בנק ישראל: "עליית הריבית תוביל לגידול של כמיליארד שקל בהחזר המשכנתאות ב-2010"
בנק ישראל פירסם סקירה היום (ג') שבדקה את היקף נטילתן של משכנתאות בישראל, את הרכבן, שיעור החוב של משקי הבית ואת תחזיותיו העתידיות:
מעוניין לדעת כמה הבית שלך שווה? צפה במחירון הנדל"ן החדש של זזים
בשנתיים האחרונות גדל היקף נטילתן של משכנתאות חדשות ברוטו ב-56 אחוזים והגיע ל-65 מיליארדי ש"ח, לעומת 41 מיליארדים בשנים 2007-2006. הגידול המהיר לווה בעלייה של למעלה מ-30 אחוזים במחירי הדיור מאז 2008, לאחר מספר שנים שבהן הם נותרו כמעט ללא שינוי.
העלייה בהיקף המשכנתאות החדשות היא תוצאה של ירידת שיעורי הריבית במשק, שהתבטאה גם בשוק המשכנתאות, והובילה לעליית הביקוש לרכישת דירות, לרבות כנכס השקעה; זאת כחלק מהמגמה של חיפוש תשואה, שאפיינה את 2009 לנוכח שיעורי הריבית הנמוכים באפיקי השקעה אחרים כפיקדונות בבנקים ואג"ח ממשלתיות.
המשכנתאות הן רכיב מרכזי בנטל החוב של משקי הבית בישראל, והן היוו בסוף 2009 כ-50 אחוזים מיתרת החוב הכוללת שלהם. על אף הגידול המהיר בנטילת משכנתאות חדשות בשנתיים האחרונות נטל החוב של משקי הבית נותר ללא שינוי משמעותי, כפי שניתן ללמוד מהיחס שבין החוב שלהם לתוצר של המשק או להכנסה הפנויה, שהוא נמוך משמעותית מאשר בארה"ב, באנגליה ובגוש האירו. כך, למשל, הגיע יחס החוב להכנסה הפנויה בישראל לשיעור של פחות מ-60 אחוזים בסוף 2008, לעומת שיעור של 110 אחוזים בארצות הברית ובאנגליה (איור 2). גם שיעור עלייתם של מחירי הדיור בישראל מראשית העשור נמוך במידה ניכרת ביחס למשקים אלו.
בשוק המשכנתאות הישראלי התחוללו בשנים האחרונות תמורות רבות, כתוצאה מירידת שיעורי האינפלציה והרפורמות המבניות שבוצעו. חלקן של המשכנתאות הצמודות למדד בסך כל המשכנתאות החדשות שנלקחו ירד בהתמדה והגיע ב-2009 ל-35 אחוזים בלבד, לעומת 61 אחוזים ב-2003. חלקן של המשכנתאות הצמודות למדד במלאי המשכנתאות עדיין גבוה ? 66 אחוזים בספטמבר 2009.
רמתה הנמוכה של הריבית ב-2009 והציפיות ששררו בתחילת השנה לירידת ריבית נוספת בטווח הקצר הסיטו את לוקחי המשכנתאות אל משכנתאות לא צמודות בריבית משתנה, שהריבית עליהן מושפעת במידה הרבה ביותר מהשינויים בריבית בנק ישראל. שיעורן של אלה בסך המשכנתאות החדשות שנלקחו הלך ועלה מאמצע 2008 והגיע בפברואר לשיא של 77 אחוזים, אך שב וירד בהדרגה עד ל-51 אחוזים בדצמבר, עם מיצוי הציפיות לירידת ריבית נוספת.
יתרת המשכנתאות הלא צמודות בריבית משתנה הגיעה בספטמבר לכ-43 מיליארדי ש"ח, והלווים בריבית זו נהנו בשנתיים האחרונות מתשלומים נמוכים יחסית, הודות לריבית הנמוכה. כך, הריבית השנתית הממוצעת על משכנתאות חדשות שנלקחו ב-2009 במסלול הלא צמוד בריבית משתנה עמדה על 1.7 אחוזים, לעומת 5.5 אחוזים במסלול הלא-צמוד בריבית קבועה ו-3.1 אחוזים במסלול הצמוד בריבית קבועה.
אולם, שיעורה הנוכחי של ריבית בנק ישראל אינו מייצג ריבית של שיווי משקל לטווח הארוך, במקביל ליציאת המשק מהמשבר שפקד את העולם ב-2008 הריבית צפויה לעלות בהדרגה, ועמה יעלה נטל ההחזרים הרובץ על בעלי המשכנתאות. השאלה היא אם לעליית נטל תשלומי הריבית בעקבות עליית הריבית הצפויה תהיה השפעת מקרו על הצריכה הפרטית ועל יציבותם של הבנקים.
כיוון שעיקר הפגיעה הצפויה היא בקרב נוטלי המשכנתאות הלא צמודות בריבית משתנה, בחנו בכמה יעלה נטל החזרי הריבית של נוטלי משכנתאות אלה, על סמך הנחות שונות לגבי מסלול עליית הריבית. מהבדיקה עולה כי החזרי הריבית ב-2010 צפויים לגדול בכמיליארד ש"ח, יחסית להחזרים ב-2009 ולהגדיל את נטל החזרי הריבית ביחס להכנסה הפנויה בכ-0.2 אחוז, עלייה שאינה צפויה להשפיע על הצריכה הפרטית באופן משמעותי.
מבחינת הסיכון למערכת הבנקאית, שיעורי המימון בישראל בשוק המשכנתאות נמוכים משמעותית מהמקובל במשקים אחרים, מה שמקטין את הסיכון של הבנק במקרה של חדלות פירעון של הלקוח. מלבד זאת בישראל אין כמעט שוק של איגוח משכנתאות, וסיכון המשכנתאות נשאר של הבנק לאורך כל תקופת החוב. מסיבה זו הבנקים בודקים בעת העמדת משכנתה את יכולת ההחזר של הלקוחות גם בריביות גבוהות יותר. מכאן שעליית הריבית בשוק המשכנתאות לא צפויה להשפיע על יציבות הבנקים, אף שהיא בהחלט צפויה להעלות שוב את שיעור הפיגורים בשוק המשכנתאות, שיעור שעמד בסוף 2009 על 1.08 אחוזים מיתרת האשראי לדיור.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
