הבנק העולמי: הרשות הפלסטינית בפני משבר נזילות חמור
דו"ח חדש של הבנק העולמי מציין כי הרשות הפלסטינית עומדת בפני פער מימון שעלול לגדול ל-1.8 מיליארד דולר לשנת 2019. מרבית הפער מונע על ידי הפחתה בכספי סיוע ועל רקע המחלוקת לגבי העברת המסים אשר ישראל גובה מטעם הרשות.
מהדוח עולה כי יש פער במימון אשר אילץ את הרשות לצבור חוב מבנקים מקומיים והביא לפיגור בתשלומים לעובדי המדינה, לספקים ולקרן הפנסיה הציבורית, דבר אשר יצר אתגרי נזילות גדולים לכלכלה המקומית.
העברה רטרואקטיבית של מסי דלק שביצעה ממשלת ישראל באוגוסט 2019 צפויה לאפשר לרשות להסתדר עד סוף שנת 2019 עם הפחתת הוצאות, תוך המשך צבירת פיגורים בתשלומים לעובדים ולספקים מהמגזר הפרטי. העברת האחריות לרשות על מסי הדלק של הרשות, המהווים כשליש מההכנסות הכוללות ממסים, תהווה עזרה חלקית, אולם יש להגיע להסכם מקיף יותר לגבי המנגנון והאופן שבו ישראל מחליטה על הניכויים מההכנסות ממיסוי בעתיד.
הצמיחה הצפויה בשטחים הפלסטינים נאמדת ב-1.3% לשנת 2019. תחזית זו נובעת, ברובה, מהשיפור הקל של הצמיחה בעזה בגובה של 1.8%, לאחר ירידה דרמטית של 7% בשנת 2018. בהתחשב במצב הנזילות המצומצם, הצמיחה בגדה המערבית צפויה להאט בשנת 2019 לרמה הנמוכה ביותר בחמש השנים האחרונות, ולהגיע ל-1.2%. ככל שהרשות, עסקים ומשקי בית ימצו את האפשרויות להתמודד עם משבר הנזילות, בהיעדר הסכם המשיב את הזרמת ההכנסות הרגילה, צפוי מיתון לשנים הקרובות.
- מנורה נגד הרש"פ: תובעת אותה על רבע מיליארד שקל
- ישראל צריכה לדרוש ממדינות המפרץ והמערב לשאת בהוצאות המלחמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"התחזית לרשות מדאיגה מאוד, ככל שמנועי הצמיחה הולכים ומצטמצמים, לצד בעיית נזילות המימון, החלו להשפיע על היכולת של הרשות לקיים את חובתה לשלם לעובדי המדינה ולספק שירותים ציבוריים", אמר קנתן שנקר, נציג הבנק העולמי - בגדה המערבית ורצועת עזה. "עם צעדים נכונים ושיתוף הפעולה, המצב יכול להשתנות ולהביא להקלה במצבם של הפלסטינים, הבטחת קיימות הכלכלה ושיפור רמת החיים.
"בעוד העברת כספים סדירה של הכנסות ממיסוי מישראל לרשות הינה בעדיפות מיידית, יש צורך בנקיטת צעדים להפחתת חסמי הגישה והסחר כדי השיג התרחבות כלכלית ברת-קיימה. כמו כן, נדרשת עוד עבודה לשיפור הסביבה העסקית עבור עסקים פלסטינים. מאמצים מתואמים ותמיכה של כל הצדדים עשויים לשפר סיכויים כלכליים לפלסטינים", הוסיף שנקר.
הדו"ח הכלכלי יוצג בפני ועדת הקישור אד-הוק (AHLC) ב-26 בספטמבר 2019 בניו יורק, במסגרת ישיבת מדיניות לתיאום פיתוח וסיוע לעם הפלסטיני של המדינות התורמות.
- 2.האריה 19/09/2019 23:50הגב לתגובה זועוד מעט ניגמר המושחתים גמרו את הכסף ובלישכת הסעד העולמי ניגמר הכסף עודה תתכיל לבקש נדבות עבור הרשות הפלסטינית
- 1.שלא ישלמו למחבלים ויהיה להם כסף (ל"ת)אבי 19/09/2019 08:09הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
