ניתוח קמפיין: הפרסומת למקדונלדס - דוגמנית שפותרת לנו קונפליקט ענק
אין טעות אסטרטגית גדולה מוויתור על הזהות. אין פיתוי גדול מזה בעת מתקפה, תחת אש. צבאות נפלו, מעצמות התמוטטו ומותגים נמוגו בשל הפיתוי להתחפש למישהו אחר כדי לרצות את ההמון. אנו לומדים מגיל צעיר שעדיף להתמודד עם מי שאנחנו ולא לזייף. כי זיוף הוא בסופו של דבר גול עצמי.
וולוו שביססה את מעמדה כמנהיג שדה הבטיחותיות ניסתה להתהדר בנוצות "חדוות הנהיגה" כאשר דימתה את אחד מדגמי שנות ה 90 לסוס פרא. מותג שתמיד שידר בטחון הפך בן לילה לחוויית שטח מסעירה, והתוצאה הייתה ידועה מראש. השוק לא האמין לה. מבוישת כשהזנב בין רגליה חזרה וולוו לשדה הבטיחותיות ועשתה הפעם שינוי חכם בתוך הטריטוריה שכבר חלשה עליה. ממותג בטיחותיות טכני הפכה למותג בטיחותיות אמוציונאלי.
4 ילדים שמשוויצים אבא של מי אוהב אותם יותר על בסיס מתנות חומריות הופיעו בסרט פרסומת. 3 מתוך 4 הילדים התפארו במתנות יקרות ערך כגון סוני פלייסטיישן אולם הילדה הרביעית מספרת איך אבא שלה אוהב אותה כל כך שהוא קנה למשפחה וולוו. וולוו חזרה הביתה והשוק חזק לוולוו.
וולו למדה את הלקח שמותגים רבים לומדים על בשרם – הפאניקה אינה משתלמת ויש לשמור על ערכי הליבה גם תחת אש. איך מתמרנים בין ההכרח להיות גמיש לבין שמירה על ליבה זהותית – זה סוד קסמם של מותגי כוח...
השינוי שעשתה מקדונלדס
מקדונלדס הוא מגה מותג שעוצמתו נשאבת מפשטותו ובהירותו. מקדונלדס הוא סמל המזון המהיר והסיפוק המיידי. החיפזון הוא מהשטן ומקדונלדס אף פעם לא הכחיש זאת. המותג תמיד השתייך לעולם החטאים הטעימים ואם יש לך יום קשה שאתה בדרכים, חסר סבלנות, רעב ותובעני, הפתרון האוניברסאלי הוא מקדונלדס.
מקדונלדס תמיד השתייך לעולם שבז לספירת קלוריות ושמתעלם מערכים תזונתיים. הוא היה החטא, ואם יש לך רגשות אשמה – זו בעיה שלך. מהפיכת התזונה הבריאותית פגשה את מקדונלדס כמו שהמגפה פגשה את חיילי בריטניה במצור על העיר בולון. מקדונלדס היה צריך את זה כמו חור בראש.
אולם, השינוי האקרובטי שמקדונלדס עשה בעשור האחרון היה גאוני. המותג צלח את מהפיכת הבריאותיות וה-wellness לא בלי פגע, אבל תוך מקסום נכסיו ושמירה על מעמדו. עבור מקדונלדס מהווה מהפיכת הבריאותיות במזון משבר עוין. אבל בניגוד לוולוו ולעוד מותגים שאיבדו את העשתונות, מצליח מקדונלדס לנהל מערכה אסטרטגית נבונה תוך שימוש בטקטיקה אינטליגנטית.
מקדונלדס לא זייף זהות ובכך הוא שמר אמונים לציבור צרכניו. ומהצד האחר הוא הצליח לקפוץ מעל התהום ולהתפתל דרך נקיקים מסוכנים שהציבו לו הסטנדרטים החדשים של משטר התזונה. ברמה הטקטית, מיותר לסקור את מגוון הסלטים שהכניס המותג לתפריט, מיותר לדבר על מסעות יחסי הציבור שניהל לגבי איכות שמן הטיגון ושאר ירקות וערכים תזונתיים. מיותר לדבר על הצבע הירוק שנכנס ברוב נוכחות לפלטת הצבעים של המותג בנקודות המכירה ובתפריטים. מה שהופך את מהלך מקדונלדס למרתק הוא השמירה הנחושה על ליבתו הדקדנטית והמפונקת של המותג, ככזו שממשיכה לככב בקידמת הבמה, תוך כדי פתיחה בדו שיח עם הצרכן המתלבט.
מקדונלדס, בסרטה האחרון עם מעצב הצמרת והדוגמניות, מנהל עבורנו, התוהים האמביוולנטיים, את השיחה בין המצפון לבין הדחף להתפתות לתענוגות הרגע. הוא גם מצליח לפתור לנו את הקונפליקט.
מקדונלדס מעביר את המסר 'לא, אנחנו לא הפכנו להיות רשת בריאות. לא, אנחנו לא חושבים שהאנושות איבדה את זיקתה לחטא המהיר ואנחנו לא מאמינים שעיקרון העונג והסיפוק המיידי ייעלם אי פעם. אבל אנחנו כן מאמינים שאתם בקונפליקט. אז רק שתדעו: מעולם לא הפסקנו להיות מותג indulgence אבל בניגוד למה שאתם חושבים, אנחנו פחות משמינים מגרנולה עם יוגורט'.
המסר הקלורי מועבר מבלי להתרחק ממקדונלדס
עולם הדוגמניות והזוהר הדקדנטי משמשים פלטפורמה חכמה לשם שמירה על זהותו הגחמנית והילדותית משהו של המותג. האופנאי הדיקטאטור ו'סופרת הקלוריות' מסמלים את רודנות היופי ואת האקסהיביציוניזם, העולים בקנה אחד עם עולם מקדונלדס. אולם יחד עם זאת, ובלי לעבור את הקו האדום (או שמא נקרא לו הקו הירוק?), מצליח המותג להעביר מסר קלורי נחרץ, בלי לכפור בעיקר, בלי להתרחק ממקדונלדס. במובן מסוים המסר הוא 'מקדונלדס כמו שאוהבים אבל לא כמו שחשבנו'.
המסר שנותר בלבבות הרבבות שסוגדים ל-M הצהובה הוא: זה בסדר להשתייך לעולם הפלסטי שאמריקה הניחה על מפת העולם. זה בסדר לרצות הכול כאן ועכשיו בלי להתאמץ. זה בסדר לאכול מק רויאל של מקדונלדס עם צ'יפס ולהמשיך להסתכל על עצמך במראה. ולא, אם לרגע חשבתם שלא – אז זהו שטעיתם.
מאת: עטרה בילר, אסטרטגית של מיתוג, לשעבר סמנכ"לית תכנון אסטרטגי בפובליסיס-אריאלי ומנהלת אסטרטגיה ב-yes, הטלוויזיה בלווין.
טורים קודמים של עטרה בילר באייס:

חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי
האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין
האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין.
הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים.
הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.
להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:
• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.
- מי יציל את העו"ש שלכם ומה הריבית שתקבלו על היתרה בחשבון?
- דיסקונט רוכש את חלקה של שופרסל בפייבוקס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.

טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?
הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם
הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.
"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".
הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.
ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.
במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.