פסטה בעזה
השבת השחורה
אחרי כל המהומות וההפגנות, נראה שמישהו ייכנע: בג"ץ הורה לעכב את מעצר האמהות, והשופטים ידונו מחר האם לבטל כליל את מאסרן (מעריב).
על פי ישראל היום, ביה"ד
על פי הכותרת הראשית של ידיעות, סגן שר החינוך, מאיר פרוש, לא מוכן לשתף פעולה עם החוק והקים לעצמו אוהל מחאה.
ב-24 של ידיעות כותב יהודה שוחט על הגזענות בחברה החרדית: "הגזענות על רקע עדתי מושרשת בחברה החרדית. נשים ממוצא מזרחי נחשבות לשידוך סוג ב'".
טלו קורותיים, מר שוחט ועורכיו: מה בדיוק יש בחברה החילונית? קבלה מוחלט של "האחר"? היעדר אפליה של מזרחים? צחיק.
מעריב, ואת זה אי אפשר לקחת ממנו, התחיל בפמפום צעדת הגלעד לפני כולם. כששאר העיתונים עסקו בדברים אחרים לגמרי. היום (וגם אתמול) כולם עוסקים בצעדה, ומעריב, כדי לצעוק מי היה פה קודם, מקדיש לה כמעט את כל השער (גם אתמול), כשהוא מזכיר גם את כל הצועדים האחרים מקרב משפחות השבויים שישתתפו בצעדה.
הסרת מצור הסחורות מרצועת עזה היא הכותרת של הארץ. במעריב, בגלל העיסוק בצעדה, כאמור, הכותרת הזו מגיעה לע' 5.
ויש פה שגיאה חביבה:
הפסקה הראשונה נפתחת במשפט: "הקבינט המדיני-בטחוני להסיר באופן כמעט מלא את הסגר האזרחי על עזה, ולהתיר על כנו בעיקר את הסגר הביטחוני והצבאי".
ועוד באותה ידיעה: "... עובדה שהסגר שהיה עד עתה לא הואיל לשחרורו".
וגם בניה/בנייה.
סליחה על שמח' הגהה עלתה כל כך גבוה, אבל עמוד שלם לא ערוך ולא מוגה, זה מבאס.
ועוד תהיית תרגום: "אנו מפצירים במי שרוצה להעביר סחורות, לעשות זאת בערוצים מבוססים".
איזו מילה הייתה זו, שהפכה למבוססים?
רם עמנואל
יעזוב כנראה את אובמה,
זה מה שהביקור בישראל עשה לו?
רוני מאנה
נחקר בחשד לעבירות מס. תודו שכיף לשמוע כשזה קורה לאנשים
ידיעות אחורי
מדווח שקדחת החיבוקים שתקפה ערים גדולות בעולם מגיעה לישראל, וב-8 ביולי יגיעו לטיילת בתל אביב עשרות סטודנטים ויציעו חיבוקים לכל מי שיחפוץ בכך.
ראשית, עבורי זה היום בו עלי להתרחק מהטיילת - חיבוקים ביולי על שפת הים של תל אביב, הרי אנשים יידבקו אחד לשני עד עולם.
אבל לא זה העניין. חבקת חוגרת תקפה את ישראל, כלומר את כיכרבין כבר ב-2006 בחסות
התיקונים
(ישראל היום)
מונדיאל
הארץ
-------------------------------------------------------------------------------------------------------------
שאריות מחוממות
הצטברו לי במייל משבת עד אמש מלא דברים:
התאונה
אני חוזרת כתוכי: אלמלא היה ההרוג שניאור חשין במעמד סוציו/אקונומי נכבד ובעל פרופיל חברתי וציבורי כה רם ונישא, הייתה התאונה הזו עוברת כמו אלף תאונות מזעזעות כמוה ולא היו העיתונים נדרשים לכפולות ולשערים.
תאונה נוספת אירעה ביום שישי בבוקר: ילד בן שש
אשריכם שנתפסתם
במוסף השבת של ידיעות כתב אורי משגב על העיתונות החרדית ותגובתה לפרשת עמנואל.
הכותרת החרדית שאליה הוא התייחס בפתח הכתבה היא
"אשריכם שנתפסתם" (מעיתון המחנה החרדי).
לא בטוח שמשגב מזהה את מקורה התרבותי, מדרש ידוע על רבי עקיבא שנכלא על ידי הרומיים, מפני שעסק בלימוד תורה שהם אסרו בחוקיהם.
תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ס"א עמוד ב':
"תנו רבנן: פעם אחת גזרה מלכות הרשעה שלא יעסקו ישראל בתורה, בא פפוס בן יהודה ומצאו לרבי עקיבא שהיה מקהיל קהלות ברבים ועוסק בתורה. אמר ליה: עקיבא, אי אתה מתירא מפני מלכות? אמר לו: אמשול לך משל, למה הדבר דומה - לשועל שהיה מהלך על גב הנהר, וראה דגים שהיו מתקבצים ממקום למקום, אמר להם: מפני מה אתם בורחים? אמרו לו: מפני רשתות שמביאין עלינו בני אדם. אמר להם: רצונכם שתעלו ליבשה, ונדור אני ואתם כשם שדרו אבותי עם אבותיכם? אמרו לו: אתה הוא שאומרים עליך פקח שבחיות? לא פקח אתה, אלא טפש אתה! ומה במקום חיותנו אנו מתיראין, במקום מיתתנו על אחת כמה וכמה! אף אנחנו, עכשיו שאנו יושבים ועוסקים בתורה, שכתוב בה +דברים ל'+ כי הוא חייך וארך ימיך - כך, אם אנו הולכים ומבטלים ממנה - על אחת כמה וכמה. אמרו: לא היו ימים מועטים עד שתפסוהו לרבי עקיבא וחבשוהו בבית האסורים, ותפסו לפפוס בן יהודה וחבשוהו אצלו. אמר לו: פפוס! מי הביאך לכאן? אמר ליה: אשריך רבי עקיבא שנתפסת על דברי תורה, אוי לו לפפוס שנתפס על דברים בטלים".
שימו לב לאמירה שלהפסיק ללמד תורה זה כמו להוציאם מהמים, וישיבה בבית סוהר עדיפה, וכן להשוואה לפפוס, שאנשים כמותו יושבים בבית הסוהר על דברים בטלים ואילו ר' עקיבא, שאליו משווה הכותרת את האסורים הטריים מעמנואל, נתפס על דברי תורה.
מאחר שבדרך כלל כותרות העיתונות החרדית מתייחסות לאזכורים מן המקורות תמהה אני איך לא נבחר לכתבה זו אדם שיש בידו הכלים להבין את רב רבדיותם של הטקסטים החרדיים.
חיותה דויטש
אנה
ספר חדש המתאר את המפרט ההורמונלי של
(הבוקר כבר כל העיתונים מספרים על כך, אבל נו, זה מדניאל מורגנשטרן, מאתמול).
ערבים בערוץ 2
כנס תקשורת נערך במעלות תרשיחא ב-8 ביוני, בהנחיית חיים יבין.
פרסקאסט שידרו את זה בשידור חי באינטרנט.
בין כל הפאנלים, אחד עסק ביחסי יהודים-ערבים בראי התקשורת.
אבי וייס מערוץ 2, יואב צור עורך מעריב, רפיק חלבי, עורך כול אל-ערב ועורכת אתר בוקרא נט ועוד.
ויכוח מעניין התפתח בין וייס לעורך כול אל-ערב, ובין היתר, וייס מצהיר על 18% עובדים ערבים בחברת החדשות, ומישהו בקהל שואל אם הוא מתכוון ל
אחר/כתבה לכל
ירמי עמיר מראיין את
לחם עבודה
בסוף יוני עוזי בלומר ייאלץ לעזוב את עבודתו בגלובס כעורך התוכן וכתב בגלובס טיוי. לפיכך הכין סרטון המסכם עשר שנות המתלוצץ עם רופאיו.
מח' הפניות שער
פעם ראשונה שפייסבוק מרוויח. הרווח - 800 מיליון דולר.
טוקבק
כותב יוסי:
לאן נעלמו עשרה פאבים תל אביבים בתוך שבוע?
ב-7 ימים שעבר (11.6.10 עמ'' 49) כתב יגאל סרנה על 1,758 רשיונות הגשת אלכוהול בת"א
השבוע בהעיר (מספר רון חולדאי) רק על 1,748
מח' הגהה
לפני פיזור
היום הארוך ביותר בשנה. חבל רק שהוא כל כך חם.

בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
ההלוואות הכי יקרות בבנק מזרחי טפחות; מי הזול במערכת, ועל ההבדל בין ממוצע לחציון ומה הריבית הסבירה על ההלוואות?
השוואה פשוטה בין הריביות שגובים חמשת הבנקים הגדולים בישראל מראה פערים עצומים בין הבנקים, ומתבלט לרעה בנק מזרחי טפחות. כך עולה מהנתונים האחרונים של בנק ישראל וכך גם עלה לאורך כל התקופה האחרונה. בנק מזרחי טפחות הוא הכי גרוע ללווים, הכי גרוע ללוקחי המשכנתאות (ריבית המשכנתא ירדה, עוד לפני החלטת הנגיד)ומסתבר שהוא גם לא בולט במיוחד לחוסכים (ריבית על הפיקדונות נמוכה).
מנתוני בנק ישראל עולה כי הריבית החציונית ללקוחות הבנק היא 11.3%. כלומר, מחצית ממהלווים מקבלים הלוואה בריבית גבוהה יותר ומחצית מתחת לריבית הזו. זו ריבית גבוהה במיוחד, כשבנק הפועלים השני במערכת ביוקר הריביות מספק ללקוחות שלו הלוואה חציונית ב-10.36%. שלושת הבנקים האחרים (לאומי, דיסקונט, הבינלאומי) בריבית חציונית של 8% פלוס.
ההפרש בריביות יכול לנבוע מרמת סיכון שונה של הלקוחות. ככל שהלקוחות "מסוכנים" יותר, כלומר יכולת החזר החוב שלהם מוטלת יותר בספק, אז הבנק ייקח פרמיית סיכון, כלומר ריבית גבוהה יותר. אבל, במספרים גדולים, צפוי (לא בטוח) שהמדגם של האוכלוסייה בין הבנקים די קרוב אחד לשני. כלומר שהסיכון של הלקוחות במזרחי טפחות, פועלים, לאומי, דיסקונט והבינלאומי די קרוב. יש גופים שפועלים במגזרים מסוימים, נראה שמרכנתיל של דיסקונט למשל פועל יותר במגזר הערבי והחרדי. גם מזרחי טפחות פועל במגר החרדי ודתי יותר מאשר אחרים, ועדיין, הסיכון הכולל, גם בשל גודל המדגם, צריך להיות דומה.
אם מסתכלים על הממוצע, ולא על החציון, התמונה נשארת דומה, וגם בחיתוך הזה מזרחי מוביל לרעה עם ריבית של 9.41%. מדובר על אחוז מעל דיסקונט הנמוך במערכת, שממוצע הריבית על ההלוואות שלו עומד על 8.41%. גם בממוצעים, הריבית של בנק הפועלים גבוהה ביחס לשער, עם 9.23% ממוצע. ההפרשים בין בנק לאומי, הבינלאומי ודיסקונט הם נמוכים יחסית, ועומדים על כ-0.4%.
- פועלים עם תשואה להון של 16.7% ורווח נקי של 2.5 מיליארד שקל
- בנק לאומי הרוויח 2.6 מיליארד שקל ברבעון, התשואה 16.2% על ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הריבית הממוצעת שונה מהחציון בכך שהיא סוכמת את הממוצע הפשוט של ההלוואות. לוקחים את כל הריביות לפי המשקל של ההלוואות שנקבע על פי סכומי ההלוואות ומקבלים ריבית ממוצעת. במזרחי טפחות היו כנראה לווים גדולים שקיבלו (מן הסתם) הלוואה בריביות נמוכות ולכן הממוצע ירד, אם כי הוא כאמור גבוה מיתר הבנקים.
למעשה,

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.