כלכלנים ואסטרטגים מגיבים לתוכנית: "זה הלם ומורא, חלק ב' ובתלת מימד"

כלכלנים ואסטרטגים מגיבים לתוכנית הענק בסך 962 מיליארד דולר עליה הכריז האיחוד האירופי. "אני חושב שהם קנו לעצמם כמות משמעותית של זמן כדי לעשות את הדבר הנכון"
אריאל אטיאס |

כלכלנים ואסטרטגים ראשיים הופתעו ברובם מגודל הסיוע עליו הכריזו הלילה (ב') שרי האוצר של מדינות האיחוד האירופי - תוכנית הלוואות חסרת תקדים בשווי של כמעט 1 טריליון דולר ותוכנית רכישות אג"ח. השרים הכריזו על תוכנית סיוע פיננסי בסך 750 מיליארד אירו (962 מיליארד דולר) לכלכלות מגוש האירו שנקלעו לבעיות פיננסיות ונמצאות תחת התקפה של ספקולנטים. התוכנית כוללת 440 מיליארד אירו הלוואות ממשלות גוש האירו, 60 מיליארד אירו מקרן חירום מיוחדת, ו-250 מיליארד אירו מקרן המטבע הבינלאומית. לסיפור המלא: האיחוד האירופי מקצה 962 מיליארד ד' לטיפול במשבר "זה הלם ומורא, חלק ב' ובתלת מימד", אמר מארקו אנונזיטה, כלכלן ראשי ביוני-קרדיט בלונדון. "זה באמת כוח עצום, והוא אמור להיות יותר מהדרוש על מנת לייצב את השווקים בטווח הקרוב, למנוע בהלה ולהכיל את הסיכון להתפשטות המשבר". "אני חושב שהם קנו לעצמם כמות משמעותית של זמן כדי לעשות את הדבר הנכון", אמר בארי איצ'נגריין, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת קליפורניה ברקלי. "זה מציב תקדים לשארית חייו של הבנק המרכזי וסביר כי אפילו המשקיפים המנוסים ביותר (אלה העוקבים מקרוב אחר צעדיו - א.א.) הופתעו מעוצמת המהלך, "אמר ז'אק קאילוקס, הכלכלן הראשי באירופה של רויאל בנק אוף סקוטלנד. "למרות שהתערבות הבנק המרכזי של אירופה עלולה למשוך פרסום רע לגבי המנדט שלו ועצמאותו, אנו מאמינים כי זה היה הכרחי כדי להביא לסיום האפקט השלילי בשווקים אשר החל לאיים על הכלכלה העולמית". קארל ווינברג, כלכלן ראשי ב 'הי פריקווינסי', אמר שזה עדיין לא ברור בכמה כסף ישתמשו, מתי מתקני האשראי יהיו זמינים, ואיך החלטות להקצאת הכספים יבוצעו. "החבילה עדיין מעורפלת מדי מכדי להבין". בעוד קרן הייצוב היא חדשות טובות עבור המשקיעים, שקראו לאיחוד האירופי לנקוט בצעדים גדולים יותר, אולי חשובה יותר היא ההודעה של הבנק המרכזי של אירופה, כי יחל לפעול כדי לייצב את שוק האג"ח האירופי. משקיעים רבים קראו ל-ECB להתחיל לרכוש אגרות חוב של מדינות כושלות ביבשת כדי לסייע להן לממן את הגרעונות שלהן, והכישלון של הבנק המרכזי להכריז על תוכנית כזאת, בסיומה של הישיבה לקביעת שיעורי הריבית ביום חמישי האחרון, היה הגורם המשמעותי למכירת חיסול שנרשמה בסוף השבוע בשווקים. צעד כזה הוא "חדשות טובות מאוד", ועשוי להוביל את המשקיעים לחזור חזרה לסוג הנכסים המסוכנים שהם מכרו במהלך סוף שבוע שעבר, כגון שווקים מתעוררים ומניות, אמר סבסטיאן גאלי, אסטרטג מטבעות ב-BNP פאריבה בניו יורק.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ורד חיימוביץ׳ סמנכ״לית מערכי מל״ט, אלביט מערכות, צילום מסך מכנס אוניברסיטת ת"אורד חיימוביץ׳ סמנכ״לית מערכי מל״ט, אלביט מערכות, צילום מסך מכנס אוניברסיטת ת"א

"80% משעות הטיסה של חיל האוויר - כטב"מים" - על לקחי המלחמה ועסקת הענק של אלביט

משרד הביטחון ירכוש מאלביט חימושים ב־900 מיליון שקל; ורד חיימוביץ' סמנכ"לית באלביט חשפה אמש את היקף השימוש בכטב"מים, האתגרים המבצעיים והשלב הבא - כשכטב"מים ומל"טים יקבלו החלטות תקיפה בעצמם

מנדי הניג |

משרד הביטחון חתם על שתי עסקאות נפרדות עם אלביט בהיקף כולל של כ-900 מיליון שקל, לאספקת חימושים אוויריים מתקדמים. ההזמנה כוללת בין היתר טילי רמפייג', שפותחו לתקיפות מדויקות מעומק השטח, ומסוגלים לפגוע במטרות במרחק רב, מבלי להיחשף לטווח הפגיעה של מערכות ההגנה האווירית. לפי פרסומים זרים, טילים אלה שימשו בתקיפה רחבת היקף על אדמת איראן במבצע "עם כלביא" לפני כחודשיים, שגם כללה פגיעה במתקני גרעין ובמפעלי ייצור של טילים בליסטיים. צה"ל גם מזמין כטב"מים בכמות הולכת וגדלה מאלביט ומהתעשייה הביטחונית. 


ורד חיימוביץ': "80% משעות הטיסה של חיל האוויר - על ידי מל"טים"

יום לפני ההודעה על העסקה, הופיעה ורד חיימוביץ’, סמנכ"לית מערכי מל"ט באלביט מערכות, בכנס "עם כלביא" שנערך באוניברסיטת תל אביב, שם הציגה סקירה רחבה שכינתה "אבולוציית מערכי הכטב"ם בלחימה". חיימוביץ’, שמנהלת את היחידה העסקית למל"טים באלביט וצברה ניסיון של מעל 25 שנה בפיתוח כלי טיס בלתי מאוישים, חיברה בין ההתפתחות ההיסטורית של המערכים לבין השימושים המבצעיים של השנים האחרונות, ובייחוד אלה שהגיעו לשיאם באירועי התקיפה באיראן. "היום כבר 80% מהשעות טיסה בצה"ל, בחיל האוויר, נעשות על ידי המלטים – שזה נתון מדהים בפני עצמו", אמרה.

היא חזרה להתחלה, בשנות השמונים ובראשית שנות התשעים, כאשר גובש המערך זה היה במחשבה לתת מענה אפשרי למתקפות על השריון ברמת הגולן. "המערכים האלה כמעט ולא שימשו לייעוד שלשמו הם נוצרו, וזה מה שיפה במערכי המלטים - הם יועדו למטרה אחת, ומבצעים היום הרבה משימות אחרות, כולל משימות עצמוניות מדהימות". לדבריה, ההתפתחות נבעה מהבנה שמל"ט הוא לא רק פלטפורמה טכנית אלא מערכת שלמה, עם יכולת לבצע משימות מגוונות ולהתפתח עם הצרכים המשתנים של שדה הקרב.

לדברי חיימוביץ', המערכה באיראן הוכיחה את יכולתם של הכלים הללו לפעול גם בתנאים מאתגרים במיוחד. חיימוביץ' הציגה סרטון מחיסול משגרים באמצעות מל"טים שפורסם על ידי דובר צה"ל, וציינה כי "במלחמת חרבות ברזל, 60% מהתקיפות של חיל האוויר נעשו על ידי כטב"מים". היא הוסיפה כי במהלך הלחימה נאספו "עשרות מיליונים של קמ"ר של מידע חזותי ברזולוציה גבוהה גם מלוויינים כמובן, אבל גם ובעיקר ממל"טים, מידע שהוא נכס לא רק בזמן אמת אלא גם לניתוח עתידי".

האתגרים והלקחים

חיימוביץ' הצביעה על שלושה אפקטים עיקריים מהמערכה הנוכחית: "האפקט של הגודל והכמות, לא הכרנו כמות כזאת של משימות מעולם; העובדה שהדברים קורים בו זמנית ומשתנים כל הזמן; והצורך שהמערך יתאים את עצמו לתכונות האלה". מערך המל"טים פעל 24/7, והתעשייה נדרשה לתמוך בכך סביב השעון. "הפעילו מל"טים מכל הסוגים והגדלים זה לא רק כלים קטנים, כפי שנוצרה תפיסה בעקבות מלחמת אוקראינה אלא כלים בכל הגדלים, עם מגוון סנסורים ואפקטורים, שידעו לשאת משימות מגוונות".

דגל נורבגיה
צילום: Getty Images

הקרן הנורבגית מוכרת מניות ב-11 חברות ומפסיקה ניהול חיצוני בישראל

קרן ההשקעות הגדולה בעולם, עם נכסים של כ-2 טריליון דולר, הודיעה על מכירת החזקות ב-11 חברות ישראליות והעברת כלל הניהול לידי צוות פנימי, בעקבות בדיקה דחופה על רקע ההשקעה בבית שמש שעוררה סערה; הקרן מחזיקה מניות ב-61 חברות ישראליות וממשיכה לבחון מכירה במניות נוספות 

תמיר חכמוף |

קרן העושר הנורבגית, הגדולה בעולם עם נכסים בהיקף של כ-2 טריליון דולר, הודיעה היום כי היא מסיימת את ההתקשרויות עם מנהלי נכסים חיצוניים המנהלים את השקעותיה בישראל, ומעבירה את כל הניהול לידי הצוות הפנימי שלה. במקביל, הקרן מכרה בימים האחרונים את החזקותיה ב-11 חברות ישראליות ,צעד שננקט לאחר בדיקה דחופה בעקבות דיווחים בתקשורת כי הקרן הגדילה את חלקה בבית שמש בית שמש 3.4%  , יצרנית מנועי הסילון המספקת שירותים לחיל האוויר, כולל תחזוקת מטוסי קרב.

המהלך בוצע בעקבות בקשה רשמית של משרד האוצר הנורבגי לבחון את ניהול ההשקעות בישראל ולהציע צעדים נוספים לפי הצורך. הקרן נמצאת כעת בתהליך סקירה מואץ, בשיתוף מועצת האתיקה ובדיאלוג שוטף עם משרד האוצר, כאשר המענה הרשמי צפוי להינתן עד ה-20 באוגוסט.

בהודעת הקרן נמסר כי כלל ההשקעות בישראל שינוהלו מעתה באופן פנימי יוגבלו לחברות הכלולות במדד המניות שבו היא פועלת, אך לא בהכרח לכל החברות במדד. “מכרנו לחלוטין את הפוזיציות ב־11 החברות הללו, ואנו ממשיכים בבחינת חברות נוספות בישראל לשם מכירה אפשרית,” נכתב בהודעה. הקרן הבהירה כי ההחלטה מתקבלת "במצב קונפליקט מיוחד מאוד" על רקע "משבר הומניטרי חמור" ברצועת עזה, כהגדרת מנכ"ל הקרן ניקולאי טנגן.

הצעדים המעשיים כוללים מכירה מלאה של כל ההחזקות בחברות ישראליות שאינן במדד ההשוואה, העברת כלל ההשקעות המנוהלות על ידי מנהלים חיצוניים לניהול פנימי, וסיום ההתקשרויות עם כל מנהלי הנכסים המקומיים. המהלך, לדבריהם, נועד לפשט את ניהול ההשקעות בשוק זה ולהפחית את מספר החברות שעליהן נדרש פיקוח צמוד של הקרן ומועצת האתיקה.

נכון לסוף יוני 2025, החזיקה הקרן מניות ב-61 חברות ישראליות, כאשר בסוף 2024 המספר עמד על 65 חברות, בשווי כולל של כ-1.95 מיליארד דולר. בשנה האחרונה היא כבר מכרה את החזקותיה בחברת אנרגיה ובקבוצת תקשורת ישראליות, עקב שיקולים אתיים, אחרונה דיווחה סוכנות רויטרס כי ועדת האתיקה של הקרן בוחנת גם את השקעותיה בחמשת הבנקים הגדולים בישראל.