אטיאס: "ניתן לבנות 12 אלף יח"ד על קרקעות חקלאיות בין חדרה לגדרה"
שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס אמר היום בכנס של המגזר הקיבוצי של פירמת רו"ח BDO זיו האפט כי המגזר ההתיישבותי צריך להירתם יחד עם המדינה על מנת להקל על מצוקת הדיור שנוצרה.
"לחקלאים יש זכות היסטורית על הקרקע אבל לאף אחד אין מונופול על הקרקעות, ציין אטיאס. "מחירי הדיור בישראל לא יעלו השנה והם גם לא ירדו, על מנת להוריד את המחירים יש לייצר מלאי של דירות באיזורי הביקוש".
לדברי אטיאס, החקלאים מחזיקים כיום בקרקעות עליהן ניתן לבנות 18,000 יחידות דיור, מתוכן 12,000 יחידות דיור במרכז הארץ בין חדרה לגדרה. "מנהל מקרקעי ישראל מציע לחקלאים פיצוי הוגן של 20% מהייזום ( יחידות הדיור המשווקות ) בפטור ממכרז ובמחיר מלא כך שמדובר ברווחים נאים לחקלאים , אך במידה והחקלאים יסרבו להגיע להסדר, יופעל חוק סילוק פולשים שנכנס לחוק ההסדרים על מנת לסייע במשימה לשחרר את הקרקעות לצורך בנייה למגורים.אני מעריך שברבעון הראשון של 2011 כבר ישווקו מכרזים על קרקעות חקלאיות שיעודן שונה".
אטיאס עדכן על הסדר שהושג עם התעשייה הקיבוצית בדבר השכרת יחידות דיור בתוך הקיבוצים , גם כאן מתוך מטרה לייצר פתרונות דיור לזוגות צעירים, כך שבאזורי הביקוש הקיבוצים צריכים להשכיר 25% מיחידות הדיור למחוסרי דיור על פי הגדרות משרד השיכון. כמו כן קיים ניסיון להגיע להסדר בנוגע לקרקעות המוסבות לצרכי תעשייה.
רו"ח דורון שטיין שותף ויו"ר מגזר ההתיישבות ב-BDO זיו האפט, ציין בתגובה כי הקיבוצים אכן צריכים להשלים עם העובדה שהם לא יקבלו זכויות על הקרקע בחינם. "עם זאת לגבי קיבוצים באיזורי העדיפות הרי ששם ערך הקרקע הוא אפס גם על פי השמאי הממשלתי ולכן אין מניעה שהקיבוצים יקבלו את הקרקעות, לגבי הקיבוצים הממוקמים במרכז הארץ הרי שהקרקע ניתנה להם מתוך כוונה שזו תהיה קרקע שלהם ולכן אם יש לשלם עליה תשלום יש לקבוע את שוויה בעת שעלו על הקרקע ולא לפי שוויה היום.
הגיעה העת לבסס את בעלות החברים באגודה. זאת ניתן לעשות על ידי הנפקת הון מניות באגודת הקיבוץ. חבר הקיבוץ יהיה בעל מניות בעל זכות קניינית על כל הזכויות הצמודות למניה".
- 4.חקלאי 01/02/2011 13:16הגב לתגובה זוממשיך לפזר אמירות בלי לקבל תגמול נאה ושינוי יעוד לא מוכר את ה100 דונם חקלאי שיש לי באיזור השפלה ואף אחד לא יכריח אותי זה שלי אטיאס שיקבע לעצמו
- 3.דרומי מתוסכל 01/02/2011 12:26הגב לתגובה זוחקלאיות מרובות פרנסה להעבירן לנדל' ן ובמקום זאת לפתח חקלאות בנגב עם הוצאות פי כמה ממה שבשרון? לתאוות הבצע פתרונים
- 2.חן 31/01/2011 12:56הגב לתגובה זובמקום לבנות בגליל ובנגב וביהודה ושומרון!
- 1.נפז 31/01/2011 12:39הגב לתגובה זוסע בכביש 6 מדרום ללוד וראה כמה שטח בור פנוי יש שם - אלפי דונמים
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
