האם יש לך את האופי המתאים לסחור במט"ח
במסגרת כנס BizportalEXPO שנערך על ידי Bizportal בשבוע שעבר שהיה ללא ספק מתוכנן היטב ומאוד מגוון נכנסתי להקשיב לפאנל שבו נכחו שלושה נציגים מחברות פורקס שונות.
מאיר, המנחה של הפאנל, שאל שאלות נוקבות לגבי המסחר במט"ח ובין השאלות השונות שאל מהו משך הזמן שמשקיע במט"ח "חי". כמו המאתיים ומשהו המשקיעים האחרים שכנראה התעניינו לשמוע את התשובה גם אני נשארתי עם הסקרנות בלבד. למרות זאת שני מנכל"ים כן בחרו להשיב כל אחד בדרכו. בכתבה זו אתייחס לדברין של רפי כהן.
רפי כהן, מנכ"ל מט"ח 24, בחור בעל היסטוריה ארוכה בתחום המסחר בכלל ובמט"ח בפרט אמר שלדעתו היכולת לסחור בשוק המט"ח אינה נתונה לכולם. הוא סבור שישנם משקיעים או סוחרים ליתר דיוק שאינם מסוגלים לגלות משמעת עצמית. כמו כן הוסיף רפי שהיכולת לגלות משמעת ולהפעיל אסטרטגיית מסחר בשוק ממונף דורשת אופי ויכולות גנטיות הולמות. רק מי שבנוי "גנטית" נכון יכול לנהל את המסחר בשוק המט"ח, הממונף, ומכאן יכול להצליח. ומי שלא כנראה שמומלץ להתרחק מזירה זו.
לדעתי, רצוי להקשיב לרפי. יחד עם זאת אני סבור שרפי מקדש יתר על המידה את נושא הגנטיקה.
מותר האדם מהחיה (גנטיקה)
בשונה מרפי אני חושב שמעט מאוד כישורים ויכולות של אנשים מוגבלים לגנים שאיתם באו לעולם. יותר מדויק יהיה לומר שמי שמוכן לקחת על עצמו את האחריות לנצל את כל המערכות הקיימות בכל אחד מאיתנו יכול בהחלט להצליח גם בזירות בעלות סיכונים וסיכויים חזקים. אך מי שלא יודע לממש את היכולות הללו ישאר עם התשוקות הטבעיות שלנו והם שאיפה לרווח מהיר וחוסר יכולת להכיל הפסד צורב.
המערכות שעומדות לרשותנו הינן: כושר חשיבה וניתוח, כושר מנטלי משמעת עצמית ), ערכים, רגשות ואינטואיציה. רק מי שיודע ומשפר לאורך זמן מערכות אלה, סיכוייו להצליח בכלל ובמסחר בשוק ההון הממונף גדולים. מי שמתנהל רק על פי התשוקה החייתית לרווח מהיר חסר סיכוי להצליח.
ניהול רגשות בעולם המסחר ובעולם העסקי
רגשות הינו מרכיב מרכזי אחד שמבדל אותנו מהחיות. אינטואציה, ערכים, יכולות ניתוח וחשיבה ויכולת התבוננות עצמית (מודעות) הינם מרכיבים נוספים שמבדילים אותנו מאבות אבותינו החיות (או אלוהים כמובן).
לרגשות יש תפקיד מאוד משמעותי בקרב סוחרים ובני אדם. כמובן שרגשות כמו שמחה ועצב גורמים לנו לחוות את החיים באופן עשיר יותר אך יש להם פונקציה חשובה ביותר.
לרגשות יש תפקיד מאוד הישרדותי-צמיחתי עבורנו. לרגשות כמו ליתר החושים שלנו יש תפקיד להעביר לנו מידע אודות מה שקורה בעולם ומה שקורה בתוכנו. כאשר סוחר מרגיש חשש, פחד ממה שעלול לקראות בשעות והימים הבאים למעשה המערכת הרגשית שלו מאותת להכרה שלו שעליו לבחון מחדש את תוכנית העבודה שלו ומכאן את אופן ניהול הסיכונים והסיכויים.
הפחד והחשש בהחלט יכולים להיות מסרים בעלי ערך תוכני ממשי שמועבר באופן לא מילולי ברור. ולכן יש להקשיב למסרים אלה. עם כל הכבוד שיש למספרים, גרפים ונתונים אין להפחית ערך מצורות מידע אחרות המועברים לנו כמו רגשות.
אינטואיציה
הרבה אנשים אומרים לי שהם מרגישים באופן אינטואיטיבי שרצוי להם להיכנס או לצאת מפוזיציה. אך דווקא בגלל שהם מנסים להיות רציונאליים הם מוותרים על האינטואציה. ובכן, אינטאציה כמו רגשות הינו מקור מידע המועבר מחלק מסוים אצלנו למערכת ההכרה שלנו. האינטואציה יונקת את המידע שלה מהעבר או ומהווה אך ללא יכולת להצביע באופן ברור על מקור המידע .
כאשר סוחר מקבל החלטה להגדיל פוזיציה, ושואלים אותו מדוע נכון לו להגדיל, והוא מסוגל להסביר את החלטתו באופן ברור ונהיר אנו יכולים להסכים איתו או לאו. אך כאשר הוא אומר לנו שעליו להגדיל פוזיציה כי הוא מרגיש אינטואיטיבית שזה נכון ואין הוא מסוגל לנמק או להסביר את כיוון ההחלטה אין זאת אומרת שהוא סוחר פזיז ומסוכן . יתכן מאוד שמקור המידע המנחה את החלטתו פשוט אינה ניתן לשחזור והנמקה אך אין זה אומר שכיוון ההחלטה אינה מבוססת ואמינה.
כאשר רפי כהן אמר שצריכים להיוולד מתאימים לסחור בשוק ממונף אני חושב שהוא התכוון לזה שמי שרוצה לסחור בשוק עם אפ סייד גדול מחד ודאון סייד ענק מאידך עליו להיות מסוגל להפעיל את כל הכישורים הקיימים בנו כאנשים בוגרים, כולל יכולת החשיבה הרציונאלית, שמירה על מערכת הערכים, גילוי משמעת עצמית-כושר מנטלי והקשבה טובה לרגשות ולאינטואציה. אל לו, לסוחר להיסחף לגרידיות טבעית, מולדת ומובנת בכל אחד מאיתנו . ההבדל בינינו לבין החיות שאנו לא חייבים להישאר נאמנים למערכות הגנטיות הטבעיות בלבד. יש לנו אופציות נוספות מובנות מלידה.
לסיכום, מי שלא יכול להסתייע - להקשיב לרגשות שלו (מקור מידע) ולאינטואיציה (מקור מידע). ואינו יודע להפעיל את השכל הישר, כושר הניתוח, שמירה על מערכת הערכים ויכולת להתבונן על עצמו (מודעות) כל מה שנותר לו זה להישאר עם היצרים החייתיים שהם תאוות בצע וחוסר יכולת להכיל הפסד.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
