מי ה'חזיר' האמיתי באירופה, ואיך סטנלי פישר קשור לזה?

מדינות ה"חזירים" כגון יוון ופורטוגל משלמות היום מחיר כבד על הצטרפותן לגוש היורו בעוד המדינות המבוססות שהתעשרו בזכותןלא ממהרות להושיט יד לעזרה
אלון בירון |

עם הורדת הדירוג של פורטוגל ויוון, נשמע קול צעקה מהדהד ממדינות אירופה הקלאסיות בדבר הניהול הכושל ובזבזני של תקציבי המדינות ה"חזירות", כפי שמכונות המדינות הפחות עשירות בגוש היורו (P.I.I.G.S - Portugal, Italy, Ireland, Greece & Spain). מדינות אלה מואשמות על ידי חברותיהן העשירות יותר כי יצרו חובות בלתי הגיוניים של למעלה מ-90% מהתוצר בפורטוגל ו-125% ביוון, ועכשיו מושיטות את ידן לעזרה.

גוש היורו אכן נמצא בצומת דרכים, ולא ברור אם דרכו להתפוררות, התנתקות חלקית או סטגנציה. קיים סיכוי, שאם מדינות כמו יוון, פורטוגל ואיטליה לא יוכלו למחזר את החובות שלהן - הן יתבקשו, בנימוס אך בתקיפות להתנתק מגוש היורו.

נראה, על פניו, כי ממשלות יוון, ספרד, פורטוגל, אירלנד ואיטליה ניהלו בשנים האחרונות מדיניות רשלנית של צמיחה, תוך גידול ניכר בתקציב על חשבון החוב הלאומי. בעוד ששאר מדינות הגוש - המחזיקות העיקריות באותו חוב - נשארו עם כאב הראש.

אך לסיפור הזה יש שני צדדים; מדינות כמו יוון ופורטוגל החלו לצבור חובות, בין היתר, בגלל הריבית הנמוכה של גוש היורו והנזילות הרבה שאפיינה את השנים האחרונות, לפני המשבר הנוכחי. נראה כי הבועה הזו אינה שונה מבועת הנדל"ן של ארה"ב - שתיהן ניזונו מריביות נמוכות ואין סוף נזילות.

הכניסה לגוש היורו משמעותה לא רק ויתור על המטבע המקומי, אלא ויתור על היכולת לנהל מדיניות מוניטארית עצמאית. מאידך, הפיתוי הוא נגישות למקורות מימון זולים ביורו וההזדמנות בשווקים גדולים ומפותחים.

אז למה זה חשוב? מדינות כמו יוון ופורטוגל נחשבו בזמן כניסתן לגוש היורו ל"מתפתחות" או "פחות מפותחות". המשמעות הייתה, שבמדינות אלו, לעומת שאר אירופה הקלאסית, רמת המחיה הייתה נמוכה וכתוצאה מכך, יוקר המחיה ועלות כוח האדם היו נמוכים. עם כניסתן לגוש היורו, הן איבדו חלק ניכר מהיתרון התחרותי שלהן - מחיר. עד מהרה, המחיר של עובד פורטוגלי או איטלקי ביורו השווה את עצמו למחיר של עובד בכל גוש היורו. זו הסיבה שלנו, הישראלים, מדינות נופש כגון יוון וספרד הפכו כמעט בין לילה ליקרות כמעט כמו כל מקום אחר באירופה.

דוגמה מן העבר ניתן לראות באיחוד גרמניה המזרחית, לקראת סוף שנות השמונים. אז הועברו מפעלים שלמים ממערב גרמניה למזרח, כדי לנצל את כוח האדם הזול ואת עלות המחיה הנמוכה. אבל, עם הזמן, כאשר אותם משאבים יכולים לנוע באופן חופשי - לא נותרה סיבה לפועל ממזרח גרמניה להישאר במזרח ולהרוויח רבע ממה שחברו מרוויח בצד המערבי, ועד מהרה יתרון המחיר נמחק. בדומה, בשנים האחרונות הרבה מפעלים עברו מאירופה ה"חזירית" למדינות מזרח אירופה שמחוץ לגוש היורו.

אי יכולתן של מדינות "החזירים" לתמרן בתקופת המשבר הנוכחי באופן עצמאי, באמצעות כלים בסיסיים כגון ריבית ושערי חליפין - רק העצימה את הבעיה וגררה אינפלציה כמעט דו-ספרתית (מעל 9% בפורטוגל) ואחוזי אבטלה ניכרים (מעל 18% בספרד).

אז מי יותר חזיר? המדינות המתפתחות, שנכנסו לגוש היורו וניצלו את הריבית הנמוכה, שמשקפת את רמת הסיכון המצרפית של הגוש, כולל מדינות מערביות מבוססות כגון גרמניה, צרפת ואנגליה, כדי לצבור חוב עצום ולממן שיפור ניכר ברמת החיים של אזרחיהם? או מדינות אירופה הקלאסית המבוססות, שמחקו בהינף יד יתרון תחרותי משמעותי בהפרשי עלויות, קלטו כוח אדם זול ושיפרו משמעותית את מצבן הכלכלי?

חוסר הרצון הנוכחי של מדינות אירופה הקלאסית לעזור באופן ישיר כנראה קשור בין היתר למצבן הכלכלי הבעייתי. אנגליה וגרמניה ניצבות בפני גירעונות לא קטנים משלהן וחלק ניכר מהונן מושקע בחובות של מדינות "חזיריות" אירופאיות. לא ברור אם ביכולתן כלל לעזור ומאידך, ללא אותה עזרה - חלק ניכר מהונן נתון בסכנה. מכאן, שקיים סיכוי שאם מדינות אלו לא יוכלו לפרוע את חובן, הן יתבקשו להתנתק מגוש היורו כדי לא לגרור אחריהן את שאר חברי הגוש.

מדינת ישראל שורדת את המשבר הנוכחי, בין היתר בגלל היכולת של בנק ישראל וסטנלי פישר להוביל מדיניות מוניטארית עצמאית. לכל אלו שחשבו בעבר כי לישראל היה עדיף לוותר על השקל לטובת הדולר - התשובה כנראה היא לא!

דרך אגב, אנחנו לא לבד. יש עוד מדינה אחת בעולם, עם כ-7 מיליון תושבים וגם הם אינם חווים את המשבר הנוכחי במלא עצמתו כמונו. היא נמצאת בלב אירופה, ובחרה במשאל עם שלא להצטרף לגוש היורו - שוויץ!

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

אילוסטרציה מעצר. קרדיט: AIאילוסטרציה מעצר. קרדיט: AI

21 חשודים נעצרו בחשד לזיוף תקנים בהיקף של 15 מיליון שקל

בתום חקירה סמויה, עוכבו 21 חשודים בחשד למעורבות בביצוע עבירות שחיתות ציבורית חמורות בהן, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שוחד, הלבנת הון, עבירות על חוק מע"מ ועל פקודת המכס ועבירות על פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים

רן קידר |
נושאים בכתבה הלבנת הון

במסגרת שיתוף פעולה בין היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), להב 433, חקירות מכס מע"מ ת"א, בקרת יבוא במכס אשדוד ומשרד הכלכלה והתעשייה, עלה חשד כי אחת ממעבדות הבדיקה בתחום יבוא מוצרים לישראל, חברה לגורמים עבריינים ויחדיו קשרו לקשר שוחדי ומרמתי, במסגרתו שוחררו והופצו כמויות גדולות של מוצרים החייבים עמידה בדרישות תקנים רשמיים, מבלי שעברו את מלוא הבדיקות הנדרשות, ובנוסף לא הועבר הדיווח הנדרש לרשויות בהתאם. 

מרגע שנודעו החשדות האמורים, הוקפאה ההכרה של המעבדה לבדיקות יבוא. בנוסף, עלו חשדות על קשר בין החשוד המרכזי למעבדה במערכת שוחדית, כאשר הוא מפנה אליה יבואנים, תמורת תשלום עמלות ואילו המעבדה בתמורה, מאשרת את שחרור המוצרים. ללא ביצוע הבדיקות וללא דיווח לרגולטור, כנדרש. 

בדרך זו, עולה החשד, כי נכנסו לישראל כמויות גדולות של מוצרים החשודים כמסוכנים, ללא הבדיקות הנדרשות וללא הדיווח הנדרש לרשויות. בשלב זה, על פי החשדות, המוצרים או מרביתם הועברו לשטחים. החקירה מלווה על ידי היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים ברשות המיסים ויחידת התביעה הפלילית במשרד הכלכלה. סך עבירות המס נכון ליום זה של החקירה הינן למעלה מ-15 מיליון שקל.

הליך היבוא התקני 

הליך יבוא תקני לישראל נבנה כך שיוודא שכל מוצר שנכנס לשוק המקומי עומד ברף בטיחות ואיכות בסיסי, כך שגם המדינה וגם הצרכן לא נפגעים. הכל מתחיל ברשימון היבוא שמוגש למכס, מסמך רשמי שבו היבואן מפרט את כל פרטי הסחורה, היכן יוצרה, מה ערכה הכספי ומה הייעוד שלה. לאחר מכן מגיע שלב קריטי של בדיקות מעבדה ותקינה: מוצרים מתחומים רגישים כמו חשמל, צעצועים לילדים, קוסמטיקה או ציוד רפואי חייבים לעמוד בתקנים ישראליים מחייבים. כאן נכנסות לפעולה המעבדות המורשות, שאמורות לבדוק אם המוצרים אכן תואמים את התקנות מבחינת בטיחות שימוש, חומרים מסוכנים או התאמה חשמלית. 

במקביל, היבואן מחויב לשלם את כלל המיסים הנדרשים, מכס, מע"מ ולעיתים מסי קנייה נוספים, לפני שהמוצרים יכולים להשתחרר מהנמל. רק כאשר כל התנאים הללו מתקיימים, מקבל היבואן אישור רשמי לשחרור הסחורה לשוק המקומי ולהפצתה לצרכנים. כאשר התהליך הזה נעקף באמצעות שוחד, זיוף אישורים או העלמות מס, נגרמת פגיעה משולשת: ראשית, הציבור חשוף למוצרים שעלולים להיות מסוכנים, החל במוצרי חשמל לא תקינים ועד צעצועים עם חומרים רעילים; שנית, נפגעת התחרות מול יבואנים שמקפידים על החוק ונדרשים להוצאות גבוהות יותר; ושלישית, נגרע כסף רב מקופת המדינה עקב אובדן מסים. 

וכך, הפרשה הנוכחית לא רק שגורעת כספים מהמדינה לטובת מוצרים שחלקם מועברים לשטחים, אלא גם חושפת את הציבור למוצרים שעלולים להוות סכנה.