פריחה משגשגת או חוסר עניין? פנים שנות ל-OECD
יוקרה כבוד והדר, אלו הביטויים שמסכמים את שילובה של ישראל במסגרת ארגון ה-OECD. מה באמת תורמת לנו ההצטרפות לארגון?
צחוק הגורל הוא כשמשווים את כלכלת ישראל לכלכלת אירופה, ההכרזה על הצטרפותה של ישראל לארגון מלווה בהודעת האיחוד האירופי על חבילת סיוע ענקית בשווי כולל של מעל 750 מיליארד יורו להצלת המטבע המשותף. במקביל להודעה על הקמת קרן, סיכמו השרים גם על תוכנית סיוע מיוחדת של רכישת אגרות חוב של מדינות אשר נקלעו לקשיים פיננסיים ואשר החוב והגירעון שלהן מסכנים את יציבות הכלכלה. צעדים אלו ננקטו בעקבות המשבר החמור שפקד את יוון ועל רקע הסכנות המרחפות מעל כלכלות של פורטוגל וספרד אשר הפכו ליעד של מתקפות ספקולטיביות לאחר שהגירעונות התקציביים שלהם הגיעו ל-9.8% ו-8.5% מהתוצר המקומי, בהתאמה.
ישראל, לעומת זאת, מגיעה ליום ההצטרפות כאשר הצמיחה הכלכלית שלה מתקרבת ל-4% בשנה, כאשר הגרעון התקציבי שלה יורד, ואף יתכן שיהיה נמוך מ-4% תוצר השנה, והחשבון השוטף במאזן התשלומים נמצא בעודף מבני.
מעבר למשמעויות הכלכליות גרידא ישנו תוצר משמעותי נוסף שלא מרבים לעסוק בו וזו הסטטיסטיקה, אחת ההתמחויות העיקריות של הארגון הוא השוואת סטטיסטיקות בכל תחומי החיים החל מפערי חינוך, זיהום אוויר, חקלאות, טכנולוגיה, מצב שירותי הבריאות, אי שוויון בשוק העבודה וכלה בביקורת הקשה שספג בנק ישראל בעקבות ההתערבות במסחר בשוק המט"ח. שקיפות זה שם המשחק, שקיפות שהמשק הישראלי בכל המישורים זקוק לו כל כך, שקיפות שנותנת רוח גבית לנכונות של שר האוצר להצטרף לארגון.
בשורה התחתונה ישראל כבר אימצה חלק משמעותי מאמנות הארגון גם אם לא נכללה בו באופן רשמי, כמובן מסיבות פוליטיות והשווקים כבר הגיבו ותמחרו את המשמעויות הכלכליות עוד טרם קבלת החותמת.
מה בסך הכול רצינו להשיג? לדברי שר האוצר שטייניץ "כבוד ויוקרה, הבעת אמון בכלכלה הישראלית, גידול הסטטיסטי בהשקעות הזרות במדינות שהצטרפו בעבר למדינות הארגון וכמובן הצלחה מדינית לשילובה של ישראל במסגרתו של ארגון אקסקלוסיבי של 31 מדינות עשירות".
אז שלא יעבדו עליכם... האם ההצטרפות כדאית?
מעבר לברכות החמות לה זכתה כלכלת ישראל והיוקרה המיוחסת לחברות בארגון, הכדאיות בהצטרפות מוטלת בספק. ראשית, החלת הנורמות הנהוגות בארגון על המשק הישראלי משמעה חשיפה לכוחות חזקים שמקורם במדינות כלכליות חזקות. כוחות עצומים שעשויים להשפיע על יציבותו וחוזקו של השקל ושל המערכת הפיננסית המקומית.
מעבר לכך, המחויבויות אותן נוטלת ישראל על עצמה במסגרת ההצטרפות, עלותן הכוללת גבוהה מאוד ותקנות בהן תידרש לעמוד בתחום הייצור התעשייתי, איכות הסביבה, מערכת החינוך והרווחה, ישענו על תקציב המדינה והסקטור הפרטי. נקודה נוספת, אשר תלויה בעיני המתבונן, היא ההתייחסות לערכי הליברליזם הכלכלי כקו מנחה עליון לארגון, ערך זה מקבל, במסגרת הארגון, פרשנות מעשית שנהוג לכנותה כלכלת השוק החופשי. המשבר הכלכלי האחרון הוכיח את הסיכונים הכרוכים בליברליזציה של המשק, אנחנו באמת צריכים את זה?
ירושה (דאלי)העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל
היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים
בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.
המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון
חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.
ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.
כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).
- נדחתה תביעה לביטול מתנה: הדירה תישאר בידי האחות הקטנה
- דור ההמשך: איך להיערך נכון להעברה בין־דורית של רכוש לילדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חשוב להבין שצוואה אינה מסמך סופי. ניתן לשנותה או לבטלה בכל עת כל עוד המצווה בחיים וכשיר. עם זאת, שינויים תכופים או צוואות סותרות עלולים להוביל לסכסוכים משפטיים לאחר הפטירה. לכן מומלץ לתעד כל שינוי בצורה ברורה ולהפקיד עותק מעודכן אצל עורך דין או ברשם הירושות.
רמי לוי - מהמכולת בשוק מחנה יהודה לטייקון; כל התחנות בדרך ל-7 מיליארד שקל
הנפקת חברת הנדל"ן של רמי לוי, מספרת על יזם בלתי נלאה שהצליח להפוך מכולת לרשת השנייה בגודלה בישראל ועל הדרך לקנות ולהשביח נדל"ן בשווי של מיליארדים. כך הגיעה משפחת לוי להון של 7 מיליארד שקל
רמי לוי רמי לוי מנפיק את חברת הנדל"ן שלו בבורסה. השווי המבוקש - 4.5 מיליארד שקל. ייתכן שלוי יסגור על פחות. אבל, השווי של הנדל"ן מבחינתו גדול משמעותית מהשווי של הקמעונאות (בנדל"ן הוא מחזיק ב-100%, בקמעונאות כ-40%). חשבתם שרמי לוי זה בעיקר רשת מובילה? טעיתם, גם אנחנו טעינו. רמי לוי זה טייקון של נדל"ן, קמעונאות, עם החזקות ברשת פארם, תעופה, סלולר ועוד. ההחזקה של רמי לוי ברשת הקמעונאות שווה כ-1.7 מיליארד שקל, לצד השקעות פרטיות ונכסים נוספים ועם ההחזקה בחברת הנדל"ן שעומדת להנפיק, ההון של המשפחה באזור 7 מיליארד שקל.
לוי הוא מעשירי הארץ והכל ב-10 אצבעות. לא ירושה, לא מתנה. עבודה קשה. זו הזדמנות לספר את הסיפור של רמי לוי, סיפור חובה ליזמים - כל הדרך מחנות קטנה לאחד מאנשי העסקים המובילים בארץ.
רמי לוי נולד ב-1955 בשכונת נחלאות בירושלים, אחת השכונות הוותיקות והצפופות של העיר. המשפחה התגוררה בדירה קטנה, וההורים התקשו לפרנס את הילדים הרבים. "גדלתי עם הפחד שיום אחד לא יהיה לחם בבית", סיפר לוי בראיון לפני יותר מעשור. "זה פחד שמלווה אותי עד היום. גם כשיש לי מיליארדים, אני עדיין זוכר את התחושה הזאת של חוסר ביטחון".
בגיל 14, במקום להמשיך ללימודים תיכוניים מלאים, החל לוי לעבוד בשוק מחנה יהודה. תחילה כסבל, סוחב ארגזים כבדים תמורת גרושים, ואחר כך כעוזר לסוחרים ותיקים. "השוק היה האוניברסיטה שלי", אמר בראיון בעבר. "שם למדתי שהכי חשוב זה להיות הוגן עם הלקוח. אם אתה גונב אותו פעם אחת, הוא לא יחזור".
- רמי לוי מעלה את המחיר בהצעת הרכש לקופיקס
- רמי לוי חוצה לראשונה את רף 2 מיליארד שקל ברבעון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השנים בשוק עיצבו את תפיסת העולם העסקית שלו. הוא ראה איך סוחרים מרוויחים אחוזים בודדים על כל עסקה אבל מצליחים להתפרנס בכבוד מהמחזור הגדול. הוא הבין שהמפתח הוא נפח - למכור הרבה במרווח קטן ולא מעט במרווח גדול.
