ג'קי מוקמל: "המשקיע חייב ללמוד את שוק הנדל"ן המניב, יש פה הזדמנויות"

מנכ"ל חברת מאן נכסים בראיון עם Bizportal צופה עליה משמעותית במחירי השכירות בנדל"ן המסחרי בשנת 2011 ברקע להתאוששות בשוק הנדל"ן המניב
לירן סהר |

בניגוד לשוק הנדל"ן למגורים שזינק בשנה האחרונה בשיעורים ניכרים, שוק הנדל"ן המניב קפא יחסית על שמריו בשל המשבר הכלכלי העולמי שהפחית את הביקוש למשרדים. כעת, עם מגמת הצמיחה במשק הישראלי ניכרת התייצבות בשוק הנדל"ן המניב עם נטייה לעליית מחירים קלה. ג'קי מוקמל, מנכ"ל חברת מאן נכסים, בראיון ל-Bizportal סוקר את השוק המקומי וממליץ למשקיעים בתחום ללמוד אותו טוב יותר כדי לנצל את ההזדמנויות הטמונות בו.

מעוניין לדעת כמה הבית שלך שווה? צפה במחירון הנדל"ן החדש של זזים

"שוק הנדל"ן המניב יוצא מסערה שעיקרה מסערה רגשית" אומר מוקמל. לדבריו היה מדובר במיני מיתון שבמהלכו יזמים ניסו לצמצם עד כמה שאפשר את השקעתם בנדל"ן ופעלו לביצוע רה-ארגון בנכסיהם. מוקמל מוסיף כי "באזורים מסוימים היצע המשרדים גדל בשל פינוי מושכרים ובנייה ובחלק מהאזורים יש בנייה מועטה בשל מיעוט בדיירים בשכירות משנה. לאחרונה אנו עדים עלייה מינימאלית במחירי השכירות והתייצבות לרמות מחירים אטרקטיביות".

מוקמל חוזה עלייה משמעותית במחירי השכירות בשנת 2011, לדבריו "אם המגמה החיובית של שוק ההון תמשך נראה תפנית במחירים. הביקוש הטבעי שצפוי להתגבר ב-2010-2011 בשל צמיחת המשק יספוג חלק נכבד מההיצע הקיים". לדעתו, ההתעוררות הראשונית לביקושים תחל במתחם הבורסה ברמת גן ובהרצלייה פיתוח.

בנתניה, הרצלייה, רעננה ורמת החיל אכן רואים סימנים של ביקוש ויציאה מהמשבר. מוקמל מציין כי רואים בסימנים של יציאה מהמשבר גם ביקנעם, אזור המאופיין בשטחי פיתוח שלא סבל מפגיעה בתקופת המיתון כי סבל בעבר כבר מפגיעה. לדבריו, מחיר השכירות הממוצע למ"ר בהרצליה ורמת החיל הוא 60 שקל ובנתניה קצת פחות מכך.

שוק שמושפע מאוד מחברות הייטק מחו"ל

מוקמל מותח ביקורת על המשקיע הישראלי שלדבריו חייב ללמוד את התנהלות השוק כמו בחו"ל, במיוחד את שוק ההייטק, ואומר כי "אם ישכילו לקנות מידע (על שוק הנדל"ן המניב - ל.ס.) מחברות סקרים, יתכן והעתיד יראה להם פנים יותר חיוביות בהשוואה למה שהיה עד היום".

שוק המשרדים מושפע מאוד ממשקיעים מוטי חו"ל וחברות הייטק מחו"ל, דוגמת מוטורולה, סיסקו, IBM וכו'. מוקמל מציין כי אזורי תעסוקה בחו"ל מאופיינים במתן כל דרישות הנוחות לעובד כמו חניה, מרכזי מסחר, כבישים, מסעדות ועד לבתי חולים ומכבי אש, ומדגים את המגמה בהשוואה בין אזור התעשייה של רעננה לאזור התעשייה של הרצלייה פיתוח: "הרצלייה השכילה להבין את מגמת הקמת מרכזי תעסוקה המעניקים אווירה חובקת של שירותים- ממוקמת ליד בתי מלון, מסעדות ומרכזי מסחר. אזור התעשייה של רעננה טרם הבשיל למצב עצמו כאזור תעשייה המספק את כלל השירותים, רק נקודתית עושה זאת".

לדבריו, "מצב דומה קיים גם בנתניה, אין מקבץ מסעדות, בנקים וספקי שירותים הולמים לעובד. מנגד, אזור המת"מ בחיפה ופארק אזורים בפתח תקווה מאופיינים כמקומות הנותנים מענה של מעבר חברה ממקום למקום מבלי לזעזע את העובדים".

לא בכל מקום ניתן למקם משרדי הנהלה של חברת הייטק. מוקמל מבחין בין אזורי מטה לאזורי תעשייה: "הרצלייה מאופיינת כמקום מותגי ליחסי ציבור המרכז חברות בתחומי המכירה, פיתוח עסקי, קרנות הון סיכון וההשקעה. מנגד, ראשון לציון תשכיל לעשות אם תדע שקהל היעד שלה הוא תעשייתי. כחברה הייתי מקים את המפעל שלי שם, לא את משרדי ההנהלה. ראשון לציון, בת ים, חולון ואשדוד הן ספקי כוח אדם גדולים לתעשיית ההייטק וראשון לציון תצא נשכרת אם תקים מרכזי פיתוח ותעשייה בשטחה". עוד מוסיף מוקמל כי "להוד השרון יש פוטנציאל, אך עלייה לספק את המתקנים המתאימים לעובדי הענף, הקמת קניון ענק אינה הפתרון כי מעסיק לא היה רוצה שעובדיו יעדרו זמן ממושך מהעבודה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.