בשוק המעו"ף: גם השבוע ראינו פחד עז של הסוחרים מאפשרות של ירידות
שבוע המסחר נפתח בעלייה קלה ל-1107 נק' כשהסקיו מתחדד ל-1.2%. הסטיה בכסף 20.4 והשוק נראה חלש (איפה הקונים...?). מכירות אקראיות של עשרות אופציות לוחצות הן את החוזה והן את הסטיה במיוחד מהכסף החוצה.
בימים שני עד רביעי המשיך השוק בתנודתיות תוך יומית יורדת כשסטיות התקן נשחקו ל-17.5%, הסקיו המשיך לשדר פחד ומחזורי המסחר היו נמוכים משמעותית מהממוצע הן בשוק הספוט (מניות) והן בשוק הנגזרים. מצבת הפוזיציות הפתוחות, הן ברוטו (כולל חוזים סינטטים) והן נטו, הייתה סביב 1110 נק', כששבוע המסחר נפתח בכ-440 אלף פוזיציות פתוחות וגם סגר כך כשמיעוט השינוי בפוזיציות, הלחץ בקניה על האופציות הקטנות והשינוי היומי של הפוזיציות נטו משדרים כי השחקנים כותבים (ומגדילים) כתיבות בכסף וקונים (ומקטינים) כתיבות רחוקות מהכסף, וסך הכל לא נאלצים לבצע תיקוני פוזיציות גדולות.
שבוע המסחר עבר בצורה קלה על הכותבים כשהחוזה עלה וירד והקפיד לשמור על 1110 נק' כשמחיר האוכף בכסף הלך ונשחק רציף ככל שעבר השבוע (ראה גרפים רלבנטיים).
הפחד מפני ירידות שהמשיך ללוות את השחקנים בכותרות שליליות וניתוחים שליליים, התבטא הן בסקיו החד והן ביחס ה-P/C אך שחקני הכיוון שנמצאים בשורט החלו לקנות הגנות על השורט בדמות CALL מחוץ לכסף וכך קיבלנו לחץ קניות חזק על 1140 נק', 1150 נק' ו-1160 נק' שהעלה את הסקיו מעלה כבר ב-CALL 1130 הנמצא בדלתא 25% (ראה גרף).
למעשה, יום חמישי היה יום מעט יוצא דופן ביחס לשאר ימי השבוע בו התמתנו מעט הפרמטרים השליליים, חלק מהשורטיסטים יצאו בסטופים, והאוכפים המשיכו להישחק בצורה מסיבית.
סה"כ השוק הוריד משמעותית את תנודתיותו, הן בפועל והן במחירים הגלומים באופציות כשהסטייה בפועל שנה אחורה עומדת על 17.5%, חודש אחורה על20.1% ובשבוע אחרון (במדידה חצי שעתית ) על 15.5%. הסטיות הגלומות באופציות הן 17.2% באופציות הקצרות ו-18.4 באופציות הבינוניות.
הפער מהסטייה הגלומה בחו"ל הצטמצם מעט כשהסטייה הגלומה על ה-VIX 26%, ושוב הוכח כי נגזרי ת"א מקדימים את הצפי לירידה בתנודתיות בשווקי עולם וכי כאן הכותבים עם יד קלה יותר על ההדק.
סה"כ שבוע המסחר היה דליל, נסחר בפחד עז מירידות ומחירי האוכפים התכנסו ונשחקו בקצב גובר כשהשחקנים חיכו לסופ"ש מצד אחד ולתחילתו של שבוע הפקיעה מצד שני.
שבת שלום.
הסקירה נכתבה ב-16:00 17.06.10.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
