באמצע שנת 2013 החל מוריץ ארהרדט, סטודנט גרמני בן 21, התמחות נחשקת בסניף הלונדוני של מחלקת ההשקעות של בנק אוף אמריקה. לאחר שנבחר יחד עם סטודנט נוסף מבין 1500 מועמדים, הוא החל בהתמחות היוקרתית שתוכננה להימשך 7 שבועות. הוא כל כך הצליח בעבדתו שהבנק עמד להציע לו משרה קבועה.

>>> לכל פרשות השבוע

כדי להגיע להישג המרשים ארהרדט עבד ללא הפסקה. כמה ללא הפסקה? בחקירה פנימית שערך הבנק אחר מותו של ארהרדט קצת לפני סיום ההתמחות התגלה כי עבד מעל 72 שעות ברצף לפני שנפטר מ"סיבות טבעיות". ייתכן שזה טבעי למות אחרי 72 שעות עבודה רצופות. בעקבות המקרה הבנק פרסם הנחיות למגבלות על שעות העבודה לפיהם העובדים מחויבים שלא לעבוד לפחות במשך 4 ימים בסופי השבוע בכל חודש. חריגה מהמגבלה הזו מחייבת אישור מיוחד של מנהל בכיר.

קארושי היא מילה ביפנית שמשמעותה "מוות מעבודת יתר". ביפן מדובר במגיפה של ממש שגורמת למאות מקרי מוות בשנה. הממשלה היפנית התגייסה למלחמה בתופעה עם הסברה, קו חם וחקיקה. יפן היא יוצאת דופן באופן הקיצוני בו מופיעה  תופעת עבודת היתר במדינה, וזאת בגלל מאפיינים תרבותיים וכלכליים, אבל התופעה כמובן רחבה יותר, ונפוצה בכל העולם. לעיתים עבודת יתר נובעת מצורך כספי אמיתי – המשכורת נמוכה ואינה מספיקה והאדם נאלץ לעבוד שעות נוספות כדי להשלים את החסר. לעיתים מתוך דרישות יתר של מעסיקים או מחויבות מוגזמת של העובד לעבדותו. במקרים אחרים, חיוביים יותר, העובד פשוט נהנה מהעבודה ומעדיף לבלות את זמנו בלעשות את מה שהוא אוהב מאשר בדברים אחרים. כך או כך מדובר בתופעה מדאיגה.

המושג וורקוהליזם – התמכרות לעבודה – מוזכר לראשונה בעיתון שפורסם בשנת 1947 בטורנטו. כעשרים שנה מאוחר יותר הוזכר לראשונה בבריטניה במגזין לאמהות עובדות המושג ההפוך "איזון עבודה חיים" (Work Life Balance) שמלמד על הצורך למצוא את האיזון הנכון בין העבודה לבין המשימות האחרות בחיים – בית, משפחה, מנוחה, פעילות גופנית וכו'. מחויבות יתר לעבודה מסיבה כזו או אחרת מפרה את האיזון בין העבודה לבין שאר מרכיבי החיים. גם אם לא מדובר בהתמכרות של ממש. ישנה מגמה בעולם המערבי של הפחתת שעות העבודה היומיות, קיצור שבוע העבודה ומספר ימי העבודה השנתיים, אולם ישנם לא מעט שבוחרים או נאלצים לנהוג הפוך מן המגמה הזו.

• בתוך כעשור: גידול של 20% בפער שעות העבודה בין ישראל וה-OECD
• עובד לא קיבל שעות נוספות ותבע את המעסיק - מה קבע בית המשפט
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

היהדות הביאה לעולם את רעיון יום המנוחה השבועי, ומאז הוא התפשט לכמעט כל התרבויות המוכרות בעולם. הצווי לקדש את היום השביעי ולנוח בו מופיע פעמים רבות בתורה, בין השאר בעשרת הדיברות אותן קראנו לפני שלושה שבועות:

הרעיון החדשני המובע בפסוק הזה הוא שאפילו העבד והאמה, אליהם היו מתייחסים בעולם העתיק כרכוש גרידא, זכאים למנוחה. במקבילה בספר דברים מורחב העיקרון הזה אפילו לחיות משק הבית: "לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך ושורך וחמרך וכל בהמתך, וגרך אשר בשעריך", ומודגש הצורך במנוחה, במיוחד בקרב השכבות החלשות: "למען ינוח עבדך ואמתך כמוך".

• "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
• בנק ONE ZERO מציג: מסחר בניירות ערך ללא עמלות, לכל החיים ולכל הגילאים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

אולם התורה לא מסתפקת בפעמיים האלו, וחוזרת על האיסור במקומות רבים נוספים בין השאר בפרשת השבוע, פרשת כי תשא. כפי שכתבנו בשבועות האחרונים, הפרשות המסיימות את ספר שמות עוסקות בפרויקט הענק של בניית המשכן במדבר על ידי עם ישראל כולו. בולטת העובדה שגם בפרשות האלו המתרכזות בפרויקט הזה התורה חוזרת על החובה לשבות בשבת פעמיים. פרשות תרומה, תצווה, ופרשת השבוע כי תשא בחלקה הראשון, עוסקות בצווי שקיבל משה מה' לבנות את המשכן וכליו, ובסיום החלק הזה נכתב:

"ויאמר ה' אל משה לאמור: ואתה דבר אל בני ישראל לאמור אך את שבתותי תשמרו...".

בתחילת פרשת ויקהל, שם מתוארת העשייה בפועל של המשכן, חוזר  הצווי על שמירת השבת: "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אליהם... ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש שבת שבתון לה'".

המפרשים מדגישים את ההקשר: למרות הפרויקט הגדול והתובעני, ולמרות החשיבות והדחיפות של מילוי הצווי האלוקי – חובה לשמור על קדושת השבת. כך מפרש רש"י את המילה "אך" בפסוק הראשון שהזכרנו: "אף על פי שתהיו רדופין בזריזות המלאכה, שבת אל תדחה מפניה". וכן מפרש נכדו, הרשב"ם: "אפילו מלאכת המשכן לא תעשו בשבת". כלומר, ישנו צורך לעצור, לנוח, לעסוק בדברים אחרים, אפילו כשהפרויקט שעומד על הפרק חשוב מאין כמותו. 

עבודה לפעמים נראית כדבר החשוב ביותר בחיים, במיוחד לבעלים של עסק או לעצמאיים שתלויים רק בעצמם. החשיבות והדחיפות מונעות לפעמים הצבת גבולות ואנו נסחפים ושוחקים את כוחנו, את גופנו ואת בריאתנו בעבודה שמעבר ליכולתנו. את התופעה הזו מצווה התורה לעצור, לפחות ליום אחד בשבוע.

בהיסחפות לעבודה ישנו פגם נוסף – היא לא משאירה פניות ומקום בנפש לעיסוק בענייני רוח, שחשובים לא פחות מענייני החומר. בפסוק נכתב שבת בלשון רבים – שבתותי. הרב יעקב צבי קלנבורג מסביר בספרו הכתב והקבלה את פשר הדבר:

כלומר, מנוחת הגוף בשבת נועדה גם ואולי בעיקר, לתת מקום וזמן לאדם לעסוק בדברים שהם מעבר לקיום היומיומי. זהו גם צורך נפשי של האדם, שבשגרת היום יום ותחת העומס העבודה לעיתים קרובות הוא לא מוצא לו מקום. האדם הבריא בנפשו וברוחו יודע לשים גבולות לרדיפה אחר ענייני הפרנסה, גם אם הוא אוהב אותם והם ממלאים את עולמו, וגם אם הם צורך כלכלי חשוב ודחוף, ומוצא מקום בחייו למנוחה, למשפחה, לתחביבים וגם לחיי רוח. 

 לקריאה נוספת: