קרן פנסיה ותיקה ופנסיה תקציבית - החלת רציפות זכויות

האם העובד יכול לבצע רציפות זכויות בגין התקופה שבה היה מבוטח בקרן מבטחים הוותיקה והתקופה בה הוא מבוטח בפנסיה תקציבית? אם כן, האם הוא יקבל את הקצבה הכוללת משני המקורות באמצעות הפנסיה התקציבית?

עובד מועסק בשירות הציבורי במשך כ-25 שנה. במשך 4 שנות השירות הראשונות שלו היה מבוטח בקרן מבטחים הוותיקה ובשאר התקופה היה מבוטח בפנסיה תקציבית. כיום העובד עומד לפני פרישה.

אקטואר ויועץ פנסיוני ראובן בוימל משיב:

ככל שהעובד הועסק בשירות המדינה או ברשות מקומית, בתקופת עבודתו הראשונה בה טרם התקבל כעובד קבוע (קבלת כתב מינוי), בהתאם להסכמים הקיבוציים החלים עליו (תנאי העסקה ושכר) ועבר ברציפות להיות עובד קבוע המועסק בהתאם להסכמים הקיבוציים, החלים עליו גם כיום בערב פרישתו.

ברוב רובם של המקרים, חלים על העובד הסכמים מיוחדים, על פיהם בהתאם לכללים בעניין זה, מועברים למדינה או לרשות המקומית הכספים שנצברו בקרן הפנסיה, עימה נחתם ההסכם, באשר לתקופה שקדמה ל"קביעות". תקופת זו תוכר כתקופת שירות, שחל עליה חוק שירות המדינה (גימלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970, דהיינו תקופת עבודה בפנסיה תקציבית.

הסכמים אלה מייתרים את הצורך בהצטרפות אישית להסכמי הרציפות הכלליים שבין רוב "קרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר" ("עמיתים") ובין המדינה והרשויות המקומיות, שאינם ההסכמים הספציפיים המיועדים לקבוצת העובדים שתוארה לעיל.

הכותב מנהל את חברת "מעברים" העוסקת בייעוץ ובניהול בתחום האקטואריה, יחסי עבודה, שכר, ביטוח פנסיוני והסדרי פרישה לגמלאות.

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ מקצועי פרטני ו/או משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    סליחה על הבורות אבל זה כתוב בסינית? (ל"ת)
    מה הוא אמר 06/09/2011 22:42
    הגב לתגובה זו
  • שמי 09/09/2011 20:23
    הגב לתגובה זו
    שאלה טובה תשובה לא ברורה
  • רצף זכויות זה כבר קיים (ל"ת)
    ש לוי 01/10/2011 23:00
מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

כתב אישום חריג הוגש נגד אמיר ימין בגין זיוף שירות מילואים וניצול מלחמת חרבות ברזל לביטול חובות מס

עוזי גרסטמן |

יועץ מס מזייף מסמכים. רואה חשבון עוזר ללקוח להונות את רשויות המס. עורך דין מלמד לקוח איך לשקר לשופטים. מקצועות "מכובדים", נמצאים בשנים האחרונות במדרון תדמיתי תלול. אין כבוד - כנראה שהכל כסף. המקרה הבא לא נעים לאוזן הישראלית - לזייף ולהגיד שאתה במילואים כדי לברוח מחובה ציבורית, מהתמודדות עם חובות. זה ניצול ציני של המצב בארץ, אבל רשות המסים יודעת לאתר את המתחזים.  

רשות המסים הגישה כתב אישום חריג נגד אמיר ימין בגין זיוף שירות מילואים וניצול מלחמת חרבות ברזל לביטול חובות מס.

פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) הגישה כתב אישום נגד ימין, יועץ מס בן 45 מחדרה, בגין זיוף מסמכי מילואים והונאת רשות המס במהלך מלחמת חרבות ברזל. על פי כתב האישום, ימין, שנקלע לחוב מס שבח בעקבות עסקת מקרקעין שביצע בדצמבר 2018, הגיע להסדר פריסת תשלומים עם משרדי מיסוי מקרקעין בחדרה ביוני 2023. כשלא עמד בהסדר, הוטלו עיקולים על חשבונות הבנק והנדל"ן שלו בדצמבר 2023. כלומר, מדובר על יועץ מס שחייב מס לרשות המס. הוא הגיע להסדר פריסה עם הרשויות, וכדי לא לשלם זייף שהוא במילואים. 

יש כאן אולי עיוורון, מצוקה גדולה, אבל מה הוא חשב לעצמו - שרשויות המס לא יודעות להצליב נתונים עם מאגרי המידע בצבא? 


כתבה מעניינת - חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"

מנדי הניג |

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה  בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.

שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.

כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.