סקר חדש של Gallup: מה חושבים האמריקנים על הסכסוך של ישראל מול חמאס?

יוסי פינק | (8)

בשבוע השלישי של הלחימה של צה"ל בעזה, מכון הסקרים הענק Gallup ערך סקר בימים שלישי-רביעי סקר נרחב ובדק את עמדת האמריקנים ביחס לסכסוך בין ישראל לעזה. הסקר מגיע בדיוק בימים בו התקיימה הצבעה באו"ם באשר לשאלה האם לפתוח בחקירה כנגד ישראל בדבר פשעי מלחמה בעזה? (ראו תמונה מדהימה - אדום אחת מול ים של ירוק)

2 שאלות היו על הפרק בסקר הנוכחי:

השאלת הראשונה: "האם פעולות ישראל בעזה הן מוצדקות (mostly justified) או לא מוצדקות (mostly unjustified)?". לפי תוצאות הסקר, רק 42% מהאמריקנים סבורים שהפעולות של ישראל בעזה הן מוצדקות, בעוד 39% סבורים שהפעולות הן אינן מוצדקות (לשאר הנשאלים לא הייתה דעה). כלומר מדובר כמעט בשיויון, עם יתרון קל לטובת תמיכה בישראל. נציין כי בסקר דומה שפורסם בשנת 2002, שיעור הנשאלים שהשיבו שפעולות ישראל נגד הפלסטינים (השאלה עכשיו היא מול חמאס) הן מוצדקות עמד על 44%, לא שונה בהרבה מהסקר הנוכחי.

השאלה השנייה: "האם פעולות חמאס נגד ישראל הן מוצדקות (mostly justified) או לא מוצדקות (mostly unjustified)?" פה כבר יש לאמריקנים דעה ברור וחד משמעית. 70% מהאמריקנים סבורים שפעולות החמאס נגד ישראל הן אינן מוצדקות. רק 11% מהנשאלים השיבו שפעולות החמאס מוצדקות.

עוד ממצאים מהסקר:

ברמת המפלגתית: 65% מהרפובליקנים סבורים שפעולות ישראל הן מוצדקות בזמן שרק 31% מהדמוקרטים סבורים שפעולות ישראל הן מוצדקות (מול 47% מהדמוקרטים שסבורים שהפעולות אינן מוצדקות). ונזכיר כי בבית הלבן יושב נשיא דמוקרט.

נשים מול גברים: לגבי ההבדל בין נשאים לגברים: 51% מהגברים בארה"ב חושבים שפעולות ישראל בעזה מוצדקות, מול רק 33% מהנשים שחושבות כך (44% מהנשים חושבות שהפעולות של ישראל אינן מוצדקות).

לבנים מול לא לבנים: 50% מהלבנים בארה"ב סבורים שפעולות ישראל מוצדקות, מול 25% בלבד מבין האוכלוסייה הלא לבנה.

המבוגרים נוטים יותר לטובת ישראל: מבחינת השלכת הגיל על עמדת הציבור האמריקני, ניתן לראות שיש קשר ברור. ככל שהנשאל מבוגר יותר - כך יגדל הסיכוי שהוא יהיה בעד עמדת ישראל. כך, רק 25% מבין גילאי 18-29 תומכים בעמדת ישראל, וזאת מול 55% מבין גילאי 65+.

המשכילים יותר תומכים בעמדת ישראל: בקרב הנשאלים בסקר שהשכלתם היא עד בית ספר תיכון, רק 34% סבורים שצעדי ישראל בעזה מוצדקים, מול זה - 53% מבין אלו שהם בעלי השכלה אוניברסיטאית ענו שהם תומכים בעמדת ישראל.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    מסיק 26/07/2014 07:41
    הגב לתגובה זו
    הלא לבנה, הצעירה, הלא משכיה ובמפלגה הדמוקרטית.....
  • 6.
    רק טמבל מאמין לחמאס 25/07/2014 19:31
    הגב לתגובה זו
    התעמולה והשקרים של הערבים בעזה (ובכלל) עובדת על דפר"ים, חסרי השכלה ושכל. חבל שיש יותר מדי כאלה בעולם.
  • 5.
    העולם מתחיל להבין שאנחנו הצודקים ! (ל"ת)
    א 25/07/2014 17:03
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    בלי ההסתה של השמאל אפילו הערבים היו תומכים בישראל (ל"ת)
    מפיצי רעל 25/07/2014 17:00
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    המזל הוא שגדעון לוי ועמירה הס לא כותבים בארה"ב (ל"ת)
    הארץ עיתון החמס בא"י 25/07/2014 16:45
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    הגיע הזמן שנפסיק העיסוק הרב במה חושבים עלינו (ל"ת)
    קובי 25/07/2014 15:29
    הגב לתגובה זו
  • צודק מיליון אחוז! (ל"ת)
    קובי (אחר) 25/07/2014 15:51
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רמי 25/07/2014 15:03
    הגב לתגובה זו
    מה שקשור לכלכלה הכול שקרים אז עדיף שתשתוק
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי