כלכלני ה-BIS מזהירים: תוצרי הלוואי של עלויות המימון הנמוכות עלולים ליצור משבר נוסף

בבנק להסדרי סליקה בינלאומיים (BIS) מזהירים בדו"ח השנתי כי ההמתנה לחידוש הצמיחה בכלכלות המתפתחות בכדי להעלות את הריבית מסוכנת
סתיו שירייב |

הכלכלה העולמית והשווקים הפיננסיים מראים סימני החלמה, למרות שההתאוששות עדיין שברירית בכלכלות המפותחות ואילו בעיית החוב בגוש האירו מעמידה בסכנה את ההתאוששות, כך נמסר היום מהדוח השנתי של הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים (BIS).

ג'יימי קארואנה, מנכ"ל ה-BIS, אמר היום שהממשלות חייבות להקטין את הגירעונות באופן החלטי ואילו הבנקים המרכזיים לא צריכים לחכות זמן רב בכדי להתחיל להעלות את עלויות האשראי, מכיוון שתופעות לוואי של האמצעים שנועדו להתמודד עם המיתון עולמי עלולות ליצור משבר נוסף.

"אנו לא יכולים לחכות להתחדשות של צמיחה חזקה בכדי להתחיל בתהליכי שינוי מדיניות" אמר קארואנה בתגובה לדרישה של ממשלת ארה"ב שלא לחתוך מהר מידי את הגירעונות התקציביים. "דחיית שינוי במדיניות פיסקלית תגביר את התנודתיות בשווקים, הפרעות בשווקים ויגביר את המתח בתחום האשראי".

דברי קארואנה מגיעים בהמשך לכנס מדינות ה-G20 שהסתיים היום בטורונטו, בו החליטו מנהיגי 20 הכלכלות הגדולות בעולם, כי יש להפחית את הגירעונות של המדינות בכ-50% עד שנת 2013 ובמקביל לנסות להוריד את יחס החוב לתוצר עד שנת 2016.

המטרות להפחתת הגרעון והחובות הוגדרו יותר כציפיות מאשר מקביעות ברקע להתנגדותן של המדינות כמו ארה"ב, הודו ויפן. לפיכך לא נקבעו שיטות אחידות להשגת המטרה וכל מדינה תהיה רשאית לפעול בכל דרך שתבחר.לעיקרי החלטות של מנהיגי ה-G20

בדו"ח של אחד הארגונים הפיננסים הבינלאומי הוותיקים ביותר בעולם עוד נכתב, כי לתכניות תמריצים מאסיביות יש השפעות לוואי חזקות וכעת ניתן לראות כי תופעות הללו מתחילות לצוץ. "אם נסתכל על זה באופן בוטה, שילוב של מערכת פיננסית פגיעה ותופעות לוואי תכניות התמריצים הארוכות עלולות להביא להתפרצות מחודשת אצל המטופל".

לבסוף, אמרו ב-BIS כי תכניות התמריצים היוצאות דופן נמשכו תקופה ממושכת, ובכך קובעי המדיניות הגבירו את הסיכון להיווצרותם של בנקים 'זומבים', התלויים ישירות בתמיכת הממשל. בנוסף התייחסו בבנק לשיעורי הריבית הנמוכים השוררים בשוק - "כל עוד מדינות מפותחות ימשיכו לשמור על מדיניות ריבית נמוכה, כך יגברו העיוותים בכלכלות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

רשות המסים
צילום: רשות המסים

בהיקף של מיליונים: ייבאו מוצרים מעלי אקספרס והצהירו שהם שווים הרבה פחות

רשות המסים חוקרת את חברת "תים הובלה בינלאומית" ובעליה, נועם פנגס, בחשד שהבריחו טובין והתחמקו מתשלום מסים מלא על מאות משלוחים מאתרי עלי אקספרס ועלי באבא

מנדי הניג |
נושאים בכתבה הונאה רשות המסים

רשות המסים מנהלת חקירה נגד חברת "תים הובלה בינלאומית" ובעליה, נועם פנגס, בחשד להברחת טובין והתחמקות מתשלום מסים בעסקאות יבוא מאתרי עלי אקספרס ועלי באבא. לפי החשד, החברה שימשה כיבואנית בפועל עבור אלפי עסקאות של לקוחות פרטיים ועסקיים, אך בעת שחרור הסחורות מהמכס הצהירה על ערכים נמוכים בהרבה מהמחיר האמיתי, ובכך חסכה מיליוני שקלים בתשלומי מכס ומע"מ.

מפרטי החקירה עולה כי פנגס התקשר עם חברת השילוח הסינית USPEED, המייצגת את קבוצת עלי באבא, והקים מערך משלוחים מרוכזים מסין למחסנים שכורים בישראל. לפי החשד, המוצרים שוחררו מהמכס בערך מוצהר נמוך, הועברו למחסנים מקומיים של עלי באבא, ומשם הופצו ללקוחות ללא תשלום מלא של מסים וללא הוצאת חשבוניות כנדרש.

ברשות המסים טוענים כי בשיטה זו ייבאו החשודים 147 משלוחים בתקופה שנבדקה, בערך מוצהר של כ-11.1 מיליון שקל סכום הנמוך משמעותית מהערך האמיתי של הסחורות. הפער בין המחירים שהוצהרו לבין התמורה ששולמה בפועל על ידי הרוכשים יצר, לטענת החוקרים, התחמקות ממס אמת בהיקף של מיליוני שקלים.

החשודים הובאו היום לדיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שם שוחררו בתנאים מגבילים. ברשות המסים מציינים כי החקירה נמשכת וצפויות פעולות חקירה נוספות.