סיכום שבוע בשוק המעו"ף: "עלייה במחזורים, עלייה בתנודתיות ועלייה במפלס הפחד אצל הסוחרים"

זיו פניני, משנה למנכ"ל מגדל שוקי הון, מומחה המעו"ף - Bizportal, מסכם שבוע מסחר סוער בבורסה המקומית
זיו פניני |

שבוע המסחר אופיין ככלל בעליה במפלס הפחד אצל הסוחרים, עליה במחזורי המסחר (במיוחד בימי/רגעי הירידות) ובעליה בתנודתיות.

ביום ראשון החל להיסחר החוזה ב-1143 נק' כשסטיות התקן ניסו להדביק את הפער לחו"ל וקפצו מעל ל-20% באופציות הקצרות. האופציות הארוכות נשארו מתחת ל-19% והוזילו מאוד את מרווחי הזמן בכסף (ראה גרף מצורף). מרווחים אלו נסחרו כל השבוע בתנודתיות גבוהה - על כך בהמשך.

לקראת סוף יום ראשון התבצעו הרבה סטופים אצל שחקנים אשר החזיקו פוזיציות חיוביות עוד מרגע/יום הפקיעה, הריסק נפתח ל-4.5% ואחרי כן המדד חזר לעלות. בימים שני ושלישי המשיך המדד להיסחר בעצבנות גבוהה ובפסימיות עולה של הסוחרים כשעושי השוק / מכונות נתפסו כל פעם בפוזיציה גבוהה והעלו בעצמם את התנודתיות תוך כדי ההתכסות. השוק עלה ללא מוכרים רבים ואז הגיע מוכר והסתבר שכבר אין קונים... האירוניה היא שלמרות התנודתיות התוך יומית הגבוהה, דווקא הסטיות הקצרות חזרו לרדת לכ-16% והארוכות נשארו 17% (מרווחי הזמן התייקרו מאוד). ככל שהשוק התקרב אל מרכז הפוזיציות הפתוחות, הסוחרים נרגעו מעט ומחירי האוכפים המשיכו להישחק ולהחזיר את חלק מההפסדים של יום ראשון.

ביום רביעי חזר הפחד הגדול אצל הסוחרים כשלאורך היום נלחצו החוזים. גופים מסוימים ניסו לקנות מעט ביטוחים מחוץ לכסף ופגשו את הציבור פודה קרנות נאמנות וכן את השוק שהפך פחות ופחות נזיל.

הסקיו נסחר השבוע ב-0.6% - 0.7%, הריסק נסחר 3.5% - 4.5% ויחס ה-P/C נסחר גבוה במיוחד ברגעי הירידות (ראה גרפים רלונטים).

סטיות התקן הגלומות נעו השבוע בין 20% - 16% כשהם מטלטלות את מרווחי הזמן ואילו הסטיה בפועל עלתה אף היא מדרגה 17.5% בשנה האחרונה, 14.7% בחודש האחרון ו-25% בשבוע האחרון במדידה חצי שעתית.

למעשה הסטיה הגלומה אינה יקרה מידי והיא משקפת צפי להתייצבות בשווקים, ניתן לראות בשעוני הסטיה כי ברבעון האחרון 85% מימי המסחר היו נמוכים מהסטייה הגלומה (לא סביר - יציב מידי) ואילו בשבוע מסחר אחד תנודתי הם חזרו לממוצע ההיסטורי של 70%.

הערה: גרף מרווחי הזמן הינו הסטיה בכסף בסדרה הבינונית פחות הסטיה בכסף בסדרה הקצרה.

שבת שלום. הסקירה נכתבה ב 15:00 06.05.10.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIבחור במכולת, נוצר באמצעות AI

הפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"

בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל 

מנדי הניג |

מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.

מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.

"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".

החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים

במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".

הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.