פוטנציאל הנפה: ככה ניחסנו את בני יהודה לפני הגמר
באימון פתיחת העונה החגיגי של בני יהודה הנפיקו אוהדי הקבוצה מיצג יצירתי שלא רואים כל יום במחוזותינו: שלט ענק בו רשומה ב-26 שפות שונות מילה אחת: "אליפות". כמה שבועות מאוחר יותר, כשהכתומים שבו מהולנד אחרי ההפסד לאיינדהובן שסימן את סופו של מסע אירופי מכובד כזה שנקטע לו רק רגע לפני שלב הבתים הופיע לו אותו השלט גם בקבלת הפנים לשחקנים בנתב"ג. במדינה שבה רק פעם אחת ב-20 השנים האחרונות זכתה בתואר קבוצה שלא חברה במועדון 4 הגדולות המסורתי שאיפות אליפות לא נשמעות ריאליות, אבל אולי היום, בערב בו היא יכולה להניף את גביע המדינה לעיני למעלה מ-15,000 אוהדיה ולעשות סוף ל-29 שנות בצורת, אחרי עונה שניה ברצף בה הבטיחה הופעה באירופה, ולאחר שצירפה את מאמן הליגה הכי מצליח מעוטר בישראל, אפשר וצריך לשאול את השאלה: האם בני יהודה יכולה להיחשב למועדון גדול?
סדר שיהיה כאן
ההגדלה ל-16 קבוצות וחלוקת הטבלה לפלייאוף עליון, אמצעי ותחתון, החזירה לליגת העל את ההיררכייה והסדר שאבדו אי שם בדרך. החלוקה הזו סיפקה גם כר מרעה לתחרות בריאה בין קבוצות מרכז טבלה קאלסיות באשר למי מהן תוכל להצטרף ל"עשירון העליון". אשדוד ובני יהודה היו השתיים שנוספו העונה לרביעייה המסורתית. מה קרה מאז? אשדוד הפסידה בכל 4 משחקי הפלייאוף ובחצי גמר הגביע בעוד שהמרוויחים הגדולים, הכתומים, הוציאו 7 נקודות מ-12 במאני טיים וטיפסו לגמר על חשבון אותה אשדוד. המשמעות: בני יהודה הצליחה להישאר תחרותית גם בזירה של הגדולות ולהפוך את מחזורי הסיום למשהו שיש טעם להילחם עליו.
טיפת מזל
ההיסטוריה הקרובה מלמדת שהרבה מועדונים קטנים יחסית - קרית שמונה, מכבי פ"ת, מכבי נתניה - הצליחו לתת עונת חלומות שהציבה אותם בצמרת בניגוד לכל התחזיות, אך לא הרבה מהם הצליחו לחזור על ההישג ולהפוך לקבוצות צמרת לגיטימיות. אחד הדברים המהותיים בתהליך הצמיחה והיציבות הוא מזל, ולבני יהודה היה אותו כאשר בית"ר ויתרה על השתתפותה בליגה האירופית השנה ופינתה את הדרך לחבורה של גיא לוזון, שבפועל סיימה רק חמישית. אפשר להגיד שגם כל סיפור ההתהוות של אלירן עטר לכוכב ליגה ולסטאר של הכתומים מהול בלא מעט מזל ? אחרי הכל מדובר בהימור לא קטן שבמקרה הזה השתלם בענק. העונה נוסף למשוואה עניין הקיזוז שדאג שאף יריבה פרט לחיפה והפועל לא תברח לבני יהודה והנה לכם תזמון מושלם לשינוי הסטטוס במועדון.
ובכל זאת, מזל ייקח אותך רק עד הבאר, ואם לא תשתה ממנו ההזדמנות תחלוף. הקבוצה של גיא לוזון רוותה מים ושמחה. הניצחונות שלה באירופה, שישה במספר, והפייט היפה לפ.ס.וו הוכיחו עוד בקיץ שמדובר בקבוצה גאה שלא מסתפקת רק בהשתתפות והחלפת החולצות אחרי השריקה. אמנם, ההתרפסות בפני הגדולות בליגה היא לא מיתוס אלא מציאות, לפחות נכון למאי 09/10, אבל ב-4 הימים הקרובים בני יהודה תחרוץ את גורל האליפות והגביע בעוד שקבוצות פאר כמו מכבי ובית"ר יהוו פקטור דומה רק במסגרת אחת. זו תולדה של התקדמות עקבית, ואת זה אי אפשר לקחת מהחניכים של לוזון. גם לא מההנהלה היציבה שמחזיקה במושכות בשכונה כבר כמה שנים טובות.
המשכיות שווה כסף
המכשול הכי גבוה, אם כן, הוא יצירת המשכיות, ועל כך נסוב השבוע הזה. מכבי פ"ת נתנה קמפיין אירופי מרשים ב-2005, כשגם אז היה חתום גיא לוזון על ההצלחה, אבל להחזיר את המלאבסים לאירופה עונה שנייה ברציפות המאמן לא הצליח. מדוע? כי לא אחרת מבני יהודה הקדימה אותו בטבלה. בשבת, בניצחון 2:3 על אשדוד, לוזון הבטיח שהפעם כן תהיה המשכיות. בני יהודה השיגה שוב את הכרטיס לליגה האירופית וסימנה וי על מרכיב חשוב במתכון ליציבות. הדיבידנד הגדול מהיציבות הזו הוא כסף.
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.

לשכת התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
