מסכמים שבוע סוער בת"א: הסטיה דווקא ירדה ל-16.5%, שבוע הבא - מקוצר
שבוע המסחר התחיל בהמשך למסחר העצבני בשווקי חו"ל כשהחוזה ירד ל-1109 נק' והסטיה בכסף עלתה ל-23%. המסחר אופיין בעצבנות ובתנודתיות גבוהה כשהסוחרים אופטימיים, ומאמינים בתיקון מעלה.
תיקון זה אכן הגיע כשהמדד זינק בסוף היום ל-1130 נק' והסטיה ירדה ל-21.5%. ביום שני התבצעו סטופים רבים בארה"ב ובאירופה על פוזיציות ממונפות שנגררו עוד מיום המסחר הבעייתי בוול סטריט, פוזיציות אשר גררו את העולם לעליות שערים חדות במחזורים גבוהים. מדד המעו"ף המשיך לשמור על תנודתיות נמוכה מהתנודה בעולם אך נסחר לאורך השבוע בתנודה חצי שעתית של כ-35% עד 40%. תנודה זו העלתה את התנודה החודשית במדד ל-20% וגרמה מפח נפש ועצבנות גבוהה לכותבים אשר את עיקר הפסדם נחלו ביום ראשון/שני בו התנודה הייתה קשה מאוד יחסית לסטיה הגלומה הנמוכה ששררה בישראל (ראה גרפים רלונטיים).
במהלך שאר השבוע (שלישי עד חמישי) נסחר החוזה בתנודתיות יורדת כאשר הסטיה הגלומה ירדה ל-16.5% הן כפי לרגיעה (סוף סוף??) והן כתזכורת למיעוט ימי המסחר בשבוע הבא. תמחור האופציות היה פסימי ככל שעבר השבוע כשמחיר החוזה נסחר רוב הזמן על מדד ה-BID, יחס ה-P/C עלה ככל שעבר השבוע וסיים ב-1.3. מצבת הפוזיציות הפתוחות גדלה משמעותית לאורך השבוע וסיימה מעל 520 אלף אופציות, כשיחס המינוף גדול מאוד ומתאים יותר באופיו לשבוע פקיעה (ראה גרף).
סטיית התקן בסדרה הבינונית נסחרה ביציבות יחסית לסטיה הקצרה כך שמרווחי הזמן שהחלו את השבוע זול מאוד התייקרו ככל שעבר השבוע (ראה גרף). סחרנים רבים החלו לכתוב השבוע הן כעליה בסטיה הגלומה, הן בתנודה הגדולה במדד ("כמה זמן יכול המדד להסחר בתנודתיות כזו...") והן כצפי לפוזיציות טטא גדולות בגלל התקרבות מועד הפקיעה מחד גיסא וחוסר בימי המסחר מאידך גיסא.
כותבים אלו קנו גם הגנות בפחד מפני תנודה פוטנציאלית ובכך ייקרו את מחירי האופציות שמחוץ לכסף, וגרמו לסקיו להתחדד מוקדם מהרגיל (ראה סקיו ביום ראשון מול חמישי). פעילות זו ממחישה את אמונת השוק ביציבות שערים בטווח הקרוב, שכן הסטיה הגלומה באופציות היא 16.5% הן בסדרה הקצרה והן בסדרה הארוכה, כשסטיות התקן ב-VIX הן 25.5% (לאחר שירדו מ-40%).
שבת שלום.
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIהפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"
בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל
מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.
מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.
"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".
החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים
במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".
- הישראלים משלמים בזמן, אך חשים חוסר ידע פיננסי
- תוכנית חיסכון לכל ילד - יותר מניות, פחות אג"ח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.
