מחפשים דירה? שימו לב להנחה היפה שסביר שתוכלו לקבל
בתחילת חודש זה מכרה חברת גינדי החזקות 519 דירות בשכונת אם המושבות בפתח תקווה, במסגרת מבצע לחברי עמותת חבר. הדירות נמכרו בהנחות שבין 19%-23%.
האם מבצע המכירות הנ"ל משקף תג מחיר חדש - דיסקאונט של 20% - לשוק הנדל"ן למגורים בתקופה זו? או שמא מדובר באפיזודה חולפת בשוק של ביקושים גדלים ועליות מחירים מובהקות?
הקבלנים משדרים אופטימיות ועליות מחירים
הפעילים בשוק הנדל"ן למגורים מנסים לשדר בתקופה זו אווירת "עסקים כרגיל" וזאת למרות הירידה המשמעותית במכירות ברבעון האחרון. הקבלנים בהצהרותיהם האופטימיות מנסים להעיר את השוק מתרדמתו וללבות את אש המכירות שדעכה בחודשים האחרונים וצפויה להמשיך ולדעוך בחודשי חופשת הקיץ.
אין ספק שחברת גינדי יכולה הייתה להרשות לעצמה לערוך מבצע הנחות שכזה בהתחשב בקנייה החכמה של הקרקע שביצעה בדצמבר 2009 כאשר שילמה עבור הקרקע לחברת גמול, שהייתה בקשיים, 180,000,000 ש' דהיינו 344,168 ש' ליחידת דיור.
כאשר חברת גינדי הזמינה לאחרונה את שירותי הבניה לפרויקט מחברת דניה סיבוס תמורת 314 מיליון ש' המשקפים עלות בניה של 600,382 ש' לדירה, הרי שהעלות הכוללת הממוצעת של דירה לחברה היא כ-944,550 ש' = 600,382(עלות בנייה) + 344,168 (עלות קרקע).והכול בצירוף אגרות, היטלים ושונות.
בהתחשב בכך שהתמורה הכוללת שנתקבלה עבור 519 דירות בפרויקט, על פי הפרסומים, הייתה של 755 מיליון ש', הרי שתמורה זו משקפת מחיר ממוצע של 1,454,720 ש"ח לדירה (755,000,000:519), מה שמותיר מתח רווחים נאה לחברה, גם לאחר מבצע ההנחות.
ואולם בחינה נכונה של מגמת השוק אינה בדיקת הפרוייקט על פי רווח והפסד בפועל של הקבלן ("כמה הרוויח הקבלן") אלא בהפרש שבין הרווח שהופק בפועל מהפרויקט,לבין המחיר שלכאורה ניתן היה להפיק ממנו. לכאורה יכולה הייתה חברת גינדי למכור את הפרוייקט בתוספת מחיר של 15%-20% וזאת בתוך מספר שנים ובהנחה שמחירי הדירות לא ירדו בעתיד במשך מספר שנים.
במצב כזה הייתה החברה צריכה להיות בת ערובה של סנטימנט שוק הנדל"ן למגורים במשך מספר שנים, וזאת בשוק משתנה בו הרוכשים, הממשלה ובנק ישראל, כולם חוברים כדי לנסות ולהוריד את מחירי הדירות.
מהלך כזה של מיצוי הרווח המקסימלי מהפרויקט במשך מספר שנים עלול היה גם להפיל את הפרוייקט ואולי את החברה. אשר על כן העדיפה החברה ללכת למהלך של מבצע מכירות אגרסיבי, אשר התמורה הכוללת בגינו פחותה ב- 20%-15% ואולם הסיכון ממוזער.
עליית מחירי הדירות במחצית הראשונה של 2010 - תוצאה צפויה של מכרזי המנהל בסוף 2009
עליית מחירי הדירות בארץ במחצית הראשונה של שנת 2010 לא הפתיעה רבים מאיתנו. כבר בסקירתנו בתחילת שנה זו הצגנו את מכרזי המנהל שנסגרו במהלך שנת 2009 תוך עליית מחירים של עשרות אחוזים, מה שהעיד שירידת מחירים, לפחות בתחילת 2010, אינה אפשרית. נכון להיום, המחירים ברוב הפרוייקטים החדשים של הקבלנים משקפים את רמת המחירים הגבוהה אשר בה נרכשו הקרקעות ע"י הקבלנים.
לדוגמא: מכרז ל-555 יחידות ביבנה לפי 283,000 ש' ליחידת קרקע, מכרז ל-216 יחידות באשדוד לפי 311,000 ש' ליחידת קרקע ובעיר הימים נתניה 130 יחידות לפי 631,000 ש'ח ליחידת קרקע. מכרזי המנהל שנסגרו ברבעון האחרון משקפים מגמת ירידת מחירים. בחינת מכרזי המנהל שנסגרו בחודשים האחרונים משקפת מגמה של ירידת מחירים.
כך למשל במכרז ל-66 יחידות בשכונה ו' בבאר - שבע נסגר המכרז ביום 30.6.10 במחיר של 229,294 ש' (כולל הוצאות פתוח). מכרז ל-165 יחידות בנווה יעקב בירושלים נסגר ב-24.6.10 במחיר של 324,190 ש' (כולל הוצאות פתוח). מכרז ל-58 יחידות בבת- ים ברח' אנה פרנק נסגר ביום 26.5.10 במחיר של 467,770 ש' ליחידת דיור. מכרז ל-29 יחידות דיור ביקנעם עלית - שכונה מזרחית נסגר ביום 17.3.10 במחיר של 297,643 ש' (כולל הוצאות פתוח).
מכרז ל-72 יחידות באשקלון - עמיצור נסגר ביום 17.3.10 במחיר של 84,998 ש' ליחידת דיור (כולל הוצאות פתוח). לדעתנו מחירים אלו משקפים מגמה של ירידת מחירים ואולם המבחן האמיתי והסופי של מגמת המחירים יתברר במכרזי המנהל הצפויים בחודשיים הקרובים כדלקמן:
הקבלנים חייבים להחליף דיסקט
עסקת גינדי, יותר משהיא משקפת רמת מחירים מסוימת, היא משקפת גישה ותפיסה עסקית. תפיסה עסקית הגורסת שיש ללכת עם מגמת השוק ולא נגדה.
גישה הקובעת שבין מגמה של מקסום רווחים למגמה של הפחתת סיכונים מן הראוי להעדיף את הגישה שמפחיתה סיכונים גם היא באה על חשבון הפחתה של רווח אפשרי.
ממשלת ישראל, שר השיכון ומנהל מקרקעי ישראל חברו כולם על מנת לאותת לקבלנים במכרזי המנהל הקרובים, כי זהו הזמן להוריד מחירים. הממשלה מצידה ביטלה ברוב המכרזים את מחיר המינימום כדי שהקבלנים מצידם יוכלו לתמחר את הפרוייקטים במחירים נמוכים ככל האפשר ובמינימום סיכון.
כך למשל מכירת 100 דירות, במשך תקופה ארוכה, במחיר של מליון ש' לדירה יכולה אמנם להשאיר את הקבלן בסוף הדרך עם רווח יזמי של 30 מיליון ש' (30%) אולם תוך סיכון ממשי לרווח כולו, במשך תקופה ארוכה, בשל החשש לירידת מחירים בשוק.
האם לא עדיף ללכת על תמחור של פרוייקט גדול יותר פי שלושה- 300 דירות למשל אך למכור אותו תוך זמן קצר יחסית, בהנחה של 20% ,למשל, ולהישאר עם אותו רווח יזמי של 30 מיליון ש' (לפי 12.5%) אבל עם מינימום סיכון?
יש לקוות שהקבלנים שייגשו למכרזים הקרובים יערכו את תחשיביהם בהתחשב במגמת השוק, ועפ"י הרמז העבה שניתן להם ע"י הממשלה. אנו רק נזכיר לאותם קבלנים שגישה חמדנית מידי יכולה בסוף להותירם מול שוקת שבורה שכן בסופו של דבר, ומעבר לנעלמים השונים הקיימים בתנאי השוק של כל עסקת מקרקעין, אסור לשכוח כי יש בידי הממשלה ובנק ישראל האמצעים לא רק להגדלת ההיצע אלא גם להקטנת הביקושים.
אשר על כן, לדעתנו, גישה מושכלת מצידם של הקבלנים אינה בהתנגחות עם מגמת השוק המצביע על ירידה, ועם מגמה ממשלתית שממש דורשת זאת, אלא בקו פעולה התואם מגמות אלו.
עו"ד דוד לוי הינו הבעלים והמנהל של משרד עורכי הדין דוד לוי ואתר המכרזים "מכרז און ליין".
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
"אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?
רומן זדורוב יקבל 17 מיליון שקל כפיצוי על 15 שנות מאסר והציבור מגיב - יש חילוקי דעות על הסכום, אבל הרוב מסכימים שאין מחיר לחופש וסבורים שהם משלמים על הפשלות של הפרקליטות בעוד שם אף אחד לא משלם את המחיר; וגם - מה הפיצויים שנקבעים בעולם במצבים דומים?
התגובות הרבות בטוקבקים וברשת על הפשרה של הפרקליטות עם רומן זדורוב שישב 15 שנים בכלא וזוכה במשפט חוזר הם על כל הספקטרום. הרוב מתייחסים לסכום המרשים שנפסק - 17 מיליון שקל , שזה 1.13 מיליון שקל בשנה ומהרהרים אם "זה היה כדאי". יש גם תגובות של "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון", אבל הרוב סבורים שאין מחיר לחופש.
תגובות רבות מעלות שאלות קשות שאין עליהם תשובות על מעשי זודורוב והיעלמות המכנסיים והנעליים שלו באותו היום, כמו גם - השיחה שלו עם המדובב. תגובות רבות אחרות מדברות על הפשלות של הפרקליטות בפרשה ועל כך שאנחנו משלמים את המחיר - 17 מיליון שקל אלו כספי ציבור.
בשורה התחתונה, רוב המגיבים חושבים שבהינתן פסק הדין והזיכוי של זדורוב, מגיע לו סכום כזה. ואכן, גבוה ככל שיהיה הסכום, בעצם לקחו לזודורוב חלק ממשמעותי מהחיים.
כמה משלמות מדינות בעולם פיצויים על ישיבה בכלא שהתבררה כטעות?
העולם ראה בשנים האחרונות שורה של פסקי פיצויים חסרי תקדים לנאשמים שזוכו לאחר שהורשעו בטעות. במקרים רבים מדובר לא רק בהחזר על שנות חירות שנגזלו אלא גם במסר חד נגד רשויות החוק והמשפט.
- רומן זדורוב יקבל מהמדינה פיצוי של 17 מיליון שקל
- רומן זדורוב למשטרה: החזירו לי את טבעת הנישואין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בצפון קרוליינה, ארה"ב, שני גברים, הנרי מקולום וליאון בראון, זוכו לאחר 31 שנות מאסר על רצח שלא ביצעו. הם קיבלו פיצוי של כ-75 מיליון דולר, סכום שובר שיאים שנקבע לפי מיליון דולר על כל שנה בכלא, בתוספת פיצוי עונשי. בארה"ב נרשם גם המקרה של ג'ואן ריברה, שישב בכלא שלושה עשורים באילינוי, וזוכה לבסוף תוך קבלת פיצוי של 20 מיליון דולר.
