מי ה'חזיר' האמיתי באירופה, ואיך סטנלי פישר קשור לזה?
עם הורדת הדירוג של פורטוגל ויוון, נשמע קול צעקה מהדהד ממדינות אירופה הקלאסיות בדבר הניהול הכושל ובזבזני של תקציבי המדינות ה"חזירות", כפי שמכונות המדינות הפחות עשירות בגוש היורו (P.I.I.G.S - Portugal, Italy, Ireland, Greece & Spain). מדינות אלה מואשמות על ידי חברותיהן העשירות יותר כי יצרו חובות בלתי הגיוניים של למעלה מ-90% מהתוצר בפורטוגל ו-125% ביוון, ועכשיו מושיטות את ידן לעזרה.
גוש היורו אכן נמצא בצומת דרכים, ולא ברור אם דרכו להתפוררות, התנתקות חלקית או סטגנציה. קיים סיכוי, שאם מדינות כמו יוון, פורטוגל ואיטליה לא יוכלו למחזר את החובות שלהן - הן יתבקשו, בנימוס אך בתקיפות להתנתק מגוש היורו.
נראה, על פניו, כי ממשלות יוון, ספרד, פורטוגל, אירלנד ואיטליה ניהלו בשנים האחרונות מדיניות רשלנית של צמיחה, תוך גידול ניכר בתקציב על חשבון החוב הלאומי. בעוד ששאר מדינות הגוש - המחזיקות העיקריות באותו חוב - נשארו עם כאב הראש.
אך לסיפור הזה יש שני צדדים; מדינות כמו יוון ופורטוגל החלו לצבור חובות, בין היתר, בגלל הריבית הנמוכה של גוש היורו והנזילות הרבה שאפיינה את השנים האחרונות, לפני המשבר הנוכחי. נראה כי הבועה הזו אינה שונה מבועת הנדל"ן של ארה"ב - שתיהן ניזונו מריביות נמוכות ואין סוף נזילות.
הכניסה לגוש היורו משמעותה לא רק ויתור על המטבע המקומי, אלא ויתור על היכולת לנהל מדיניות מוניטארית עצמאית. מאידך, הפיתוי הוא נגישות למקורות מימון זולים ביורו וההזדמנות בשווקים גדולים ומפותחים.
אז למה זה חשוב? מדינות כמו יוון ופורטוגל נחשבו בזמן כניסתן לגוש היורו ל"מתפתחות" או "פחות מפותחות". המשמעות הייתה, שבמדינות אלו, לעומת שאר אירופה הקלאסית, רמת המחיה הייתה נמוכה וכתוצאה מכך, יוקר המחיה ועלות כוח האדם היו נמוכים. עם כניסתן לגוש היורו, הן איבדו חלק ניכר מהיתרון התחרותי שלהן - מחיר. עד מהרה, המחיר של עובד פורטוגלי או איטלקי ביורו השווה את עצמו למחיר של עובד בכל גוש היורו. זו הסיבה שלנו, הישראלים, מדינות נופש כגון יוון וספרד הפכו כמעט בין לילה ליקרות כמעט כמו כל מקום אחר באירופה.
דוגמה מן העבר ניתן לראות באיחוד גרמניה המזרחית, לקראת סוף שנות השמונים. אז הועברו מפעלים שלמים ממערב גרמניה למזרח, כדי לנצל את כוח האדם הזול ואת עלות המחיה הנמוכה. אבל, עם הזמן, כאשר אותם משאבים יכולים לנוע באופן חופשי - לא נותרה סיבה לפועל ממזרח גרמניה להישאר במזרח ולהרוויח רבע ממה שחברו מרוויח בצד המערבי, ועד מהרה יתרון המחיר נמחק. בדומה, בשנים האחרונות הרבה מפעלים עברו מאירופה ה"חזירית" למדינות מזרח אירופה שמחוץ לגוש היורו.
אי יכולתן של מדינות "החזירים" לתמרן בתקופת המשבר הנוכחי באופן עצמאי, באמצעות כלים בסיסיים כגון ריבית ושערי חליפין - רק העצימה את הבעיה וגררה אינפלציה כמעט דו-ספרתית (מעל 9% בפורטוגל) ואחוזי אבטלה ניכרים (מעל 18% בספרד).
אז מי יותר חזיר? המדינות המתפתחות, שנכנסו לגוש היורו וניצלו את הריבית הנמוכה, שמשקפת את רמת הסיכון המצרפית של הגוש, כולל מדינות מערביות מבוססות כגון גרמניה, צרפת ואנגליה, כדי לצבור חוב עצום ולממן שיפור ניכר ברמת החיים של אזרחיהם? או מדינות אירופה הקלאסית המבוססות, שמחקו בהינף יד יתרון תחרותי משמעותי בהפרשי עלויות, קלטו כוח אדם זול ושיפרו משמעותית את מצבן הכלכלי?
חוסר הרצון הנוכחי של מדינות אירופה הקלאסית לעזור באופן ישיר כנראה קשור בין היתר למצבן הכלכלי הבעייתי. אנגליה וגרמניה ניצבות בפני גירעונות לא קטנים משלהן וחלק ניכר מהונן מושקע בחובות של מדינות "חזיריות" אירופאיות. לא ברור אם ביכולתן כלל לעזור ומאידך, ללא אותה עזרה - חלק ניכר מהונן נתון בסכנה. מכאן, שקיים סיכוי שאם מדינות אלו לא יוכלו לפרוע את חובן, הן יתבקשו להתנתק מגוש היורו כדי לא לגרור אחריהן את שאר חברי הגוש.
מדינת ישראל שורדת את המשבר הנוכחי, בין היתר בגלל היכולת של בנק ישראל וסטנלי פישר להוביל מדיניות מוניטארית עצמאית. לכל אלו שחשבו בעבר כי לישראל היה עדיף לוותר על השקל לטובת הדולר - התשובה כנראה היא לא!
דרך אגב, אנחנו לא לבד. יש עוד מדינה אחת בעולם, עם כ-7 מיליון תושבים וגם הם אינם חווים את המשבר הנוכחי במלא עצמתו כמונו. היא נמצאת בלב אירופה, ובחרה במשאל עם שלא להצטרף לגוש היורו - שוויץ!
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?
נכנסים לכלכלת בחירות; סמוטריץ' יודע שאם מחירי הדירות יעלו - הציבור יאשים אותו, ומכין פתרונות וגם - מה התוכנית של סמוטריץ' לשנה הבאה ועל הפטור ממס לעולים חדשים
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הציג את עקרונות התקציב. הוא דוחף להורדת הריבית ובצדק; ומדבר על הורדת מסים והורדת מחירי הדירות. סמוטריץ' יודע שיש חשש גדול שמחירי הדירות יחזרו לעלות עם סיום תוכנית דירה בהנחה במתכונתה הנוכחית, והוא יודע שהוא זה שתוטל עליו האשמה בעליית מחירי הדירות, אז הוא מכין תוכנית (הרחבה: ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס?).
סמוטריץ' לא הציג תוכנית, אלא דיבר מלמעלה, בקווים כלליים. צריך לזכור שאנחנו בשנת בחירות, הבוחר הוא "המלך", הסיכוי שיפגעו בכיס שלו - נמוך. ירצו לתת לו תחושה טובה, תחושה של עושר. תחושה של ביטחון כלכלי. בכנס של יועצי המס הוא אמר באופן ברור: "אל תקנו דירות, המחירים ימשיכו לרדת".
סמוטריץ' טען כי שנת 2026 תהיה "גשר ממלחמה לצמיחה", עם תוספת משמעותית לביטחון, שצפויה לחרוג מ-100 מיליארד שקל, לצד ייצוב יחס החוב-תוצר. במרכז התוכנית: הורדת מס הכנסה על הכנסות מעבודה, שתעודד יציאה לעבודה והעלאת פריון. "זה יחזיר כסף לכיסי העובדים ויעזור למשק לצמוח", אמר, תוך הדגשה כי ההפחתה תתמקד במדרגות הנמוכות יותר כדי להגיע למעמד הביניים הרחב. נזכיר כי מדרגות המס הוקפאו השנה והמשמעות היא מיסוי גדול יותר. סמוטריץ' בעצם רמז על כוונה להסיר את ההקפאה בחלק מהמקומות.
סמוטריץ' גם הבטיח הטבות מס משמעותיות לעולים חדשים: פטור ממס לא רק על הכנסות מחו"ל (כפי שקיים כיום למשך 10 שנים), אלא גם על הכנסות שיופקו בישראל עצמה. צעד כזה יכול להפוך את ישראל ליעד עלייה אטרקטיבי יותר, אבל השאלה היא למה לספק הטבה גדולה כל כך בשעה שאפשר להיטיב עם הציבור הישראלי עצמו. תושביך קודמים לעולים חדשים.
החשש הוא שמהלכים אלו יובילו לעלייה בגירעון, אם כי חייבים להגיד שהגירעון בשליטה, ולמרות מלחמה של שנתיים ישראל התבררה כחזקה מאוד כלכלית. הפגיעה בנתונים הכלכליים היא לא אנושה כפי שיכול היה להיות. אין כלכלן אחד שחושב שהנתונים הכלכליים בהינתן השנתיים האחרונות, הם לא הפתעה לטובה. לכן, דווקא בהינתן הצמיחה של אחרי המלחמה כפי שצופים כלכלנים וגם בנק ישראל בתחזיות קדימה, עשויות לתמוך ולהשתלב בהורדת מסים.
