השוק עשוי לפרש בחיוב את חבילת ה"מקרו" של שר האוצר

הפרסומים בתקשורת כי שר האוצר נתניהו, מתכנן להקדים להפחית את מס החברות בצורה ניכרת עשויים לעודד את הבורסה במהלך המסחר
חזי שטרנליכט |

הפרסומים בתקשורת כי שר האוצר נתניהו, מתכנן להפחית את מס החברות בצורה ניכרת, או יותר נכון, להקדים את ההפחתה ל-30% שתוכננה לשלהיי שנת 2007, עשויים להיות חלק מחבילת "מאקרו" חיובית שמכין שר האוצר בנימין נתניהו. זה מספר שבועות שאני שומע לחשושים מצד כל מיני גורמים ומקורות הקשורים להליכי העבודה של משרד האוצר.

המקורות מסרו לי כי נתניהו אכן שוקל להוביל מהלך של הפחתת מס החברות, והבוקר מתפרסם ב"הארץ" כי שר האוצר אף שוקל להפחית את המע"מ, אך במקביל לייקר את המס על רווחי הון. וכאן טמון מוקש שעשוי להכביד על רחוב אחד העם. עם מינויו של פרופ' סטנלי פישר לתפקיד נגיד בנק ישראל היום, נראה כי נפתח שבוע של כותרות מבית מדרשו של שר האוצר.

בשבוע שעבר החלו להשמע קולות לגבי רוכשים פוטנציאליים לבנק לאומי. כזכור, גיבש שר האוצר נתניהו תוכנית לחלק את מניות בנק לאומי כהטבה. הבוקר הזדרז מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, גד סואן, וקרא לנתניהו להמשיך בתוכנית ההפרטה של בנק לאומי, ואף של בזק, דרך חלוקת המניות לציבור. מבחינת החברות הציבוריות, במידה והמהלך יצלח, הרי שחגיגות של מחזורי עתק היסטוריים או היסטריים עשויים לפקוד את הבורסה.

ואם כסף של פדיונות עתק עובר שם, אולי הוא לא ייצא ברובו אל הר השקלים שבחוץ, אלא יעבור דרך כל מיני מניות. משהו ייתפס. ועדיין, העלאת שמות של רוכשים פוטנציאליים לבנק השני בגודלו במדינה, גם שייכת לתחום עיסוקו של שר האוצר. נראה שלקראת שובם של הפעילים בשוק ההון המקומי מחול המועד פסח המנומנם והפסטורלי, הכינו הקברניטים שלל של ידיעות כלכליות מלוא החופן.

עם זאת, נראה שכף המאזניים לשבוע הקרוב, ובעיקר, להיום בבוקר, נוטה לעבר המאקרו החיובי. המדדים המובילים בבורסה כבר נסחרים בעליות שערים, וחלק מהפעילים בשוק חוזים כי ההפחתות האפשריות של המיסים על ידי שר האוצר נתניהו, תשפענה כ"ידיעה" לחיוב על המסחר הבוקר. נחכה ונראה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

חשבון ארנונה
צילום: עיריית הרצליה

הפחתה משמעותית בהנחות הארנונה: איך השינויים לשנת 2026 ישפיעו על המשפחות?

המודל הישן תגמל משפחות ברוכות ילדים באופן כמעט אוטומטי בלי קשר ליכולת ההשתכרות; השינוי החדש יגרום להנחה המקסימלית לרדת ולארנונה להתייקר משמעותית לפלחים מהאוכלוסיה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ארנונה

משרד הפנים פרסם לאחרונה טיוטת תקנות מתעדכנת העוסקת בזכאות להנחות בארנונה החל משנת 2026. בעוד העיקרון המרכזי נשאר זהה - הזכאות נקבעת לפי מספר הנפשות במשק הבית והכנסה חודשית ממוצעת - השינויים המתוכננים כוללים התאמות בשיעורי ההנחות ובטווחי ההכנסות. חלק מהמשפחות ייהנו מהרחבת טווחי הזכאות, אך משפחות גדולות עלולות להיפגע באופן משמעותי.

לפי הטיוטה, ההנחה המקסימלית תרד מ-90% ל-80%, והמינימלית מ-30% ל-20%. שינוי זה נובע מהצורך לאזן את תקציבי הרשויות המקומיות ויפגע בעיקר במשפחות הזכאיות כיום להנחות הגבוהות.


לדוגמה: משפחה בת 7 נפשות שכיום זכאית להנחה של 90% בהכנסה עד כ- 11,720 שקל, תקבל הנחה של 80% בלבד. משפחה כזו שמשתכרת בין כ-15,240 ל-21,420 שקל, שכיום מקבלת 30%, תזכה בעתיד רק ל-20% בטווח שכר של 19,220 עד 22,260 שקל.


הרחבת טווחי הזכאות - מעמד הביניים ירוויח


יש גם חדשות טובות, טווחי ההכנסות המזכות בהנחה התרחבו. למשל, משפחה בת ארבע נפשות שמשתכרת מעל 11,640 שקל בחודש, שכיום לא זכאית להנחה, תוכל לקבל הנחה של עד 40% לפי התקנות החדשות. משפחה במצב כזה שמשתכרת בין 13,000 ל-15,000 שקל תהיה זכאית להנחה של 20%. כך נוצרת הרחבה בטווח הזכאים, אך עם ירידה משמעותית בשיעורי ההנחה עצמה.

התיקון מציע גם גמישות בבחינת השכר. המשפחה תוכל לבחור לחשב את ההכנסה הממוצעת לפי 12 החודשים האחרונים או לפי שלושת החודשים האחרונים בלבד. גמישות זו מאפשרת למשפחות שחוו שינויים משמעותיים בהכנסה להתאים את חישוב ההנחה בהתאם למצבן הנוכחי.