בשוק הקונצרני: על חברה שהגיעה לנקודת רתיחה

ערן סטפק ממיטב בית השקעות מנסה לבחון את תקופתה ה"בצורת" של השוק הקונצרני
ערן סטפק |

בשבועות האחרונים נראה כי אין כל חדש תחת השמש, לפחות ככל שהדברים נוגעים לשוק אגרות החוב הקונצרניות. בחברות הנמצאות בהליכי הסדרי חוב התהליכים לרוב איטיים ולעיתים אף מסורבלים, כשמפעם לפעם מתקבלות מצטרפות חדשות למועדון כדוגמת סיביל אגח א. כך למשל שתי חברות, שבהן הסדרי החוב מלווים אותנו כבר תקופה ארוכה ומגיעים כעת (שוב) לנקודת רתיחה, הן אלרן השקעות ואוסיף השקעות. בשל עומס הארועים והדיווחים בחברות אלו נדחה את "ארועי אלרן" לשבוע הבא ובינתיים נכתוב השבוע על אוסיף.

כבר בשנה שעברה התקשתה מאד אוסיף לשלם למחזיקי אגרות החוב מסדרה ד', תשלום של כ- 85 מיליוני ש"ח, כשרק לאחר דחיות רבות שנמשכו כחצי שנה, ולאחר מכירת אחד מנכסי החברה (אחזקתה בפרויקט ההתפלה ויה מאריס), הצליחה החברה לעמוד בתשלום זה במלואו.

דא עקא, לחברה לא היה זמן רב לחגוג את ההישג הנ"ל, שכן ב- 20.6, שזה אך חלף, עמדה בפני החברה משימה הרבה יותר מורכבת, שכללה תשלום סופי ומלא בהיקף של למעלה מ- 300 מיליון ש"ח לסדרות ד' ו-ה'. בעוד שלמחזיקי אגרות החוב מסדרה ד' של החברה לא היו כלל בטחונות, נהנו עמיתיהם מהסדרה המקבילה מבטחונות, שבאופן כללי ניתן לכנותם עודפי הפרויקט של החברה ברמת אביב ג', שעל חלק מהם אמנם ניטשה מחלוקת בין החברה למחזיקים, אולם סכום נאה של כ- 140 מיליוני ש"ח חיכה בקופת החברה לתאריך המיועד לתשלום.

או אז, זמן קצר לפני ה- 20.6 רכשה החברה באמצעות כספים אלו (בעיקר בדרך של הצעת רכש) אגרות חוב מסדרה ה' בהיקף של כ- 54 מיליוני ע"נ, ובמחיר הנמוך בכ- 10% ממחירם המתואם, עובדה שגרמה אמנם להקטנה משמעותית בבטחונות ליתר המחזיקים, אך בד בבד הובילה לקיטון משמעותי בחובה של החברה כלפיהם.

לאחר הסערה התברר כי החברה תשלם בתאריך המיועד לכך את תשלומי הריבית לאג"ח ד' (כ- 5 מיליוני ש"ח מתוך חוב של כ- 90 מיליון), בעוד שמחזיקי אג"ח ה' יהנו מיתרת הבטחונות ויקבלו כ- 80 אגורות לאג"ח הכוללים בתוכם תשלום ריבית מלא וכן פדיון חלקי של הקרן.

כעת, לאחר התשלומים, נותרה בפני אוסיף משימה מורכבת הכוללת תשלום בהיקף של 85 מיליוני ש"ח לאג"ח ד', שבינתיים הוחלפו באג"ח ח', ובנוסף, תשלום בהיקף נמוך יותר של כ- 73 מיליוני ש"ח לאג"ח ה', אולם זה האחרון נראה כרגע כבעיה הגדולה יותר של החברה.

החברה דיווחה השבוע כי הגיעה להסכם עם נציגות מחזיקי אגרות החוב ח' (כזכור לשעבר ד') שעיקריו כלהלן:

מיתרת החוב, בהיקף של כ- 85 מיליוני ש"ח, כאמור, ישולם מיידית למחזיקים סך של 15 מיליון ש"ח. יתרת 70 מיליוני השקלים יפרסו במח"מ של כשנתיים, כשחוב זה יגובה בערבות חברת האם ישרס, בהיקף של כ- 20 מיליוני ש"ח (ישרס תקבל בתמורה שיעבוד על נכס שיש לאוסיף בחיפה), וכן יגובה החוב גם בעודפים מפרויקט אביב בצמרת אם יהיו כאלה.

יש לציין כי פרט נוסף בהסדר הוא הורדתה של הריבית לרמה שנתית של 4.25.

ציינתי קודם כי נראה שהבעיה הכבדה של החברה איננה דווקא מחזיקי אגרות החוב ח' של החברה, אלא סדרה ה' שלה, היות ואלו האחרונים פנו השבוע לבית המשפט בבקשה למימוש שיעבודים העומדים לזכותם ומינוי כונס וכן בבקשה למינוי נאמן לחברה, כשנראה כי כרגע הצדדים (מחזיקי סדרה ה' והחברה) אינם מצליחים להגיע בעצמם לעמק השווה, אולם בתווך, מתאמץ בית המשפט ולא בפעם הראשונה לאפשר להם להתדיין זה עם זה, כשהפעם דחה את החלטתו ל- 6.7.2010, בתקווה אולי לייתר את הדיון הנ"ל.

בכל מקרה נראה כי מחזיקי אג"ח ח' מודעים לאפשרות שהמשא ומתן בין מחזיקי אג"ח סדרה ה' לחברה יניב פירות נוספים, והם "הצמידו" את ההסדר שלהם להישגים שיושגו (אם וכאשר) במו"מ זה, כלומר כל הישג שיזקף לזכות מחזיקי אג"ח ה' יועבר גם לזכותם של מחזיקי אגרות החוב ח'.

בשולי הדברים עולה שאלת ניגוד העניינים, אם בכלל קיימים כאלו, בין הסדרות השונות. במצב הדברים הנוכחי, בהתעלם מיתרת הכספים שעדיין נמצאים בחשבונות הליווי של פרויקט אביב בגימל, מדובר בסדרות זהות למעשה לחלוטין, הן מבחינת מועד פרעונן המקורי, והן מבחינת סוג הנשיה שלהן (נושים בלתי מובטחים. כך שעל פניו נראה עניין "הצמדת" אג"ח ח' להסדר אג"ח ה', אם ירקום עור וגידים, כטריויאלי למדי, בעוד שכלל לא ברור האם פלוני, המחזיק בשתי סדרות האג"ח, צריך "להיענש" ולא להצביע באחת מהן, רק מכיוון שהוא מחזיק גם בסדרה השניה.

בכל מקרה נראה כי השבוע תבואנה כל השאלות הללו להכרעת מחזיקי אגרות החוב ח' של החברה, שיצטרכו להחליט האם הם תומכים בהסדר שהוצע להם והוצג כאן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת

מדד המחירים לצרכן היה בהתאם לתחזיות. בכמה עלה שכר הדירה, כמה עולה דירה ממוצעת, מה קרה במדד תשומות הבנייה והאם הריבית תרד? ביזפורטל עושה לכם סדר

תמיר חכמוף |

מדד המחירים לצרכן בחודש אוקטובר עלה ב-0.5% - בהתאם להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (ספטמבר 2025 לעומת ספטמבר 2024) עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.5%.  עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות שעלו ב-3.9%, הלבשה והנעלה שעלה ב-3.0%, מזון שעלה ב-1.4%, תחבורה ותקשורת שעלה ב-0.9%, בריאות שעלה ב-0.5%, תחזוקת הדירה שעלה ב-0.4% ושכר דירה שעלה ב-0.3%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: תרבות ובידור שירד ב-1.7% ושירותי דיור בבעלות הדיירים שירד ב-0.9%.

בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה, נרשמה עלייה של 2.5% ועבור השוכרים החדשים נרשמה עלייה של 5.5%. 

מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים, שחשוב לרוכשי הדירות שההתחייבות שלהם לקבלנים צמודה למדד זה, עלה ב-0.1%. בשנים עשר החודשים האחרונים (אוקטובר 2025 לעומת אוקטובר 2024) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב-5% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-9.2%.




מה קרה למחירי הדירות?

מחירי הדירות על פי הלמ"ס ירדו ב-0.3%. הלמ"ס נזכיר בודקת את המחירים בעיכוב של חודשיים וחצי. מדובר על ירידת המחירים בחודשים אוגוסט-ספטמבר (אמצע הטווח - 1 בספטמבר). בדיווח הקודם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%, וכשבוחנים את כל ששת החודשים אחרונה למדים שעל פי הלמ"ס המחיירם ירדו בממוצע של 0.4% בחודש, כלומר סדר גודל של 5% בשנה. אלא שבפועל, הלמ"ס לא מודדת את ההנחות והמבצעים. רק לצורך הדוגמה - יש עכשיו עסקאות של מכירת דירות ללא תשלום של 1 מיליון שקל שניתן בפועל כהלוואה לרוכשים ללא הצמדה וריבית. חישבנו מה העלות של המבצע הזה והיא סדר גודל של 500 אלף שקל, זה יכול להגיע לכ-105 ממחיר הדירה, אבל הלמ"ס לא סופרת את ההנחה הזו.

באר שבע
צילום: משרד גיורא גור אדריכלים

הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה באר שבע

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל. ההחלטה גובשה במסגרת עבודת מטה של משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר ועתידה לתמוך בהעתקת מחנות צה״ל לנגב, לשפר את התשתיות, איכות החיים וההזדמנויות עבור תושבי הנגב, המשרתים ומשפחותיהם. 

ההחלטה מהווה אבן יסוד לשינוי היסטורי שעתיד לעצב את פני הנגב לדורות הבאים. ההחלטה כוללת השקעה של כמיליארד שקלים ומתמקדת בארבעה תחומים מרכזיים: צמיחה כלכלית, פיתוח תשתיות תחבורה, שיפור איכות החיים והביטחון האישי, וחינוך והון אנושי. בתחום הצמיחה הכלכלית, יושקעו כ-200 מיליון שקל בפיתוח האקו-סיסטם הקיים בין האקדמיה, התעשייה והצבא. במסגרת זו יוקם מרכז מו"פ דואלי יישומי בשיתוף מפא"ת, ייפותחו תחומי החדשנות והסייבר, יושקעו משאבים בתעסוקה ותיירות ופיתוח העיר העתיקה כמוקד תיירות ומגורי צעירים. 

בתחום התחבורה, יושקעו תקציבים משמעותיים בפיתוח תשתיות תחבורה מתקדמות, לרבות תכנון והקמה של רכבת קלה בבאר שבע, הכוללת תוואי לבית החולים החדש שיוקם בעיר, בהתאם לצרכי עיר מטרופולינית ותיתן מענה לגידול הדמוגרפי הצפוי. בתחום איכות החיים והביטחון האישי, יושקעו כ-500 מיליון שקלים בשיפור ביטחון הפרט, לרבות הקמת תחנת משטרה חדשה, הרחבת משל"ט דרום, פיתוח תשתיות טכנולוגיות מתקדמות להתמודדות עם אתגרי המרחב. 

בנוסף, יושקעו משאבים בתחום הבריאות בדגש על הגדלת מספר הפסיכולוגים ומקצועות הפרא-רפואיים, וכן בהתחדשות עירונית, תרבות וספורט, כולל תכנון מכון ווינגייט בבאר שבע והקמת מבני ציבור בעיר. בתחום החינוך וההון האנושי, יושקעו כ-120 מיליון שקלים בפיתוח החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, ובהשכלה הגבוהה, תוך דגש על מקצועות טכנולוגיים, קידום מצוינות והקמת מרכז רשותי למקצועות ה-STEM. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו: ״אנחנו מביאים היום לממשלה תוכנית סיוע גדולה לבאר שבע, בסך של למעלה ממיליארד שקל. זה כולל חיזוק בתחומים רבים שהם חשובים לאזרחי באר שבע: רכבת קלה, עזרה בסייבר, במו"פ, בפיתוח, בפרנסה. הפעולות שלנו יביאו לחיזוק של כל אזור הנגב. זה תואם את התוכנית שאני מוביל מזה שנים, יחד עם חבריי לממשלות ישראל, לחזק את הדרום על ידי השילוב המוצלח של תשתיות ממשלתיות ועידוד הסקטור הפרטי״.