סקר: מייקל בלומברג מוביל על טראמפ ב-6% במרוץ לנשיאות
המערכת הפוליטית בארצות הברית סוערת, לאחר שנודע כי המיליארדר ואיל התקשורת, ומי שכיהן כראש עיריית ניו יורק, כנראה ינסה להתמודד על ראשות המפלגה הדמוקרטית. זאת מתוך כוונה להתמודד מול הנשיא דונאלד טראמפ, על אותו הטיקט – איש עסקים עשיר שבא לנצח מבחוץ.
הראיה לכך שכוונתו מכניסה את המפלגה הדמוקרטית למגננה, נמצאת בהודעתו של אחד מבכירי הדמוקרטים, ברני סנדרס, שאמר כי הוא מתנגד לכך שבלומברג "יקנה את מערכת הבחירות במפלגה".
עם זאת, סקר שערך אתר פוליטיקו, נותן לבלומברג משהו שאין ליתר המתמודדים, סיכוי לנצח את טראמפ. לפי הסקר שנערך בקרב כ-5,400 מצביעים, מתוכם מחציתם מצביעי פריימריז במפלגה הדמוקרטית.
מהסקר עולה כי אם הבחירות היו נערכות היום, 43% מהמצביעים היו נותנים את קולם לבלומברג, בעוד 37% היו מצביעים לטראמפ. פער של 6%. עם זאת, 21% טרם החליטו.
השיקול המרכזי של בלומברג אם להיכנס לפריימריז של המפלגה הדמוקרטית, היא אחוזי האהדה הנמוכים להם הוא זוכה (מקום שישי), והוא זוכה בתואר המפוקפק כמועמד הכי פחות אהוד (25%).
- דיווח: החותים הגיעו להסכם עם סין ורוסיה - לא יתקפו ספינות שלהם
- שער הדולר עולה ב-0.4% לעומת השקל, נסחר סביב 3.71
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 2.יהודי 10/11/2019 23:58הגב לתגובה זוהוא ירצה להוכיח שהוא יותר אמריקאי מיהודי וזה אסון לנו
- או שיגידו שזה לטובת העם היהודי. (ל"ת)פלביוס 11/11/2019 09:55הגב לתגובה זו
- 1.דן 10/11/2019 16:26הגב לתגובה זוהרצוג ראש ממשלה ועוד ועוד ....סקרים =שקרים
- יוסי 10/11/2019 21:39הגב לתגובה זוהילארי קלינטון זכתה בכמעט 3 מיליון קולות יותר מטראמפ ועדיין הפסידה בגלל שיטת האלקטורים המבוססת על winner takes all...
- אבי3 12/11/2019 12:42היא קיבלה יותר קולות אבל צריך לשים לב שניו יורק וקליפורניה הם דמוקרטים באופן מובהק ורוב הרפובליקנים פשוט לא מצביעים שם.גם ההוא שאמר שהייתה טעות בסקרים טועה כי מי שהסתכל בסקרים האמריקאים ולא בתקשורת בארץ אז הוא היה רואה שזה תיקו במקרה הטוב או הובלה קלה לטראמפ.
- באמת זכיתי ברוב הקולות. יותר מביבי בטוח (ל"ת)הילארי 10/11/2019 17:45הגב לתגובה זו
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
