פרסום ראשון

חזית חדשה נגד שקלאר: ועדי עובדים טוענים כי המנכ"ל קלט 150 עובדים חדשים ב-3 שנים

ועדי העובדים כינסו היום אסיפה ועדכנו את המהלכים מול ההנהלה; רשות השידור: "ככלל, עזבו יותר עובדים מאשר החדשים שנשכרו"
אלכסנדר כץ |

שניים מהוועדים שנחשבים לפחות חזקים ברשות השידור, ועד העובדים בדרוג המשולב ו-ועד המח"ר, מתחילים לחשוף שיניים ולעשות שרירים. בוועדים זועמים על מנכ"ל הרשות מרדכי שקלאר שלטענתם קלט ב-3 השנים האחרונות כ-150 עובדים ומתכוונים להיאבק בכך.

חברי הוועדים גם חוששים מהחלטה של הנהלת הרשות לשלם בחודש הקרוב רק מחצית מדי ההבראה השנתיים, בשל המצוקה הכלכלית של הרשות.

העובדים לשקלאר: "פועל בחוסר תום לב"

בשבוע שעבר שלחו הוועדים מכתב לשקלאר, שהגיע לידי אייס, בו ציינו כי "בעוד הנהלת רשות השידור מדברת מצד אחד על מצבה הכספי הקשה ומנהלת משא ומתן לרפורמה שבמסגרתה יעזבו 700 עובדים את עבודתם, קולטת אותה הנהלה בראשותך עובדים חדשים".

הוועדים טוענים במכתבם, אותו העבירו גם למבקר המדינה השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, כי "בפועל, בסתר, ותוך כדי משא ומתן עם נציגי העובדים על הרפורמה, אתם פועלים בחוסר תום לב ומקבלים עבודים חדשים בתנאים שמבקר המדינה קבע נחרצות כי אינם חוקיים".

דוגמא לכך, לדברי נציגי הוועדים, היא גיוס שבוצע בחודש מאי לתפקיד רפרנטית לענייני רפורמה (שמה שמור במערכת, א"כ) בשכר גבוה שכולל גם שעות נוספות. הוועדים טוענים כי ברשות ישנה עובדת שמבצעת תפקיד זה בדיוק, בשכר בסיס נמוך פלוס שעות נוספות, וכעת היא זו שנפגעת.

"נפעל בכל האמצעים שעומדים לרשותנו"

ועד העובדים בדרוג המשולב מייצג את העובדים המנהלתיים ברשות, ומונה כ-500 איש. ועד מח"ר מייצג את העובדים האקדמאים, שמונים כ-70 עובדים. הבוקר קיימו 2 הוועדים אסיפת עובדים בבניין ההנהלה בשערי צדק בירושלים. העובדים קיבלו דיווח על הטענות שמעלים הוועדים, וגיבו את נציגיהם. מחר יפגשו הנציגים עם יו"ר האגף לאיגוד מקצועי, עו"ד אבי ניסנקורן.

גורם בוועדים אמר לאייס: "אי אפשר לשלוח הביתה 700 עובדים בדלת אחת, ולקלוט בדלת אחורית 150 עובדים. מדובר על חוסר תום לב. אנחנו לא נשתוק ונפעל נגד ההנהלה בכל האמצעים העומדים לרשותנו".

גורם ברשות השידור מסביר: "מדובר בשניים מהוועדים היותר חלשים ברשות, כאלה שלא בדיוק סופרים אותם. הם לא הטכנאים שיכולים להחשיך את המסך, וגם לא העיתונאים, שיכולים להשבית את ’מבט’ או מהדורות החדשות ברדיו. פתאום הם מאיימים לא לשתוק, זו בהחלט עליית מדרגה מבחינתם".

הרשות: "יותר עובדים עזבו מחדשים שנשכרו"

מרשות השידור נמסר: "הרשות עומדת בכל מטלותיה ואף למעלה מזה וממשיכה לשדר בכל רשתות הרדיו והטלוויזיה שלה. אל מול עובדים שעזבו ב-3 השנים האחרונות, נשכרו עובדים חדשים, על מנת לאפשר לרשות להמשיך לפעול וביתר תנופה. ככלל, עזבו יותר עובדים מאשר החדשים שנשכרו".

בנוגע לקיצוץ בדמי ההבראה, מוסרים ברשות השידור כי "לפי החלטת הממונה על השכר במשרד האוצר, ישולמו דמי ההבראה לשנת 2010 בשיעור של 50%. הפיצוי על ניכוי זה וכן זה של השנה שעברה, יינתן במסגרת הסכם 5% שיוחל על עובדי רשות השידור כחלק מההסכם הקיבוצי החדש שעתיד להיחתם".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).