הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ
חרדים
צילום: ישראל ויסוצקי, Pixabay

שיעור תעסוקת החרדים עלה ב-3.4% - איזו קבוצת גיל עובדת הכי הרבה?

למרות העלייה הטובה, לאור העובדה כי עדיין מדובר בעלייה קטנה קשה לדעת האם מדובר מתחילת מגמה או עלייה חד פעמית
דור עצמון | (6)
נושאים בכתבה חרדים שוק העבודה תעסוקה

תעסוקת החרדים במחצית הראשונה של 2023 עלתה בכ-3.4%, כך עולה מנתונים שמפרסם משרד העבודה.

במשבר הקורונה שיעור התעסוקה נפגע אך במחצית השנייה של 2022 חזר לרמתו ב-2019. מאז שיעור התעסוקה המשיך לעלות, ובמחצית הראשונה של 2023 שיעור התעסוקה היה גבוה ב-2.5% משיעורו ב-2022 וב-3.5% משיעורו ב-2019, טרום הקורונה. חשוב להדגיש כי נתונים חצי שנתיים יכולים להיות תנודתיים, אך ייתכן והגידול מצביע על נקודת מפנה והתחלת מגמה של עלייה בתעסוקה בקרב הגברים, לראשונה זה כמעט עשור.

>> מנכ"ל אלביט מערכות, בצלאל מכליס בשיחה על העבר ועל עתיד החברה; מנכ"ל צים, אלי גליקמן יספר על התקופה המטלטלת ועל העתיד; וגם - המניות הטובות  להשקעה על פי דירוג ביזפורטל - הירשמו לוועידה הכלכלית של ביזפורטל

העלייה בשיעור התעסוקה לוותה בגידול בשיעור המועסקים חלקית, שעמד על 40% במחצית הראשונה של 2023 לעומת 37% ב-2022. כלומר נראה שמי שנכנסו לתעסוקה נכנסו במשרות חלקיות, ובמקביל לא חל גידול יחסי בשיעורי המשרה של מי שכבר היו בשוק העבודה באופן שיפצה על כך. שיעור הגברים החרדים המועסקים חלקית דומה לשיעור בקרב נשים ערביות (41%), נמוך משיעור הנשים החרדיות שמועסקות חלקית (51%) וגבוה משמעותית מהשיעור בקרב יהודים לא חרדים - 16%. השיעור הגבוה של הגברים המועסקים חלקית יכול לשקף העדפה לשמירה על איזון בין עבודה למחויבויות דתיות.

העלייה בשיעור התעסוקה לא שינתה את תמהיל המועסקים החרדים בין המגזר הפרטי והציבורי. כך, שיעור הגברים החרדים שעובדים בענף הציבורי עמד על 25.6% במחצית הראשונה של 2023, לעומת 25.4% ב-2022 ו-27.8% ב-2021. כלומר חרדים נקלטו לעבודה במגזר הפרטי באותו אופן כמו המגזר הציבורי.

שיעור תעסוקה לפי גיל, גברים חרדים

שיעור התעסוקה לא השתנה באופן אחיד בקבוצות הגיל השונות: ביחס ל-2022, שיעור התעסוקה במחצית הראשונה של 2023 עלה בקרב הצעירים ביותר (25-34) ב-3.4%, והגידול המשמעותי ביותר היה בקרב קבוצת הגיל המבוגרת – 55-66 – גידול של 10%. בקבוצות האמצע שהם גילי העבודה העיקריים, שיעור התעסוקה כמעט ולא עלה או אף ירד. עם זאת חשוב לציין שביחס לשנת 2019, טרום הקורונה, שיעור התעסוקה בגילי 35-44 עלה משמעותית, ואילו שיעור התעסוקה בגילי 25-34 וגם 45-54 כמעט ולא השתנה.

בסה"כ, ביחס ל-2019, שיעור התעסוקה של גברים חרדים עלה ב-3.4%. פירוק התרומה של קבוצות הגיל השונות לעלייה בתעסוקה מראה כי מעל למחצית מהעלייה נגרמה בגלל הגידול בתעסוקת בני 55-66, ו-1.1% מהגידול נגרם מהגידול בגילי 35-44. העלייה בתעסוקה בקבוצת הגיל הצעירה ביותר הייתה נמוכה ותרמה 0.2% בלבד מהגידול.

לסיכום, השינויים האחרונים בשיעורי התעסוקה בקרב גברים חרדים מסמנים נקודת מפנה פוטנציאלית אחרי תקופה ממושכת של קיפאון. עם זאת, העלייה עודנה קטנה, והשונות בעלייה לפי גיל מעלה שאלות על האם מדובר בתחילת במגמה או עלייה חד פעמית.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    תביאו נתון של כמה מס הם משלמים בשקלים. (ל"ת)
    אני 29/08/2023 20:24
    הגב לתגובה זו
  • המגיב 30/08/2023 19:10
    הגב לתגובה זו
    (אפס) כמה מס משלמים כל המוכרים החנויות הבגדים/סופר/צרכי משרד ? (אפס) כמה מס משלמים המלצרים ? (אפס) כי כל אלו לא מגיעים לשכר מינימאלי לצורך תשלום מס.
  • 3.
    יותם 29/08/2023 19:20
    הגב לתגובה זו
    בוזזים את הקופה הציבורית
  • בן 30/08/2023 08:31
    הגב לתגובה זו
    אתה מוזמן להצטרף לחברה שירדו לברלין
  • 2.
    סבבה 29/08/2023 17:17
    הגב לתגובה זו
    אם יש יותר משגיחי כשרות או רבנים על הנייר תיהיה עלייה בעבודה אצל חרדים אבל אלו מקצועות שחוץ מהם אף אחד לא צריך בטח שלא הציבור החילוני והם עובדי מדינה ככה שהציבור החילוני משלם להם את המשכורת.
  • 1.
    בני 29/08/2023 16:18
    הגב לתגובה זו
    אלו נתונים חסרי משמעות כל עוד לא מנתחים את הענף שבו הייתה עלייה בתעסוקה. אם למשל הייתה עלייה בענף שתורם למשק - אחלה, אבל אם מדובר על הוספת כמה אלפי תקנים למקצועות כמו משגיחי כשרות וכדומה שניתנו למקורבים פוליטיים - אז לא רק שלא הרווחנו מהעלייה הזו, אלא אפילו הפסדנו כי זה על חשבון הציבור וללא תרומה למשק. כמו כן היה אפשר לבדוק מה הייתה אמורה להיות העלייה בתעסוקה לולא הממשלה הנוכחית הוסיפה עשרות מיליארדים לתקצוב עודף לאנשים שלא עובדים. אם למשל באופן טבעי הייתה יכולה להיות עלייה של 20% בתעסוקה, ובעקבות צעדי הממשלה יש עלייה של 3.4% בלבד - זה לא הישג אלא קטסטרופה.
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

להמשך הכתבה לחץ כאן
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

להמשך הכתבה לחץ כאן