השבוע נפתח בהססנות אך ההתפתחויות בבורסה ומחוצה לה הביאו לסגירה חיובית
השבוע נפתח בהססנות עוד מיום הפקיעה הקודם, כשהסוחרים לא ידעו איך "לאכול" את התנהגות השוק המוזרה ביום חמישי (למה הוא כ"כ חלש...?) מחד גיסא ואת הסופ"ש המורכב בארה"ב ("אז עלה או ירד בעצם?") מאידך גיסא.
לאחר מספר דקות במרווח BID/ASK רחב וללא מסחר משמעותי "הוחלט" להתחיל את המסחר במדד 1103 (כמעט ללא תנודה) כשסטיית התקן קפצה ל-25% באופציות הארוכות, 24% באופציות הקצרות ומרווח הזמן פתח ב-1% (הוא עוד יתהפך מס פעמים במהלך השבוע).
בימים שני ושלישי הגיעו מספר גופים שניסו למכור את השוק ולקנות פוטים מחוץ לכסף כהגנה. פעילות זו, בתוספת הנפקת עזריאלי, תוצאות המשט, והצפייה "ללווייתן" העלו את מפלס אי הודאות, הורידו את השוק עד 1060 נק' תוך לחץ שלילי על מחירי החוזים הסנטטים, והעלו משמעותית את מחזורי המסחר. בנקודה זו מכרו ספקולנטי הכיוון הרבה סחורה מתוך אמונה כי "הנה זה מתחיל...". דעתם לוותה בכותרות "עוינות" את השוק והסברים מלומדים כי משט זה (בתוספת שינוי ה-MSCI) ישנה לחלוטין את התמונה והמגמה.
דווקא הכותבים העריכו כי בנקודה זו יהיה תיקון, והחלו לכתוב חזק אופציות PUT מחוץ לכסף כשהם מיישרים את הסקיו ולוחצים בכתיבה על סטיות התקן באזורי הפוטים.
בימים רביעי וחמישי אכן הגיע התיקון (באדיבות שווקי חו"ל - שגם שם התמונה דומה) כשהסטייה קרסה ל-20.5%, הסקיו קפץ ל-0.8% והריסק הגיע ל-4.5% (ראה גרפים רלוונטים).
הפוזיציות הפתוחות שפתחו את השבוע קצת מעל 200 אלף פוזיציות פתוחות עלו בצורה משמעותית (יחד עם עליית הסטייה) והגיעו לכ-340 אלף פוזיציות שמרכזן סביב 1100 - 1110 נק'.
סטיית התקן בפועל של נכס הבסיס עלתה ל-27% הן בחודש האחרון במדידה יומית והן בשבוע האחרון במדידה חצי שעתית כשהפער והמתאם בין ת"א 25 לבין S&P ממשיך לרדת (ראה גרפים רלונטיים) ואילו הפער בין סטיות התקן הגלומות נשמר.
סה"כ תמחור השוק ממשיך לשדר כי כאן יהיה תנודתי פחות מאשר בחו"ל וכי הכותבים חוזרים אט אט לעבודתם.
שבת שלום.
הסקירה נכתבה ב 15:30 3.06.10.
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIהפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"
בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל
מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.
מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.
"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".
החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים
במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".
- הישראלים משלמים בזמן, אך חשים חוסר ידע פיננסי
- תוכנית חיסכון לכל ילד - יותר מניות, פחות אג"ח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.
