סקר: מייקל בלומברג מוביל על טראמפ ב-6% במרוץ לנשיאות
המערכת הפוליטית בארצות הברית סוערת, לאחר שנודע כי המיליארדר ואיל התקשורת, ומי שכיהן כראש עיריית ניו יורק, כנראה ינסה להתמודד על ראשות המפלגה הדמוקרטית. זאת מתוך כוונה להתמודד מול הנשיא דונאלד טראמפ, על אותו הטיקט – איש עסקים עשיר שבא לנצח מבחוץ.
הראיה לכך שכוונתו מכניסה את המפלגה הדמוקרטית למגננה, נמצאת בהודעתו של אחד מבכירי הדמוקרטים, ברני סנדרס, שאמר כי הוא מתנגד לכך שבלומברג "יקנה את מערכת הבחירות במפלגה".
עם זאת, סקר שערך אתר פוליטיקו, נותן לבלומברג משהו שאין ליתר המתמודדים, סיכוי לנצח את טראמפ. לפי הסקר שנערך בקרב כ-5,400 מצביעים, מתוכם מחציתם מצביעי פריימריז במפלגה הדמוקרטית.
מהסקר עולה כי אם הבחירות היו נערכות היום, 43% מהמצביעים היו נותנים את קולם לבלומברג, בעוד 37% היו מצביעים לטראמפ. פער של 6%. עם זאת, 21% טרם החליטו.
השיקול המרכזי של בלומברג אם להיכנס לפריימריז של המפלגה הדמוקרטית, היא אחוזי האהדה הנמוכים להם הוא זוכה (מקום שישי), והוא זוכה בתואר המפוקפק כמועמד הכי פחות אהוד (25%).
- דיווח: החותים הגיעו להסכם עם סין ורוסיה - לא יתקפו ספינות שלהם
- שער הדולר עולה ב-0.4% לעומת השקל, נסחר סביב 3.71
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 2.יהודי 10/11/2019 23:58הגב לתגובה זוהוא ירצה להוכיח שהוא יותר אמריקאי מיהודי וזה אסון לנו
- או שיגידו שזה לטובת העם היהודי. (ל"ת)פלביוס 11/11/2019 09:55הגב לתגובה זו
- 1.דן 10/11/2019 16:26הגב לתגובה זוהרצוג ראש ממשלה ועוד ועוד ....סקרים =שקרים
- יוסי 10/11/2019 21:39הגב לתגובה זוהילארי קלינטון זכתה בכמעט 3 מיליון קולות יותר מטראמפ ועדיין הפסידה בגלל שיטת האלקטורים המבוססת על winner takes all...
- אבי3 12/11/2019 12:42היא קיבלה יותר קולות אבל צריך לשים לב שניו יורק וקליפורניה הם דמוקרטים באופן מובהק ורוב הרפובליקנים פשוט לא מצביעים שם.גם ההוא שאמר שהייתה טעות בסקרים טועה כי מי שהסתכל בסקרים האמריקאים ולא בתקשורת בארץ אז הוא היה רואה שזה תיקו במקרה הטוב או הובלה קלה לטראמפ.
- באמת זכיתי ברוב הקולות. יותר מביבי בטוח (ל"ת)הילארי 10/11/2019 17:45הגב לתגובה זו
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
