כדאי להרוויח יותר: שוקלים לעבור בנק? זה מה שתקבלו מ-4 הבנקים הגדולים

ככל שתרוויחו יותר כך תקבלו יותר. Bizportal בדק אילו הטבות תקבלו אם תעברו בנק. אחוז הישראלים שעושים את הצעד זעום
אבי שאולי | (6)

שיעור מעבר הלקוחות בין הבנקים נמצא במגמת עלייה בשנים האחרונות, אך עדיין מדובר בשירות שהישראלי הממוצע חושש או לא רוצה לשנות. מבדיקת Bizportal עולה שלא כדאי להתלונן ולהישאר, בטח לא במקרה שאתם מרוויחים מעל השכר הממוצע במשק (9,504 שקל). הנה מה שהבנקים מציעים ללקוחות חדשים בהתאם לשכר שלהם. בנק לאומי: 1. משכורת נטו 5,000 שקל ליחיד או 9,000 שקל לזוג - פטור מעמלות עו"ש בחשבון ל-3 שנים. - הלוואת התארגנות בסכום של עד 50,000 שקל, בריבית אטרקטיבית לצורך העברת הפעילות. - הטבות בעמלות בני"ע. - הטבות ברכישת ומכירת מט"ח. - הטבות בנטילת המשכנתא. ההטבות בעמלות בני"ע, ברכישת ומכירת מט"ח ובמשכנתאות תלויות בהיקף הפעילות בחשבון הלקוח, בהתאם למאפייניו ולשיקול דעתו של מנהל הסניף. 2. משכורת נטו 12,000 שקל ליחיד או 18,000 שקל לזוג - פטור מעמלות עו"ש בחשבון ל-3 שנים (בכפוף לתנאים המפורטים באתר לאומי באינטרנט) - הלוואת התארגנות בסכום של עד 100,000 שקל בריבית אטרקטיבית לצורך העברת הפעילות. -הטבות בעמלות בני"ע. - הטבות ברכישת ומכירת מט"ח. - הטבות ללקוחות לאומי בעת נטילת המשכנתא. 3. חשבון "טוטאל דיגיטל" חשבון בנקאי המאפשר ללקוחות לנהל את פעולות החשבון בערוצים דיגיטליים בלבד, ללא כל תשלום של עמלות עו"ש בדיגיטל - ללא הגבלה של מספר הפעולות ולתקופה בלתי מוגבלת. בנוסף לפטור המובנה והקבוע מעמלות עו"ש בדיגיטל, הוא מעניק ללקוחות שורה של הטבות בתחומי השירות והאשראי. בנק דיסקונט לקוחות חדשים המצטרפים לדיסקונט המעבירים משכורת בגובה של החל מ- 5,000 שקל ו/או תיק השקעות החל מ-100,000 שקל יכולים לבחור באחד משני מסלולי הטבות : מסלול א' - עד 5 שנים פטורים והטבות- בהתאם לסכום העברת משכורת או תיק השקעות כלהלן: מסלול א' כולל: oפטור מלא מעמלות עיקריות בחשבון oפטור מדמי כרטיס אשראי (בכפוף למחזור חודשי בסך 3000 שקל בכרטיס) oהטבות בעמלות בניירות ערך ושירות "דיסקונט INVEST" למשקיעים בשוק ההון הכולל יועצים אישיים, מרכזי השקעות ומערכת מסחר מתקדמת oהטבות בפעילות מט"ח מסלול ב' - עד 2,000 שקל מענק הצטרפות בהתאם לגובה המשכורת. המענק משולם לחשבון הלקוח בסכום חד פעמי לשימוש לכל מטרה. סכום המענק מותנה בגובה המשכורת או/ו תיק ההשקעות כלהלן: בנוסף, לקוחות חדשים ייהנו מחבילת מוצרים בתנאים ייחודיים ב-3 החודשים הראשונים מפתיחת החשבון: הלוואת הצטרפות עד 20,000 שקל בתנאים ייחודיים פיקדון בתנאים אטרקטיביים הטבה ייחודית בשירות דיסקונט ב- SMS בנק הפועלים לקוח חדש או לקוח של בנק הפועלים רשאי לבחור בכל מועד בהצעה המתאימה לו ביותר. לקוחות חדשים וקיימים המקבלים בחשבונם משכורת בגובה 5,000 שקל ומעלה, יכולים להצטרף לחיסכון צמיחה. במטרה לעודד לקוחות לחסוך לעתיד ולייצר עתיד פיננסי טוב יותר, מוצע ללקוחות "חסכון צמיחה" עם ריבית מועדפת ל-6 שנים המקנה גם: מענק בשווי 100 שקל מדי שנה, גם אם הלקוח לא מפקיד לתוכנית סה"כ 600 שקל מענק נוסף בשווי 100 שקל בשנה אם הלקוח מפקיד בתוכנית החסכון לאורך כל השנה (12 הפקדות) סה"כ 600 שקל נוספים מענק בשווי 360 שקל בחתונה אם הלקוח מפקיד כספי חתונה בגובה של 5,000 שקל לפחות מענק בשווי 100 שקל בהולדת ילד (עד 4 מענקים בכל תקופת התוכנית) תנאי התוכנית: בתוכנית חסכון צמיחה תחנות יציאה החל מהשנה השלישית ובכל שנה (בתחנות הלקוח יוכל לקבל את המענקים שהבנק הפקיד עבורו בגין השנים שעברו). לקוח המצטרף ל"חשבון צמיחה" יוכל לצבור מענקים בשווי של עד 1,960 שקל. מזרחי טפחות בשורה התחתונה רק 5% מלקוחות הבנקים עוברים בנק, נתון דומה למה שהיה בעבר בשוק הסלולר. רפורמה אמיתית בסקטור הבנקאות שתוביל לתחרות תשנה את התמונה באופן דרמטי, אך מי שמרוויח היטב מוזמן לנסות לנער את הבנקים משנתם האוליגופולית.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    לירן 06/01/2016 15:58
    הגב לתגובה זו
    הבנק הכי גנב זה בנק הפועלים
  • 5.
    עובדים עליכם 28/06/2014 19:03
    הגב לתגובה זו
    אני רואה הרבה בלבולי מוח של מענקים מטופשים והלוואות בריבית מעט נמוכה אבל שום גבר על פטור כמו בשאר הבנקים. מזכיר לי קצת את המסלולים של חברות הסלולר בזמנו.....
  • 4.
    אף אחת מההצעות לא מתקרבת להצעות של בנק "יהב"! (ל"ת)
    Papa58 28/06/2014 10:18
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    הצטרפות עד 2000 שח (ל"ת)
    בבינלאומי מענק 28/06/2014 03:23
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לקוח מרוצה 27/06/2014 22:02
    הגב לתגובה זו
    מדוע לא נכלל הבנק הבינלאומי בבדיקה שנערכה??? האם זה נובע משיקולים לא מקצועיים ?? לא יופתע גם ככה מדובר באתר לא מאמינים והמקצועיים ביותר (בלשון המעטה)
  • 1.
    ליאור כרמי 27/06/2014 19:49
    הגב לתגובה זו
    אני בן 25 ועברתי כבר 4 בנקים, כל פעם כדי לקבל מענק הצטרפות חדש. (פעם כתלמיד תיכון, אח"כ כחייל, אז פעמיים כסטודנט) יש אנשים שמפחדים מזה מתוך אמונה שמעבר של יותר מדי בנקים נראה למישהו חשוד, ויעורר חקירה של רשויות המס, אבל אני לא כל כך מאמין בזה, ובכל מקרה חושב שאם אין לך מה להסתיר, אין לך סיבה לחשוש מחקירה.
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.