סיכום שבוע בשוק המעו"ף: "עלייה במחזורים, עלייה בתנודתיות ועלייה במפלס הפחד אצל הסוחרים"
שבוע המסחר אופיין ככלל בעליה במפלס הפחד אצל הסוחרים, עליה במחזורי המסחר (במיוחד בימי/רגעי הירידות) ובעליה בתנודתיות.
ביום ראשון החל להיסחר החוזה ב-1143 נק' כשסטיות התקן ניסו להדביק את הפער לחו"ל וקפצו מעל ל-20% באופציות הקצרות. האופציות הארוכות נשארו מתחת ל-19% והוזילו מאוד את מרווחי הזמן בכסף (ראה גרף מצורף). מרווחים אלו נסחרו כל השבוע בתנודתיות גבוהה - על כך בהמשך.
לקראת סוף יום ראשון התבצעו הרבה סטופים אצל שחקנים אשר החזיקו פוזיציות חיוביות עוד מרגע/יום הפקיעה, הריסק נפתח ל-4.5% ואחרי כן המדד חזר לעלות. בימים שני ושלישי המשיך המדד להיסחר בעצבנות גבוהה ובפסימיות עולה של הסוחרים כשעושי השוק / מכונות נתפסו כל פעם בפוזיציה גבוהה והעלו בעצמם את התנודתיות תוך כדי ההתכסות. השוק עלה ללא מוכרים רבים ואז הגיע מוכר והסתבר שכבר אין קונים... האירוניה היא שלמרות התנודתיות התוך יומית הגבוהה, דווקא הסטיות הקצרות חזרו לרדת לכ-16% והארוכות נשארו 17% (מרווחי הזמן התייקרו מאוד). ככל שהשוק התקרב אל מרכז הפוזיציות הפתוחות, הסוחרים נרגעו מעט ומחירי האוכפים המשיכו להישחק ולהחזיר את חלק מההפסדים של יום ראשון.
ביום רביעי חזר הפחד הגדול אצל הסוחרים כשלאורך היום נלחצו החוזים. גופים מסוימים ניסו לקנות מעט ביטוחים מחוץ לכסף ופגשו את הציבור פודה קרנות נאמנות וכן את השוק שהפך פחות ופחות נזיל.
הסקיו נסחר השבוע ב-0.6% - 0.7%, הריסק נסחר 3.5% - 4.5% ויחס ה-P/C נסחר גבוה במיוחד ברגעי הירידות (ראה גרפים רלונטים).
סטיות התקן הגלומות נעו השבוע בין 20% - 16% כשהם מטלטלות את מרווחי הזמן ואילו הסטיה בפועל עלתה אף היא מדרגה 17.5% בשנה האחרונה, 14.7% בחודש האחרון ו-25% בשבוע האחרון במדידה חצי שעתית.
למעשה הסטיה הגלומה אינה יקרה מידי והיא משקפת צפי להתייצבות בשווקים, ניתן לראות בשעוני הסטיה כי ברבעון האחרון 85% מימי המסחר היו נמוכים מהסטייה הגלומה (לא סביר - יציב מידי) ואילו בשבוע מסחר אחד תנודתי הם חזרו לממוצע ההיסטורי של 70%.
הערה: גרף מרווחי הזמן הינו הסטיה בכסף בסדרה הבינונית פחות הסטיה בכסף בסדרה הקצרה.
שבת שלום. הסקירה נכתבה ב 15:00 06.05.10.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
