בשוק המעו"ף: גם השבוע ראינו פחד עז של הסוחרים מאפשרות של ירידות
שבוע המסחר נפתח בעלייה קלה ל-1107 נק' כשהסקיו מתחדד ל-1.2%. הסטיה בכסף 20.4 והשוק נראה חלש (איפה הקונים...?). מכירות אקראיות של עשרות אופציות לוחצות הן את החוזה והן את הסטיה במיוחד מהכסף החוצה.
בימים שני עד רביעי המשיך השוק בתנודתיות תוך יומית יורדת כשסטיות התקן נשחקו ל-17.5%, הסקיו המשיך לשדר פחד ומחזורי המסחר היו נמוכים משמעותית מהממוצע הן בשוק הספוט (מניות) והן בשוק הנגזרים. מצבת הפוזיציות הפתוחות, הן ברוטו (כולל חוזים סינטטים) והן נטו, הייתה סביב 1110 נק', כששבוע המסחר נפתח בכ-440 אלף פוזיציות פתוחות וגם סגר כך כשמיעוט השינוי בפוזיציות, הלחץ בקניה על האופציות הקטנות והשינוי היומי של הפוזיציות נטו משדרים כי השחקנים כותבים (ומגדילים) כתיבות בכסף וקונים (ומקטינים) כתיבות רחוקות מהכסף, וסך הכל לא נאלצים לבצע תיקוני פוזיציות גדולות.
שבוע המסחר עבר בצורה קלה על הכותבים כשהחוזה עלה וירד והקפיד לשמור על 1110 נק' כשמחיר האוכף בכסף הלך ונשחק רציף ככל שעבר השבוע (ראה גרפים רלבנטיים).
הפחד מפני ירידות שהמשיך ללוות את השחקנים בכותרות שליליות וניתוחים שליליים, התבטא הן בסקיו החד והן ביחס ה-P/C אך שחקני הכיוון שנמצאים בשורט החלו לקנות הגנות על השורט בדמות CALL מחוץ לכסף וכך קיבלנו לחץ קניות חזק על 1140 נק', 1150 נק' ו-1160 נק' שהעלה את הסקיו מעלה כבר ב-CALL 1130 הנמצא בדלתא 25% (ראה גרף).
למעשה, יום חמישי היה יום מעט יוצא דופן ביחס לשאר ימי השבוע בו התמתנו מעט הפרמטרים השליליים, חלק מהשורטיסטים יצאו בסטופים, והאוכפים המשיכו להישחק בצורה מסיבית.
סה"כ השוק הוריד משמעותית את תנודתיותו, הן בפועל והן במחירים הגלומים באופציות כשהסטייה בפועל שנה אחורה עומדת על 17.5%, חודש אחורה על20.1% ובשבוע אחרון (במדידה חצי שעתית ) על 15.5%. הסטיות הגלומות באופציות הן 17.2% באופציות הקצרות ו-18.4 באופציות הבינוניות.
הפער מהסטייה הגלומה בחו"ל הצטמצם מעט כשהסטייה הגלומה על ה-VIX 26%, ושוב הוכח כי נגזרי ת"א מקדימים את הצפי לירידה בתנודתיות בשווקי עולם וכי כאן הכותבים עם יד קלה יותר על ההדק.
סה"כ שבוע המסחר היה דליל, נסחר בפחד עז מירידות ומחירי האוכפים התכנסו ונשחקו בקצב גובר כשהשחקנים חיכו לסופ"ש מצד אחד ולתחילתו של שבוע הפקיעה מצד שני.
שבת שלום.
הסקירה נכתבה ב-16:00 17.06.10.
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIהפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"
בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל
מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.
מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.
"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".
החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים
במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".
- הישראלים משלמים בזמן, אך חשים חוסר ידע פיננסי
- תוכנית חיסכון לכל ילד - יותר מניות, פחות אג"ח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.
