אצבעות שחורות 4.6.10

לא כולם מתלהבים מהמשט, יש מי שכותבים יותר מדי, חגי לוי בצילום מעולה, מה עושה לכם כותרת עם המילה טוקבקיסטים, וצרות בכותרות לא רק אצלנו
דבורית שרגל |

תזכורת

הלינקים לא נפתחים עדיין בחלון חדש. נא לזכור לעבור אחורה באם פתחתם אחד שכזה, המסומן בכחלחל חיוור, צבע זמני. תוס': פתרונות טובים יותר - 1. לעמוד על הקישור, קליק ימני ולפתוח בקישורית חדשה. 2. לעמוד על הקישור, קונטרול קליק.

המשט, דעות ופרשנויות

נגד מפגן הפטריוטיזם שאחז פה בכולם יוצא דרור פויר ב-G של גלובס.

בריאן אינו כתב ל-7 לילות למה אמנים מחרימים את ישראל.
"אני שומע הרבה פעמים ישראלים ששואלים מדוע אנחנו לא מתנגדים באותה צורה לדברים חמורים, לפעמים חמורים הרבה יותר, שקורים בארצות אחרות בעולם.

זו שאלה לגיטימית והתשובה שלי היא זו: ישראל נתמכת על ידי המערב כי היא נתפסת כדמוקרטיה אמיתית, מגדלור של ערכים שהמערב רוצה לשמור ולשמר. אבל התדמית הזו אפילו לא קרובה להתאים למציאות הנוכחית בישראל, מה שהופך את התמיכה שלנו בה לצביעות חלולה.
ויש סיבה חשובה עוד יותר עבורנו בבריטניה להיות מודאגים במיוחד ממה שקורה בישראל: אנחנו יצרנו את הבעיה. הבריטים הם אלו שבהתנשאות קיצצו את הפלסטינים מהאדמות שלהם, כאילו לאנשים האלה אין משמעות.
עשינו את זה, לדעתי, כי הרגשנו נבוכים מהכישלון המחפיר שלנו לעזור ליהודים בזמן מחה"ע 2, והתוצאה היא מה שאנחנו רואים עכשיו. המינימום שאנחנו יכולים לעשות הוא לצמצם את הנזק ולנסות למנוע מהמצב להחמיר".

חן קוטס בר דיברה עם לוחמי הסיירת במעריב. אודה ואתוודה, הם לא עושים רושם הכי מעולה. מה ההשוואה הזו לסטיבן סיגל ולרמבו?

איזה מקסימים הגולשים הישראלים, כמה בוגרים. בעיטת סוס במבושיו של ארדואן ממלאת אותם עליצות.

אשכנזים עם ילדים - זהירות

כתבת השער של 7 ימים הייתה נושא השיחה בארוחת הערב של אתמול, שהיו בה, אממ, אשכנזים עם ילדים.

במסמך נכתב שגולדווסר זכה לתהודה רבה יותר מרגב, מאחר שהוא היה נשוי. זאת ועוד: "כמו כן יש לבחון לאיזו עדה משתייך החטוף: יש הבדל בין חייל דרוזי לחייל יהודי, ובין יהודי ממוצא מזרחי לאשכנזי או רוסי, כי בעיני האשכנזים יהודי המזרח נחשבים פחות".
מה לעשות, צודק, למרות שרונן ברגמן, שהביא את המסמך מכנה את הציטוט "מקומם".
מדובר ב"תוכנית מלחמה של החמאס" שכתב הבכיר מוחמד ערמאן, שהופצה בין פעילים בכירים במטרה להבעיר את הגדה, מהאגף השמור ביותר בכלא הדרים. 7 ימים "השיג עותק של המסמך ומפרסם לראשונה את עיקריו".
השיג, משמע ברגמן במבצע נועז תוך זחילה במנהרות עזה? בפעולת קומנדו מתואמת היטב של השייטת? או שפשוט קיבל אותו ממדליף כלומר ממוסר בשירותי הביטחון. סחתיין למעניק ואני מקווה שהוא מתואם היטב עם כל שולחיו ומפעיליו.

אוכל

כמו שכתבתי לא פעם, אני שונאת מדורי אוכל. טוב, לא שונאת, אלא לא מתחברת. לא יודעת ולא אוהבת לבשל, וחושבת שאוכל זה משהו שיש להקדיש לו את מינימום הזמן והמשאבים, וגו'. מדי פעם משהו לוכד לי את העין ואני קוראת. כך למשל המדור של ארז קומרובסקי, ממציא לחם ארז, שמספר איך למד לבשל ליתומה בת 14.

אגדות רוק

מה קורה בידיעות? בריאן אינו כותב ל-7 לילות, קמינר מראיין את מיק ג'אגר בקאן, שם, רע"ש מראיין את רוד סטיוארט בלונדון ל-7 ימים. האם ידיעות בדרך להפוך לרולינג סטון בקורא אלקטרוני?

יש חיים ברשת

אמר מאיר ברנד, מנכ"ל גוגל ישראל: "אני סבור שלעובדים צריך להיות חיים אישיים לצד העבודה. אם תבואו למשרדים של גוגל, תוכלו לראות שיש עובדים שכבר ב-19:00 בערב הולכים הביתה". מה שנורא זה שהוא בטח משוכנע שהוא הנאור שבמעבידים. ראשית, יש לשים לב למשפט המובלע: יש מי שהולכים ב-19:00, אבל ככל הנראה יש לא מעט שהולכים גם ב-21:00. הלאה.
נניח, אנשים באים לעבודה בתשע בבוקר ונשארים עד שבע. הם מגיעים הביתה בשמונה, בממוצע. נניח שלא חיפשו חניה בתל אביב שעה וחצי כי הם גרים בהוד השרון. אוכלים שותים מתרחצים, שמונה. רואים חדשות. הולכים למכון כושר, מנהלים חיי חברה/משפחה. נניח בחצות הם הולכים לישון. למותר לציין שהח"מ חיה חיים גרועים מאלו שנים רבות, ואף היום יוצא לה לחטוא בכך לא פעם. אבל חיי העבדות האלו, הם בלתי נתפסים. מנכ"ל חברת הסאגוויי במסדרונות רואה בכך מציאות תקינה ואיכותית אפילו.

ויה יובל דרור

ענת גוב התראיינה לליידי גלובס. הכותרת מפנה לאיזה משפט שלה על הטוקבקיסטים. שמתי לב שכשעורכים רוצים להפנות את תשומת הלב שלנו למשהו פרובוקטיבי והיסטרי לכאורה, הם דוחפים את הטוקבקיסטים לכותרת. אני מודה שזה עובד גם עלי.

תוך חמש דקות קיבלתי את הסרטון הזה שלוש פעמים, משלושה מקורות שונים. אני לא מתלהבת, ברור, אבל מתאמנת בלהכניס לפה טיובית.

הטוקבק הנבחר

מאחר שעניין הטוקבק הנבחר עוד לא עובד טכנולוגית, אני מעלה אותו לפה:
רן שריר | 11:15 04/06/10
במעריב, בעמוד 10 של הכותרת, יש מטעמים לשוניים נדירים. כותרת הכתבה: "ניצלה מאונס וגילתה: התוקף חולה איידס". בליד מחכה הפתעה: "רק מאבק עיקש הציל נערה בת 23 מאונס... ...התוקף: צעיר ממזרח ירושלים". האם בתל אביב גיל הנעורים מתמשך בעוד שבמזרח ירושלים כבר בגיל 17 הופכים הנערים לצעירים?

לחם עבודה

יובל דרור מונה כפרשן לענייני טכנולוגיה של לונדון וקירשנבאום.

שחיקה

לפני שבוע, אאל"ט, התלוננתי על מצבור הכתבות של רונה קופרבוים ב-7 לילות. השבוע ב-G, אותו כנ"ל: אומנם דרור פויר הוא כותב מחונן, אבל שתי כתבות מגזין (האופרה נבוקו ,סימולטור לנהגים שיכורים) מתוך שבע ועוד מדור אישי זה הרבה יותר ממה שעיתון כל כך קטן יכול להרשות לעצמו.

צרות בכותרות

צילום השבוע

אני מכירה את חגי לוי שנות דור כמעט ומעריכה אותו מאוד. התצלום הזה של רמי זרנגר ל-7 לילות (לראיון של נבו זיו) הוא אחד הטובים של שניהם, כי עולה ממנו חגי אחר לגמרי. חדש. ג'ון מלקוביץ' הישראלי. אני לא יודעת אם חגי מרוצה. אני - כן.

הכתבה עצמה, אם אני כבר כאן, מאלפת ומרתקת, ונכון שאני משוחדת. כך, לטעמי, נראית ההצלחה של מי שעשה את המיליון, אבל ממשיך לטפח את החרדות והמועקות שלו, ולהיצמד למהות שלו, במקום להרקיע את האגו שלו לשחקים.

מח' הגהה (לח"כים)

אנסטסיה מיכאלי שלחה מכתב בתפוצת כל העולם ובעלה, אלא שאין תואם בין התאריך העברי ללועזי (צ"ל - כ"ב סיון)

לפני פיזור

יום הולדת לדניס גאבור, פיזיקאי ממציא ההולוגרפיה שזכה בנובל ב-1971. מממ, כל יום לומדים משהו חדש. העיקר שעשו לו לוגו יפה.

באופן פרדוקסלי, בגלל שהבלוג נעלם זמנית מכל מקום ברשת, גוגל כלל לא יכול לגלות אותו ורבים לא מצליחים למצוא אותו, הוא הפך להרבה יותר חתרני מאשר ביומו הראשון אפילו. :)

Twitter!

מישהו יודע מה קורה עם הציוצים? לא מצליחה להעלות אותם, ועכשיו גם לא למצוא את עצמי שם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה