוסיף כי "יוון מצויה בין הפטיש לסדן. אזרחיה סובלים מתוכנית צנע חריפה כאשר הברירה האחרת היא חדלות פירעון של המדינה".
הדברים נאמרו על רקע ביטולה של פגישת שרי האוצר של האיחוד שאמורה היתה להתקיים היום בבריסל ובמקומה צפויה להתקיים שיחת ועידה. "ההחלטה לבטל את הפגישה היא מאוד מדאיגה ומשקפת את החשש ההולך וגובר בקרב חלק מהמדינות איחוד האירופי כי יוון לא תעמוד בתנאים שהוגדרו לה לצורך קבלת חבילת החילוץ השניה" אמר היום ניקולה מאי, כלכלן מ-JP מורגן- צ'ייס בלונדון והוסיף "נראה כי חלק מהמדינות האירופיות מוכנות לתת ליוון לפשוט רגל".
בינתיים, בכירי האיחוד ממשיכים ללחוץ על הממשלה היוונית ליישם את תוכנית הקיצוצים שאישרה על מנת שכספי תוכנית החילוץ השניה בסך 130 מיליארד אירו יאושרו ויועברו ליוון, כאשר עד ל-20 במארס חייבת יוון לשלם לנושיה כ-14.5 מיליארד אירו ובאופן כללי חובותיה לנושים הפרטיים מסתכמים בכ-100 מיליארד אירו. עד כה הוצגה הגישה של שרי האוצר האירופיים כאילו הם מתעקשים להצהיר כי חדלות פירעון של יוון ויציאתה מהאיחוד - אינה אופציה. אך לאחרונה נראה כי המחלוקת בעניין זה בקרב ההנהגה האירופית צוברת תאוצה.
"ההחלטה על ביטול הפגישה היום הינה תוצאה ממהערכתו של יו"ר ה-Eurogroup, ז'אן קלוד יונקר, כי אין מספיק אלמנטים שיש עליהם הסכמות על מנת שניתן יהיה להבטיח את הצלחת הפגישה", אמר אתמול בראיון ברשת SKY איטליה, ראש ממשלת איטליה, מריו מונטי.
- 3.בא 15/02/2012 14:42הגב לתגובה זודעתי על המפגינים ביוון ששורפים את אתונה .לטעות זה אנושי ,להאשים משהו אחר זה עוד יותר אנושי ,נכון דבילים .
- 2.פפו 15/02/2012 14:31הגב לתגובה זומגוש האירו. זה אומנם טיפול כואב, אבל פעם אחד ולתמיד יתפטרו מהבעיה לטווח ארוך. יתר הפתרונות הינם בחזקת אקמול.
- 1.רגע רגע 15/02/2012 14:25הגב לתגובה זובאירופה יש צימצום פיזיקלי והרחבה מוניטרית . עליית מחירי הנפט וירידת ערך הנכסים לא יביאו לשיפור יכולת התחרות ולצמיחה . אירופה רחוקה מחזרה לצמיחה .
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
