שבוע פקיעה סוער נחתם כשמעליו ריחף מעבר ישראל לרשימת השווקים המפותחים

זיו פניני, משנה למנכ"ל מגדל נתוני בורסה, מומחה המעו"ף - Bizportal, מנתח שבוע בו הלכו וגדלו המחזורים ושיאו ביום רביעי הגדול
זיו פניני |

שבוע הפקיעה הנוכחי אופיין במספר נקודות מעניינות אשר תיבלו את המסחר הקשה והעצבני ששרר השבוע. סטיות התקן הקצרות נסחרו בין 28% - 35% כשהארוכות נסחרו סביב 23% - 27%. סטיות אלה משקפות את הפחד של הסוחרים הן מהתקופה העצבנית בעולם ובעיקר מהפקיעה המוזרה שמתחילה בסוף יום רביעי ומסתיימת בפתיחה של יום חמישי. ולכל זאת נוספת הבטחת התקשורת כולה במסה של היצעים כתוצאה מהמעבר "למפותחים".

לאורך כל השבוע הלכו וגדלו המחזורים הן בשוק המניות והן באופציות (ראה גרף מינוף) כשהחוזה נסחר בעצבנות. אך הקוריוז היה בכך שהשוק רץ הן לכיוון 1130 נק' והן לכיוון 1080 נק' אך פתח, חזר ולבסוף גם פקע ב-1110 נק', כך שהאוכף בכסף הלך ונשחק רציף ככל שעבר השבוע (בעליות נשחקו הפוטים ובירידות הקולים).

סוחרים שהעזו לכתוב את התנודה של השבוע (למרות הכוויות של שבוע שעבר) אך לא מינפו מידי ולא סגרו בסטופים בימי שני/ שלישי הרויחו כסף וקיבלו תגמול על ההליכה נגד הזרם.

העצבנות גדלה כשמדד 1100 נשבר (כולנו טכנאים...) וכן הכותרות על פוטנציאל המכירות המשיכו לזרום.

קוריוז נוסף היה בתמחור האינטרוול שנסחר קרוב לאפס רוב השבוע אך בגלל שבימי שלישי רביעי (באדיבות טבע) הפכו את התחושה של הסוחרים אשר הבינו כי רוב נכסי המכירה כבר נמכרו ואולי אף יגיע עודף ביקוש. תחושה זו העלתה את מחיר החוזה הארוך ופתחה פער אינטרוול של כחצי נקודה (בגרף מופיע כאינטרוול שלילי) ובכך הזמינה את שחקני הארבטראז ותעודות הסל (אשר היו אמורים להיות פסיביים בפקיעה זו) למכור חוזים ארוכים לקנות קצרים ולחזור לתבנית הקבוע של קניות ביום הפקיעה עצמו.

עוד נקודה מעניינת היתה ביום רביעי כאשר השוק נסחר בתנודה גדולה ובמחזורי מסחר גדולים וקיבל את דחיית המסחר השנייה של הבורסה, דחייה אשר לא תומחרה ב"חיי" האופציות ומיד גרמה לחוזה לרוץ בין 1106 ? 111 מספר פעמים כשהא מקפיד לחזור ל-1108 -1110 ? מרכז הפוזיציות הפתוחות.

דחייה זו לדעתי לא הייתה הכרחית הן בגלל התנודה הסבירה במדד, הן בגלל זמן המסחר ללא נכס בסיס הן בגלל ההכנות מראש של הסוחרים והן בגלל הגאמא הגדולה באופציות לפני פקיעה. הדחיה לפחות הבהירה נקודה חשובה לעתיד ? מנהל המסחר בבורסה יכול ורשאי לדחות סוף מסחר בצורה ספונטנית אם הוא רואה לנכון לעשות כן.

סה"כ התנודתיות בשוק עלתה לכ-26% בחודש האחרון ו-30% בשבוע האחרון במדידה חצי שעתית כשהאופטימיות חוזרת אט אט אל השחקנים אשר מתמחרים אופטימיות הן במחיר החוזה (נסחר על האסק רוב השבוע ובמיוחד אחרי הפקיעה) הן בסטיה (נסחרת משמעותית נמוך הן מהתנודה והן ושווקים בח"ול) והן ביחס ה-P/C שנסחר נמוך יחסית השבוע ובכל יום חמישי 0.8. המתאם בין ה-SP500 למעו"ף ממשיך לרדת והן הפער בין המדדים ממשיך להיסגר.

שבת שלום.

הסקירה נכתבה בשעה 15:00, 27.05.10.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIבחור במכולת, נוצר באמצעות AI

הפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"

בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל 

מנדי הניג |

מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.

מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.

"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".

החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים

במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".

הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.