אם אתה תנודתי והישגי, תחשוב על פסיכולוג כלכלי

דיוויד סולומון פורט את הסיבות בגינן רצוי להגיע לפסיכולוג הכלכלי
דיוויד סלומון |

משקיעים הם בני אדם. המגיעים מכל מיני פזורות של האוכלוסיה הכללית בישראל. עדיין לא נערך מחקר איכותי או כמותי לגבי אפיוני המשקיע הישראלי העצמאי, ואת זה PDM מתכננת לעשות בעתיד.

אך עד אז, ניתן להניח (השערת HO) שאותם 150-200 אלף משקיעים הלוחצים על כפתור הקנייה והמכירה משקפים במידה זו או אחרת את מגוון האוכלוסיה הכללית בישראל. יחד עם זאת סביר להעריך, שבתוך אוכלוסיית המשקיעים העצמאיים, חלק ניכר מהם הינם גברים (90% לערך נכון להיום) ושהם נוטים להיות יותר מכוונים למדורים הכלכליים ולעולם העסקי מיתר האוכלוסייה.

סביר להניח שמבחינות רבות אותה קבוצה גדולה (10% מהציבור הבוגר) מגיעה מאזורים שונים בארץ, מתחומי עיסוק שונים ומגוונים ורמות השכלה ממוצעת. במידה ואגלה שטעיתי אשמח להציג נתונים אמפיריים בעתיד לבוא.

מי נוטה לבוא לספת הפסיכולוג הכלכלי?

ובכן, חלק גדול מהאנשים שמגיעים לקבל יעוץ או טיפול הינם אנשים צעירים יחסית בני 25 - 35. רוב המבוגרים יותר יסתפקו בלגלות ציניות כלפי הרעיון של להיות נועץ. מקסימום תלמיד אך נועץ? לא בבית ספרינו. אז מה יגרום למשקיע עצמאי לבחון האם נכון ללכת לפסיכולוג כלכלי?

פקטור הגיל

משקיעים בגילאים צעירים יחסית, בני 25-35. עדיין מרגישים שהעולם לפניהם והם רוצים ורעבים "לאכול מהתפוח" ומוכנים לשלם זמן וכסף בכדי לטעום וליהנות ממנעמי החיים. המבוגרים יותר בני הארבעים והחמישים יותר ספקניים מטבעם ויותר נוקשים בגישתם. הם יותר מקובעים בדפוסים ויותר נאמנים להם. הטענה "מי יודע טוב ממני איך לנהל את עסקי", הינה טיעון שכיח למדי. יחד עם זאת יש כמובן בני 40 פלוס שדווקא כן מרשים לעצמם להיות צנועים יותר בגישתם ומכאן פתוחים יותר.

פקטור ההישגיות והשאפתנות

מאז שאנחנו הישראלים קנינו את השיטה האמריקאית ('מקדונלד לנד') קנינו עימה את תרבות ההישגיות. הדור הזה והדור הצעיר יותר, בצורה יותר מוגזמת ומוחצנת, הינם אנשים מאוד הישגים ושאפתניים. והם גאים בכך. הישגיות ושאפתנות עוסקות בצורך למקסם את המצב שלך, כמה שיותר ולעיתים כמה שיותר מהר. יחד עם הרצון או ליתר הדיוק הצורך להתקדם מהר יותר, גבוה יותר, בזמן קצר יותר בא אלמנט הפזיזות ועימו הנפילות הקשות. כידוע- הפזיזות מהשטן.

אם אתם מרגישים שהצורך שלכם להישגיות שולט בכיפה וזה משפיע על אופן ניהול התיק שלכם עליכם בהחלט לשקול פנייה לפסיכולוג הכלכלי.

פקטור הנפילה

בכדורגל, שומעים לעיתים קרובות את האמירה שקבוצה שחוטפת גול בדקות הראשונות נוטה לעיתים להישבר. וכל יתר 80 הדקות משוחקות מעמדה של ייאוש ולוזריות. אם אתם מרגישים שנפילה בתיק שלכם מעבירה אתכם מהעמדה רציונאלית לעמדה רגשית המלווה בתחושת "אכלתי אותה", "נדפקתי, כולם חכמים על קטנים", "זה לא באשמתי" ו"לא משנה מה כבר יקרה בהמשך", כנראה שאתם זקוקים לספת הפסיכולוג הכלכלי.

פקטור התוצאה

דמו לעצמכם אנשים רציניים, שקדניים, הקוראים את הספרות המקצועית, אוחזים בתוכנות הטובות ביותר הקיימות בשוק, משקיעים זמן ומחשבה ועדיין לא מצליחים להשיג תוצאות טובות, כנראה שיש משהו שם שפועל לא נכון. המערכת החושבת, המנתחת שלכם ואיכות קבלת ההחלטות שלכם לוקה בחסר.

בקיצור עם התוצאות שלכם ביחס להשקעה שלכם (עלות מול תועלת) נמוכים וזה נמשך כבר שנה שנתיים משמע שאתם זקוקים לפסיוכלוג הכלכלי.

אם ענייננו המונדיאל, לא סביר שקבוצה שמפסידה לאורך זמן למרות שהתנאים האובייקטיביים שלה לא נופלים מיתר הקבוצות כנראה שקבוצה זו זקוקה לשינוי, כלומר לפסיכולוג.

פקטור התנודתיות

אם אתם רואים שישנן תקופות שאתם ממש מצליחים ומיד אחרי זה אתם ממש מפסידים כנראה שיש אצלכם באג כלשהו. הבאג הזה לא מאפשר לכם לעלות על השביל ההצלחה ולהישאר עליו לאורך זמן. משהו במנגנון הפנימי לא מאפשר לכם להצליח. סיפר לי פסיכולוג אחד שבאים אליו אנשים מאוד מוכשרים אך מתלוננים שכל פעם שהם בדרך להצלחה, איכשהו הם תוקעים גול עצמי. במקרה כזה רצוי לפנות לפסיכולוג.

לסיכום

בראיין טרייסי, יועץ ארגוני (גורו אמריקאי מוכשר) ויועץ להתפתחות אישית-עסקית, טוען בצדק שמה שקורה לך בחוץ הוא מראה למה שקורה לך בפנים. במילים אחרות, בני אדם מארגנים את המציאות הפנימית שלהם (תמונה מנטלית) והיא זו שמשתקפת בעולם החיצוני.

בני אדם לא יכולים להיות מצליחנים יותר מהתמונה הפנימית שקיימת בתוכם - היא זו היוצרת את הגבולות. ועכשיו נחזור לתרבות האמריקאית שממנה אנו דולים לא מעט. אדם לא יכול להיות עשיר ממה שהוא מרגיש שמגיע לו. ואגב הוא לא לעולם יהיה עני יותר (לאורך זמן כמובן) ממה שהוא חושב שראוי לו.

בכדי לשבור את הפקטורים השליליים שהינם דפוסים עמוקים אצלנו חייבים להציף אותם. חייבים להציף את הסיבות המהותיות שגורמות לנו להיות הישגיים מדי, רגישים מדי לנפילות, וחשופים לתנודתיות גבוהה מדי.

ההצלחה בשוק ההון היא ביטוי של ידע, מיומנות, יכולות וכישורים אך לא ניתן להשתחרר מהמרכיבים הפסיכולוגים המניעים את התמונה הפנימית שלנו ובסופו של יום יוצרים לנו את המציאות על המסך וכמובן בחשבון הבנק שלנו.

דיוויד סלומון ואלי אברמוביץ בעלי מכון לייעוץ ארגוני ומתמחים בניהול קבלת החלטות מיטביות בזמן. www.go2pdm.com, [email protected]

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מערכת IRON BEAM 450 של רפאל. קרדיט: רשתות חברתיותמערכת IRON BEAM 450 של רפאל. קרדיט: רשתות חברתיות

רפאל מציגה את "מגן אור" מערכת הלייזר החדשה

רפאל מציגה בתערוכת DSEI 2025 וחושפת את מערכת הלייזר החדשה "מגן אור", עם מכוון עוצמתי יותר, טווח מוגדל ותגובה מהירה; המטרה: יירוט מהיר, זול ומדויק, במהירות האור

רן קידר |
נושאים בכתבה רפאל

חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות מציגה בתערוכת DSEI 2025 בלונדון את הדור החדש של מערכת "מגן אור" (IRON BEAM 450), מערכת לייזר מבצעית שמיועדת ליירוט מהיר של איומים אוויריים קצרי טווח. מדובר בתצורה משודרגת, עם מכוון חדש המאפשר לטפל באיומים בטווחים גדולים יותר, עם דיוק גבוה יותר ויכולת תגובה מהירה בהרבה לעומת הדגם הקודם. 

המערכת החדשה מתוכננת לנטרל איומים במהירות האור, בעלות שולית נמוכה מאוד לכל יירוט, יתרון משמעותי ביחס למערכות טילים קיימות, שבהן כל יירוט עשוי לעלות עשרות אלפי דולרים. היא מיועדת להגן על שטחים נרחבים, פועלת ברצף ויכולה לתת מענה גם לתרחישים מורכבים שבהם נדרש יירוט רב־שכבתי ומתואם. 

לדברי מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, מדובר בפריצת דרך טכנולוגית שמסמנת שינוי תפיסתי בתחום ההגנה האווירית: "הצגת המכוון החדש IRON BEAM 450 בתערוכת DSEI ממחישה כיצד פריצות דרך בטכנולוגיית לייזר רב עוצמה משנה את כללי המשחק בתחום ההגנה האווירית ומאפשרות יירוטים יעילים מאוד ובעלות נמוכה. לצד מערכות ההגנה האווירית שלנו, מערכת "מעיל רוח, מערכת ההגנה האקטיבית המבצעית הראשונה והיחידה בעולם לרק״ם. המערכת מותקנת על טנקים ורכבים משוריינים במספר צבאות, מגנה על הצוותים והפלטפורמות מפני איומים נ״ט ומבססת את ההגנה האקטיבית כסטנדרט מרכזי בכוחות מתמרנים. בנוסף, עם פתרונות הנ״ט, מערכות נגד כטב״מים והמערכות הימיות, רפאל מספקת פתרונות משולבים העונים על צרכי ההווה ומתכוננים לאתגרים של המחר”.

בין המערכות המשלימות שמציגה רפאל בתערוכה: כיפת ברזל לטווחים קצרים, "קלע דוד" לטילים בטווחים ארוכים, ומערכות ספיידר לטווחים בינוניים. לצד מערכות שליטה ובקרה כמו MIC4AD ו-SKY SPOTTER, וכן DRONE DOME ו־LITE BEAM שנועדו להתמודדות עם רחפנים וחימושים משוטטים.

במימד הימי מציגה החברה את הגרסאות המותאמות של מערכות היירוט: C-DOME, שהיא הגרסה הימית של כיפת ברזל, וכן Naval Iron Beam ו-TORBUSTER. כל אלו מבוססים על ארכיטקטורה פתוחה שמאפשרת שילוב בציים קיימים, גם בשגרה וגם בלחימה. IRON BEAM צפויה להשלים את ההגנה הרב־שכבתית של ישראל, תוך צמצום משמעותי של עלויות והתאמה לאיומים משתנים, בין אם מדובר בירי רקטות, ברחפנים או במטחים מרובי ראשי קרב. המערכת טרם נכנסה לשימוש מבצעי, אך עם ההתקדמות הטכנולוגית הנוכחית, נראה שהיא בדרך להפוך לחלק בלתי נפרד מהגנת העורף והחזית גם יחד.

כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.