הסרט הרע של יורם גלובוס: "תזרים המזומנים לא יספיק לפירעון התחייבויות האג"ח"
מחזיקי האג"ח של גלובוס מקס יודעים כי מצבה הכספי של החברה רעוע, ולכן לא הופתעו לגלות כי בתוצאות הכספיות שפורסמו לפני החג זכתה החברה להערת 'עסק חי'. עם זאת, בדו"ח הכספי האחרון, בפעם הראשונה ציינה החברה את השורה הבאה: "להערכת הנהלת החברה, תזרים המזומנים הצפוי שינבע מפעילותה השוטפת לא יספיק לצורך פרעון מלוא התחייבות החברה למחזיקי אגרות החוב".
גלובוס מקס, הנמצאת בשליטתו של יורם גלובוס, מפעילה את קולנוע התלת מימד באילת (IMAX). בנוסף, מחזיקה החברה ב-60 מסכי קולנוע בישראל, זאת מתוך 264 מסכי קולנוע הקיימים בכל הארץ. גלובוס מקס, גייסה ברבעון הראשון של 2007 סכום של 50 מיליון שקל באמצעות הנפקת אג"ח. כנגד הגיוס, שעבדה החברה לטובת מחזיקי האג"ח את קולנוע ה-IMAX.
הבעיות של גלובוס מקס הן בעיקר מול מחזיקי האג"ח שלהן צריכה החברה לשלם בסוף מאי סכום של 21.5 מיליון שקל. התשלום מורכב מתשלום של רבע מהקרן בהיקף של 16.8 מיליון שקל וריבית בשיעור של 4.7 מיליון שקל.
איגרות החוב נסחרות בתשואה ברוטו לפדיון של 82% הנחשבות ל'תשואת זבל' המשקפות את החשש הכבד מצד המשקיעים לגבי יכולת החזר החוב. כמו כן, בסוף 2009 קופת החברה של גלובוס מקס הכילה 8 מיליון שקל.
על מנת לעמוד בהתחייבויותיהם לבעלי איגרות החוב מתכננת החברה מספר תוכניות הכוללת בין היתר רכישה עצמית של איגרות החוב, הגדלת מסגרות האשראי, קבלת מימון בנקאי ומימון חוץ בנקאי, מימוש מלא או חלקי של הנכסים בבעלותה ואף הכנסת שותף כנגד הזרמת הון.
כבר באוקטובר 2009 התכוננה החברה לתשלום האג"ח כאשר שכרה את שירותיו של מומחה בתחום הפיננסי על מנת להידבר עם נציגות בעלי איגרות החוב. בחברה מציינים כי הם ממשיכים לבחון חלופות שונות בהקשר זה.
שמונה מיליון שקלים בקופה
את שנת 2009 חתמה גלובוס מקס עם הפסד של 32.4 מיליון שקל, בין היתר על רקע מחיקה של 20.3 מיליון שקל על רכוש קבוע. כמו כן, שיערוך של איגרות החוב 'פגע' בשורה התחתונה החשבונאית בשיעור של 14.4 מיליון שקל. במהלך 2009 עלה מחיר איגרות החוב של החברה הנסחרות בבורסה ומכיוון שהחברה רושמת במאזנה את האג"ח לפי שווי הוגן, היא נאלצה לבצע הפחתה בדו"חות הכספיים.
את הרבעון הרביעי חתמה החברה עם רווח נקי של 7.5 מיליון שקל, כאשר לשורת הרווח תרמה הכנסה של 5.5 מיליון שקל. רוב ההכנסה הנוספת נובעת מפינוי מתחם הסרטים בקניון עזריאלי שבגינו קיבלה החברה פיצוי בהיקף של כ-8 מיליון שקל ברבעונים השלישי והרביעי.
האם הרווח משובר הקופות אוואטר יעזור?
לקראת תשלום האג"ח, נתון נוסף שיש לתת אליו את הלב הוא לסרט שובר הקופות אוואטר, אשר צפוי להשפיע בחיוב על שורת ההכנסות של גלובוס מקס ברבעון הראשון. בראיון שנתן מפיץ הסרט אמנון מטלון המכהן כמנכ"ל ומבעלי חברת א.ד מטלון הוא ציין כי למעלה ממיליון אנשים צפו בסרט בישראל. הסרט אוואטר משך לבתי הקולנוע צופים רבים בשל חווית התלת מימד שבו.
בהנחה שכרטיס לסרט עולה סביב ה-45 שקלים לכרטיס, היקף ההכנסות הכולל של הסרט מסתכם בכ-50 מיליון שקל. נתח השוק של גלובוס מקס מסך המסכים בארץ עומד על כ-22% והמשמעות היא שסרט זה לבדו תורם לגלובוס מקס הכנסות בשיעור של כ-10 מיליון שקל. לשם השוואה, ההכנסות של גלובוס מקס מכל הסרטים ברבעון הרביעי של השנה עמדו על 13.6 מיליון שקל הכוללים בתוכם את כל הסרטים ואת ההכנסות ממכירת כרטיסים ל-IMAX.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
