ניתוח קמפיין: המיתוג של פריגת - פתרון קריאטיבי לאין אסטרטגיה

האסטרטגית של המיתוג מתייחסת לקמפיין החדש של חברת המיצים
עטרה בילר |

פריגת מזגזגת מזה שנים לא מעטות בכל מה שקשור לאסטרטגית המותג שלה. שוק המיצים הטבעיים, המשקאות הקלים והנקטרים לא ממציא את הגלגל והבידול בעולם הזה הולך ונשחק לטובת מספרי 2,3 ומטה.

פריגת תמיד היתה המנהיג הבלתי מעורער של מיץ התפוזים הטבעי, הישראלי של ההתיישבות העובדת. אבל הטריטוריה של מיץ צברי הישר מהשיר " התפוז הכי מתוק – רק בישראל" הפסיקה לרתק את הציבור. תוסיפו לזה את העובדה שפריגת מייצרת גם משק"ל שאולי עבר ליד פרדס אבל אחוז הפרי הטבעי בו אינו מירבי, ותקבלו מותג שגרתי שנשען בעיקר על נכסי העבר. והעבר כידוע קרה בעבר.

לתוך העולם הלא מאד מרתק הזה נכנסים במהלך הדורות שני מותגים שעושים פרובוקציה ומושכים תשומת לב. תפוזינה שמשדרת חוצפה סקסית ומסיתה את הדיון מתכולת המשקה לאישיותו. ופרימור שעושה אותו דבר רק בדיוק הפוך: טוענת שאין לה מה לומר מלבד העובדה שהתפוזים הכי טובים מצאו את דרכם לתוך הבקבוק ללא התערבות יד אדם. כדי להדגיש את הרעיון של "ללא מגע יד אדם" וללא תוספות מלאכותיות, יצר המותג נאראטיב על פיו העובדים במפעל מתבטלים וגדולת המיץ היא התפוזים בלבד וזה שהעובדים לא מפריעים בתהליך הייצור. זה לא אנחנו הם אומרים, זה התפוזים.

אחרי מספר לא מועט של שנים ש מותג אחד אומר "זה לא אנחנו זה התפוזים" ומותג אחר מגרה את בלוטות החשק, ברור שטריטוריית ה"טבעיות" אינה רלוונטית. היא כללית מדי, רחבה מדי, וקל להפקיע מתוכה את מחלקת ה"רק תפוזים" ואת מחלקת ה"סקסיות" שאמנם לא אומרת "טבעי" אבל פונה ליצריות שהיא תחליף לטבעיות במוצרים שלא יכולים לתת claim מוצרי אוטנטי כלשהו – כמו תפוזינה.

לאחרונה ניתן לראות את הארץ מוצפת במיתוג החדש של פריגת. סופסוף פתרון. חיוך גדול המסומן בקו גראפי בתוכו מועמסים פירות העונה. "פותחים בחיוך" אומרת הסיסמא והמתאמץ אף מבין שמדובר בדאבל-מינינג: גם פותחים את היום בחיוך עם פריגת וגם פותחים את הבקבוק בחיוך.

נו שוין... זה מה שהצלחתם להביא? חיוך?

החיוך אינו ספציפי יותר מהטבעיות. הוא חיובי לייט, לא ספציפי, nice to have, לא מחייב ומתאים למיליון מותגים שרוצים שיאהבו אותם. נדמה לי שיש גם מותג קטן שקוראים לו סמייל 012 שבמקרה הלוגו שלו זה חיוך סמיילי? וזה ממש אבל ממש ממש שונה מ feel good של משקה שולי אחר בשם דיאט קוקה קולה? ובכלל 180 מעלות מenjoy של מותג קטן אחר בשם קוקה קולה? כאילו מה הם אמרו לעצמם? אנחנו ניקח בעלות על משהו חדש שיפתיע את השוק, יסובב לו את הראש ויבדל את פריגת באורח משמעותי מהמתחרים?

סיפור המותג על פי פריגת הולך ככה: "פותחים בחיוך" היא גישה לחיים של מי שמאמין שהטוב הוא בחירה, גישה אופטימית שמתאימה לכל אחד, בכל מצב ובכל מקום.

אנחנו מאמינים שהבחירה לפתוח בחיוך, מסמלת את הבחירה בחיים בריאים ומאושרים יותר. אנחנו בפריגת. פותחים בחיוך. זה לא פלא שהמוצרים שלנו "מחייכים"... הם נושאים בתוכם את ה"חיוך של הטבע" – המתיקות, העסיסיות והצבעוניות של פרי האדמה, כי כשעושים דברים בהנאה ובחיוך גדול, הם יוצאים טובים יותר, טעימים יותר, ובריאים יותר.

לכן אנחנו בפריגת מקפידים מאז ומעולם להתבסס על רכיבים טבעיים ו"מאושרים" בלבד, מהם אנחנו מכינים את המשקאות הטעימים, הבריאים והמגוונים ביותר: משקאות במרקמים שמחים, בניחוחות אופטימיים ובטעמים שיעלו גם לכל אחד מכם, חיוך. כל רגע הוא הזדמנות לחוויה של טעם, שמחה וחיוניות, הזדמנות לעשות לעצמך משהו טוב. זה כל כך פשוט... בוא איתנו ותפתח בחיוך".

בעיני אין פה אסטרטגיה אבל יש פתרון קריאטיבי נחמד ואחיד לאין אסטרטגיה הזו. הויז'ואל מזוהה והאנימציה בסרטון הפרסומת לא רעה. אבל מפה ועד להחזיר את המנהיגות למיץ של ישראל? פריגת יכולה יותר מזה ומגיעה לה יותר מזה. היא עדיין נמצאת במקום שהיא יכולה ואולי אף צריכה לעשות מיץ מהמתחרים שלה, אבל כדי לעשות את זה צריך להאמין שזה אפשרי...

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIבחור במכולת, נוצר באמצעות AI

הפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב משל המבוגרים"

בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל 

מנדי הניג |

מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.

מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.

"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".

החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים

במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".

הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.