דוחות

שנה טובה להכשרת הישוב: רשמה גידול של 13% בהכנסות ל-608 מיליון שקל

החברה מסכמת את 2010 עם עלייה בשווי ההוגן של קניון שבעת הכוכבים ועם גידול של 20% בהכנסות ממלונאות לכ-168 מיליון שקל
לירן סהר | (1)

חברת הכשרת הישוב מסכמת את השנה עם גידול של 13% בהכנסות אשר הסתכמו בכ-608 מיליון שקל, לעומת כ-540 מיליון שקל אשתקד. גידול נרשם בעיקר בסעיפי מימוש מקרקעין ובהכנסות מהפעלת בתי מלון.

ההכנסות משכירות רשמו גידול של אחוז לכ-197 מיליון שקל, לעומת 195 מיליון שקל. הגידול נבע בעיקר מהשכרת שטחים חדשים בהיקף של למעלה מ- 30,000 מ"ר בפארקים הלוגיסטיים שמחזיקה החברה בפולין וברומניה. מתחילת השנה ועד ליום חתימת הדוחות, הושכרו שטחים נוספים בהיקף של כ- 13 אלפי מ"ר, אשר יבואו לידי ביטוי בהכנסות החברה במהלך שנת 2011.

הכנסות מתחום המלונאות רשמו גידול של כ-20% והסתכמו בכ-168 מיליון שקלים לעומת 140 מיליון שקלים ב-2009- גידול שנבע משיפור באחוזי תפוסת החדרים במלונות רימונים ומהוספת שני בתי מלון חדשים לרשת. הכנסות ממימוש מקרקעין רשמו גידול של 248% הסתכמו בכ-112 מיליון שקלים לעומת 32 מיליון שקלים אשתקד-גידול שנבע בעיקר מעסקאות למכירת מגרשים ביפו וממכירת חלקה של החברה במתחם "ארזה" במוצא.

הרווח הנקי השנתי הסתכם בכ-18 מיליון, לעומת 43 מיליון שקל ב-2009. הירידה ברווח מקורה בעיקר בקיטון בסך 28 מיליון שקל ברווח מעסקי בניה, עקב העובדה שתוצאות מכירות דירות בפרוייקטים למגורים נכללות ברווח והפסד רק עם מסירת דירות בפועל ומקיטון של 25 מיליון שקל ברווח ממכירת מקרקעין שכן בשנת 2009 נכללה עסקת תמורות חד פעמית שביצעה החברה לגבי מקרקעין בראשון לציון.

בשנת 2010 נרשמה עלייה בערך הנדל"ן להשקעה, נטו בסך 157 מיליון שקל בהשוואה לסך של 75 מיליון שקל אשתקד. עליית הערך נובעת בעיקר מעדכון שוויו של קניון שבעת הכוכבים בהרצליה בסך של בכ-65 מיליון שקל, בשל עלייה בהכנסות נטו, והתאמת שיעור ההיוון לפי עסקאות שבוצעו בתחום ומעליית ערכם של הפארקים הלוגיסטיים בסך של כ-54 מיליון שקל, בעיקר כתוצאה מגידול בשיעור התפוסה בהשוואה לסוף שנת 2009.

בנוסף, החברה רושמת גידול של כ-17.3% ברווח התפעולי השנתי שהסתכם בכ-263 מיליון שקל לעומת כ-224 מיליון שקל בשנת 2009. שיעור הרווח התפעולי מהמכירות הסתכם בכ-43% בדומה לתקופה המקבילה אשתקד.

עסקי האנרגיה של החברה הביאו לגידול של 67 מיליון שקל בהון העצמי של החברה, רק ברבעון הרביעי, בגין הנפקת אנרגיה, על אף ששווי החזקותיה של החברה בהכשרה אנרגיה, שהוקמה על ידיה במרץ 2010, מסתכם בכ- 450 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    איציק 10/04/2011 18:56
    הגב לתגובה זו
    למי שלא לא מבין הכוונה למודיעין
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי