בלידר צוללים לים התיכון: מתחילים לסקר את כל מניות הגז ובוחרים מועדפות

בסקירה בת 45 עמודים מנתח האנליסט עוז לוי את המאגרים הקיימים והפוטנציאלים וגוזר מחירי יעד למניות ויחידות ההשתתפות. מצורפת טבלת מניות
אריאל אטיאס |

אחרי תקופה לא קצרה בה המתינו בצד, בבית ההשקעות לידר שוקי הון נכנסים היום לעובי הקורה ומוציאים סקירה מורחבת על סקטור הגז המקומי בה הם מנתחים את כל המניות הפועלות בתחום החיפושים בישראל.

בסקירה של 45 עמודים, האנליסט עוז לוי, קובע שווי למאגרי 'ים תטיס', 'תמר' ו'לוויתן' ומעניק מחירי יעד לחברות והשותפויות הקשורות הנסחרות באחד העם.

תחילה למודל. בבית ההשקעות העריכו את החברות ויחידות ההשתתפות בענף על פי מודל תזרים המזומנים הצפוי מחלקם היחסי בכל פרוייקט מהוון בשיעורי היוון התואמים לכל מאגר בנפרד. כמו כן, הם הפחיתו מתוך שווי מאגר את תמלוגי העל לחברות, דמי ניהול, ויצאו מנקודת הנחה שבסופו של דבר כ-50% מהמלצות ועדת ששינסקי יתקבלו. הפחת שנלקח בחשבון נקבע שרירותית לעשר שנים.

לאור השוני בין הגופים הפועלים בתחום בדמות חברות או שותפויות והבדלי המיסוי ביניהן מציינים בלידר שסוגיית שיעור המס כנראה תקבל עדכונים והבהרות מטעם הרשות לני"ע או מרשות המיסים ולצורך המודל בחרו האנליסטים בשיעור מס בגובה שיעור מס חברות.

שווי המאגרים

בדומה לחברות לוי העריך את שווי המאגרים על פי מודל תזרים המזומנים הצפוי שלהם. על מנת להתמודד עם רמת חוסר הוודאות הגבוהה בענף והנעלמים הרבים שעשויה להיות להם השפעה מהותית על השווי הכלכלי, בלידר בחרו לקחת את התרחיש האופטימי בעבור קצב המכירות של תמר בנוסף לתרחיש האופטימי בעבור פרויקט לוויתן (בנטרול תרחיש הנפט), מחד, וכ-50% מההיטל וועדת ששינסקי, מאידך.

בהתחשב בזאת מאגר 'ים תטיס' מקבל שווי שוק של 1.5 מיליארד דולר (נותרו בו 11.6 מיליארד מטר מעוקב); מאגר 'תמר' מוערך (שיעור היוון של 10.5%) ב-6.4 מיליארד דולר.

בנוגע ל'לוויתן' אומר לוי, כי "הערכת שווי הפרויקט נזילה ומאתגרת במיוחד, לעומת הערכת השווי של שני המאגרים המוכחים עם שוק יעד ישראלי קיים". לאור זאת, ההנחות שנלקחו - קיום מאגר גז בהיקף של 16 TCF; יחתם חוזה הספקה עם ספק גז רב לאומי שיניח צינור של כ-16 BCM ליוון/תורכיה; מחיר הגז שהספק יקנה מהשותפים יעמוד על כ-5 דולר ל-mmBTU (מחיר גבוה מאוד); אי-מציאת נפט; מפעל הנזלה ישא תשואות כלכליות נמוכות.

תחת כל אותן הנחות אגרסיביות הנ"ל, לפי מודל תזרים מזומנים בשיעור היוון של 12% שווי המאגר לפני תמלוגי על, דמי ניהול, מס אך כולל 50% מששינסקי עומד על 8.7 מיליארד דולר.

אלטרנטיבה עדיפה לאבנר ודלק קידוחים

ועכשיו למניות. לוי מעריך את דלק אנרגיה ע"פ מודל שווי נכסי (NAV) בתוספת עלות ההשקעה בהחזקות הפרטיות והשווי המהוון של תמלוגי העל בניכוי החוב נטו ובתוספת שווי הפסדי המס בסכום של 2.5 מיליארד דולר. קרי, הוא קובע שהמנייה נסחרת בדיסקאונט של 23% על השווי הכלכלי אך מציין שלדעתו הדיסקאונט האמיתי עומד על 15% בלבד - מחיר יעד של 15.25 שקלים המשקף המלצת "תשואת שוק".

יחידת ההשתתפות דלק קידוחים יהש מוערכת ע"י לידר לפי מודל היוון תזרים מזומנים ובתייחס להחזקות בלוויתן, השותפות מקבל שווי של 2.2 מיליארד דולר - המשקף מחיר של 14.8 שקלים למנייה. באופן דומה, התמחור של אבנר יהש נקבע על 2.4 מיליארד דולר (לאור קיזוז תמלוגי העל הנמוכים יותר מדלק קידוחים) - המשקף מחיר יעד של 2.57 שקלים למנייה.

השותפה הנוספת ב'תמר' ישראמקו יהש מקבלת המלצה תשואת שוק במחיר של 38 אג' ליחידה, בהתחשב בשווי שוק של 1.2 מיליארד דולר. אלון גז, השותפה האחרונה במאגר מצויינת כ"עדיפה על ישראמקו כחשיפה נטו לתמר" ומקבלת המלצת תשואת יתר במחיר יעד של 45 שקלים למנייה (שווי שוק של 174 מיליון דולר).

שותפות רציו יהש המחזיקה ב-15% מלוויתן מקבלת שווי שוק של 1 מיליארד דולר הגוזר לה מחיר יעד של 53 אגורות למנייה.

בהתאם לכתבה שפורסמה ב-Bizportal ב-18 בנובמבר על כך שתמלוגי העל של היזמים לא נמצאים כיום תחת המלצות ששינסקי בלידר מציינים את מניית כהן פיתוח אך נוקטים בהערכת שווי שמרנית הלוקחת בחשבון גם 50% מהמלצות ששינסקי וקובעים שווי שוק של 130 מיליון דולר - מחיר יעד של 72 שקלים למנייה.

בשורה התחתונה, בסיכום ההמלצות, רק מניית אלון גז מקבלת המלצת תשואת יתר לאור האפסייד של 32% במנייה.

טבלה המסכמת את המלצות לידר בענף עם מחירי יעד לכל מניה ויהש בנפרד (שיעור המס שנלקח בחשבון בהערכת השווי ליהש הינו בגובה מס חברות):

"למרות ההנחות החיוביות בתרחיש לוויתן, למעט תרחיש הנפט, המלצתנו לענף הגז הינה המלצת תשואת שוק, בעיקר מפאת החשש ליישומן של לפחות ממחצית מהמלצות ועדת ששינסקי, אשר להערכתנו, לא מספיק מגולמות בשוק", כותב לוי בסיכום העבודה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקבני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוק

פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?

גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם


הדס ברטל |


פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.

בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.

כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.


בני 20 ומעלה לפי מקורות מימון מחיה מתוכננים לאחר פרישה וגיל, אחוזים, סקר חברתי 2024 קרדיט: הלמ


בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.

ארנון בר דוד ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"

"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם  של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי 

רן קידר |

מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.

נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.

במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.

עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.

בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.