דו"חות אפריקה: רווח של 50 מ' שקל; איזי כהן - "אנחנו מאמינים ביכולתנו להמשיך במומנטום החיובי"
אפריקה ישראל פרסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון הראשון של השנה. החברה שבשליטת לב לבייב, מציגה רווח של 50 מיליון שקלים, גידול של 400% מרווח של 10 מיליון שקלים שרשמה החברה ברבעון המקביל אשתקד. הרווח מיזמות נדל"ן הסתכם ברבעון בכ-150 מיליון שקל לעומת רווח של כ- 81 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח מפעילות התעשייה הסתכם ברבעון בכ-55 מיליון שקל לעומת רווח של כ-34 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ-61%. הגידול ברווח נובע בעיקר ממגזר הפלדה, וזאת על רקע עליה במחירי הפלדה וגידול בהיקף המכירות. היקף פעילות התעשייה גדל בכ- 36% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. ההפסד מחברות כלולות הסתכם ברבעון בכ- 14 מיליון שקל לעומת הפסד של כ- 10 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. שי ליפמן, אנליסט הנדל"ן של IBI אמר בהתייחס לדו"ח כי "אפריקה חוזרת לפרסם דוחות עם תוצאות מבטיחות, מבנה ההון של החברה נראה הרבה יותר טוב ותוצאות החברות הבנות מציגות שיפור (בעיקר החברות בישראל בהובלת אפריקה תעשיות)." ליפמן הוסיף כי "סה"כ אחרי הפתיחה של אפימול במוסקבה והיווצרותה של זרוע מניבה משמעותית באפ"י האיזון שמתקבל בחברות הקבוצה בין פיתוח למניב נראה מעודד יותר" איזי כהן, מנכ"ל אפריקה ישראל: "תוצאותיה הכספיות של אפריקה ישראל ברבעון מעידות על כך, שהאסטרטגיה העסקית אותה גיבשה ויישמה הקבוצה, גרמו לחזרתה של הקבוצה לפעילות יזמות, בנייה והשבחה של נכסים המבוססים על מלאי קיים של קרקעות רחב ואיכותי העומד לרשותה בארץ ובעולם. פעילות היזמות, וחידוש הבנייה מתקבלת באופן חיובי על ידי הבנקים המובילים בעולם בעת בחינה של הקבוצה ללקיחת הלוואות בתנאים נוחים למימון הבנייה וזאת, בהתחשב ביכולות היזמות המוכחות של הקבוצה." עוד ציין כהן, כי "הקבוצה שהשלימה את הביצוע של שני פרויקטים גדולים ומורחבים כדוגמת AFIMall שבמוסקבה וקניון קוטרוצ'ן בבוקרשט, חרף תקופה של משבר עולמי מוכיח את יכולות הקבוצה לפתח פרויקטים אלה המלווים בהתמודדות עם קשיים מרובים. אפריקה ישראל כיום הינה קבוצה עם יחס חוב למאזן משמעותי נמוך יותר, בסיס הון רחב יותר ותזרים מזומנים משופר ואנו מאמינים ביכולתנו להמשיך את המומנטום החיובי בו מצויה הקבוצה לטובת המשך צמיחה ופיתוח עסקי מואץ." לסיום אמר כהן כי "כל חברות הבת בקבוצה ממשיכות להציג שיפור משמעותי בפעילותן וברווחיותן ואנו רואים בכך עדות נוספת לתנופה העסקית בה נמצאת הקבוצה. שיתוף הפעולה בין חברות הקבוצה בפעילות יזמית, בנייה ואספקת חומרי הגמר לפרויקטים שונים בארץ ובעולם הוכיח, שהסינרגיה בפעילות הקבוצה מעניקה לה יתרון מובהק על פני מתחריה ויתרה מזו, עם כניסתה הקרובה של פקר פלדה גם לתחום ברזל לבנייה, הסינרגיה אף תלך ותגבר".
- 10.זיפו 31/05/2011 20:55הגב לתגובה זושלך מאשר בחתירה להצלחת החברה. האיש שכמעט חיסל את אפריקה ישראל פתאום מאמין. גם אם הייתי שם את אחותי בת ה-9 למנהלת במקומך היא הייתה מביא את החברה לפשיטת רגל וחיסול כל נכסיה האיכותיים בדיוק כמוך. גם היא בטח הייתה מאמינה מאוד. תראה את שער המניה . נמוך ב-95% מהשיא. במה אתה בדיוק מאמין ? במחיקת המניה לגמרי ?
- 9.משקיע באפריקה 31/05/2011 18:45הגב לתגובה זואני מאוד מקווה שהאנליסטים והמוסדיים המושחתים יפסיקו להילחם באפריקה ויתנו לה את הקרדיט המתאים . החברה מתאוששת ובגדול וכולי תקווה שהמומט החיובי ימשיך ויחזיר את המניה למחיר ההולם ! המניה שווה 5% מהמחיר לפני כשלוש שנים, האם גם כך השווי הכלכלי ? התשובה - ברור שלא , וכולם יודעים שהיא שווה הרבה יותר
- 8.כושי סמבו 31/05/2011 16:32הגב לתגובה זובכל אופן בשורות נהדרות!
- אפריקה תתחיל לחלק דיבידנדים ב-2012. (ל"ת)משה 31/05/2011 16:53הגב לתגובה זו
- 7.שושן 31/05/2011 16:28הגב לתגובה זובשביל שהחוב יסגר ואז כל הרווחים יזוזו לכוון המניה
- 6.לחדש דרכונים מתחילים להמריא (ל"ת)דרקון 31/05/2011 16:26הגב לתגובה זו
- 5.ראובן 31/05/2011 16:25הגב לתגובה זורק הקניון במוסקווה שווה יותר מכל החברה
- 4.פאט 31/05/2011 16:23הגב לתגובה זוהבעת האמון בחברה מצד המשקיעים ביחד עם השקעה של יוצר מ100 מליון ע" י לביב דוחות חזקים שמעידים על חוסנה של חברה שחזרה ממש מהקבר ,והיום היא על פני האדמה ועוד בונה קניונים מרהיבים ורווחיים...פשוט חייב להיות טיפש ולא לעלות בתחנה.....
- 3.איש אצי! ישר כוח! (ל"ת)xxxxx 31/05/2011 16:20הגב לתגובה זו
- 2.אריק.מ 31/05/2011 16:07הגב לתגובה זועכשיו תחשבו... הרווח לרבעון זינק ב 400% תוסיפו את העובדה שייכנסו עוד הכנסות מהקניון החדש ברוסיה, אז מבלי להיות כלכלנים דגולים אתם חושבים שאפסייד במניה של 40% לא יכול להתרחש עד סוף שנה? חחחחח יהיה יותר. ותזכרו מי אמר לכם לפני כולם.
- אכן כן... (ל"ת)חדש 31/05/2011 17:28הגב לתגובה זו
- 1.זיו 31/05/2011 16:06הגב לתגובה זוהרווח הנקי מסתכם ב 50 מליון ש" ח, אבל הגידול בהון העצמי ב 377 מליוני שקלים. גם אם נקזז את התקבולים מהנפקת הזכויות עדיין נראה גידול יפה! אם נחלק את ההון העצמי במספר המניות נקבל 34 ש" ח למניה. כאשר המניה נסחרת כיום באיזור ה 25~
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
בית המשפט לא נוהג להתערב בחוקים ותקנות מיסוי; הוא מאיר את זה לרשויות המס
קבוצת רואי חשבון ואיגוד לשכות המסחר עותרים לבג"ץ נגד החוק החדש - מיסוי על רווחים כלואים, בטענה לפגיעה בזכויות יסוד וחוסר שוויון. הרקע לחוק זה נעוץ במאמצי הממשלה להגביר גביית מיסים מרווחים צבורים בחברות, תוך התמודדות עם גירעונות תקציביים גדלים בעקבות הוצאות מלחמה והשקעות ציבוריות. נדיר מאוד שבית המשפט מתערב בתקנות וחוקים של רשות המס, הוא נותן גיבוי לרשות המקצועית ולא נכנס לנושאים מקצועיים. לא נראה שהפעם זה יהיה שונה.
חוקים דומים קיימים במדינות כמו ארה"ב (עם מיסוי על רווחים לא מחולקים בחברות S-Corp) ובריטניה (IR35), אך בישראל הוא ייחודי בתחולה הרטרואקטיבית שלו, מה שמעורר ביקורת חריפה על פגיעה באמון הציבור במערכת המיסוי. העותרים, בהובלת איגוד לשכות המסחר ונציגי מקצועות חופשיים, טוענים כי החוק מהווה הפרה חוקתית, ומציינים כי הוא נחקק בחיפזון במסגרת חוק ההסדרים, ללא דיון ציבורי מספק.
חוק הרווחים הכלואים, שנכנס לתוקף בתחילת שנת 2025 כחלק מחוק ההסדרים, מעורר סערה עוד לפני שחוקק. לכאורה החוק נועדה להילחם בתופעת "חברות ארנק" - חברות מעטים שבהן בעלי שליטה צוברים רווחים כדי לדחות תשלומי מס אישיים גבוהים יותר, אלא שבפועל הוא חל על רבבות רבות של עסקים, גם עסקים לגיטימים, לא כאלו שהוקמו לתכנון מס.
לפי נתוני משרד האוצר, החוק כבר הניב גבייה של למעלה מ-10 מיליארד שקלים בשנה הראשונה, בעיקר מחלוקות דיבידנד מוקדמות, אך מבקרים רואים בו כלי דרקוני שמעניש יזמות ויעילות כלכלית. מדובר ברפורמה מקיפה שמבקשת לשנות את מבנה המיסוי של חברות מעטים בישראל ולהטיל מסים על רווחים שלא חולקו. ההיסטוריה של חוקים כאלה בישראל כוללת ניסיונות קודמים, כמו תיקון 89 לפקודת מס הכנסה בשנות ה-2000, אך החוק הנוכחי רחב יותר ומכוון בעיקר לחברות נותנות שירותים עם מחזור עד 30 מיליון שקלים. כעת מוגשת נגדו עתירה לבג"ץ מטעם איגוד לשכות המסחר וקבוצת רואי חשבון ויועצי מס שהתאגדו לצורך המהלך.
- רשות המסים פתחה את ההגשה לפיצוי על אובדן שכר דירה לנכסים שניזוקו במבצע "עם כלביא"
- העלים מליונים מרווחי קריפטו - ונתפס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעתירה נטען כי החוק פוגע פגיעה קשה בזכויות חוקתיות לרבות הזכות לקניין, חופש העיסוק ועקרון השוויון. הזכות לקניין, המוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, נפגעת לדברי העותרים משום שהחוק כופה חלוקה או מיסוי על נכסים שכבר מוסו בעבר, מה שיוצר מיסוי כפול בפועל. חופש העיסוק נפגע בכך שהחוק מתערב בהחלטות עסקיות לגיטימיות, כמו שמירת רווחים להשקעות עתידיות או כרית ביטחון. עקרון השוויון מופר, שכן החוק מתמקד בחברות קטנות בעוד גופים גדולים פטורים. לטענת העותרים, מדובר בחוק מורכב ותקדימי שנחקק בלוח זמנים קצר, ללא היוועצות מספקת וללא בחינה של השלכותיו הכלכליות ארוכות הטווח. השלכות אלה כוללות פגיעה בתחרותיות, בריחת הון לחו"ל, והפחתת תמריצים להקמת עסקים חדשים, כפי שמעידים דוחות כלכליים ממכון אהרן ומבנק ישראל.
