המטרופולין הגדול: היום דיון מכריע בנושא איחוד בת-ים עם ת"א
היום בשעה 14:30 ייערך בקריית הממשלה בת"א דיון בסוגיית איחוד הערים ת"א- בת-ים. שעה לפני כן יתכנסו תושבי בת-ים בכניסה לבניין קריית הממשלה ויקיימו הפגנה מחאה כנגד האיחוד ולמען צדק חלוקתי.
עיריית בת-ים מתנגדת לאיחוד שמשרד הפנים מוביל ופתחה בקמפיין שכלל מספר פעולות מחאה יצירתיות: שיחת מסרונים לתושבי תל-אביב מ"השכנה מבת-ים" וחלוקת קנסות דמה לתושבי תל-אביב.
נציגי התושבים טוענים שהם חוששים מהפיכה ל"זנב" לת"א, מפחדים שבת ים תהפוך ל"דרום תל אביב", וחוששים מירידה באיכות החיים. לפי סקר שערכה עיריית בת-ים 58% מתושבי העיר מתנגדים לאיחוד. עוד עלה מהסקר: 81% מהנשאלים גאים להיות תושבי בת ים, 64% מאמינים שתושבי בת ים מופלים תקציבית לרעה ביחס לתושבי תל אביב.
עיריית בת-ים דורשת להעביר לתקציבה סכום של 250 מיליון שקלים מכספי הארנונה שעיריית ת"א גובה מלמעלה מ-2 מיליון מ"ר של מוסדות מדינה שהוקמו בשטחה. בת-ים סובלת מהיעדר שטחי מסחר, תעשיים ומשרדים.
- אחרי שנתיים: ועדת משרד הפנים בהמלצה לאחד את תל-אביב ובת-ים
- איחוד ת"א עם בת ים - מה חושבים על זה התושבים ברחוב? צפו בקטע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שר הפנים מינה ועדת חקירה לבחינת איחוד הרשויות המקומיות
בהתאם להחלטת שר הפנים, גדעון סער מה-6 באוגוסט, מנכ"ל משרד הפנים, ד"ר שוקי אמרני, מינה ועדת חקירה לבחינת איחוד עיריית בת ים עם עיריית תל-אביב.
בראש הוועדה יעמוד עו"ד בני וקנין שכיהן כ-12 שנים כראש עיריית אשקלון ויו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבניה. וקנין שהינו כלכלן ומשפטן בהשכלתו כיהן גם כיו"ר דירקטוריון חברת פלאפון וכיו"ר נת"ע-הרכבת הקלה לגוש דן.
כמו כן, חברים בוועדה מנהל המינהל לשלטון מקומי, מרדכי כהן; הממונה על מחוז תל אביב, גב' גילה אורון; סגן מנהלת מינהל התכנון, אדר' דורון דרוקמן ורות שוורץ-חנוך, שהינה מתכננת ערים ומכהנת כיו"ר הוועדה המרחבית "הראל".
- 2.שבת ים תתאחד עם חולון.לנו יש כבר את יפו על הראש. (ל"ת)מה זה דמי שמירה? 05/11/2014 14:22הגב לתגובה זו
- 1.דודי-1 05/11/2014 14:15הגב לתגובה זול-8 מיליון תושבי ישראל מספיקות 5 ערים גדולות. תלאביב רבתי הראשונה, חיפה רבתי השניה , ירושלים רבתי השלישית, כאר שבע רבתי הרביעית ונצרת רבתי העיר החמישית. 5 ראשי ערים , 5 נהגים לראשי הערים, 5 משרדים לראשים. בהתאם 5 תאגידי מים . המפלגות יאבדו מוקדי כוח והציבור ירויח מיליארדים של שקלים.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
