ג'קי מוקמל: "המשקיע חייב ללמוד את שוק הנדל"ן המניב, יש פה הזדמנויות"

מנכ"ל חברת מאן נכסים בראיון עם Bizportal צופה עליה משמעותית במחירי השכירות בנדל"ן המסחרי בשנת 2011 ברקע להתאוששות בשוק הנדל"ן המניב
לירן סהר |

בניגוד לשוק הנדל"ן למגורים שזינק בשנה האחרונה בשיעורים ניכרים, שוק הנדל"ן המניב קפא יחסית על שמריו בשל המשבר הכלכלי העולמי שהפחית את הביקוש למשרדים. כעת, עם מגמת הצמיחה במשק הישראלי ניכרת התייצבות בשוק הנדל"ן המניב עם נטייה לעליית מחירים קלה. ג'קי מוקמל, מנכ"ל חברת מאן נכסים, בראיון ל-Bizportal סוקר את השוק המקומי וממליץ למשקיעים בתחום ללמוד אותו טוב יותר כדי לנצל את ההזדמנויות הטמונות בו.

מעוניין לדעת כמה הבית שלך שווה? צפה במחירון הנדל"ן החדש של זזים

"שוק הנדל"ן המניב יוצא מסערה שעיקרה מסערה רגשית" אומר מוקמל. לדבריו היה מדובר במיני מיתון שבמהלכו יזמים ניסו לצמצם עד כמה שאפשר את השקעתם בנדל"ן ופעלו לביצוע רה-ארגון בנכסיהם. מוקמל מוסיף כי "באזורים מסוימים היצע המשרדים גדל בשל פינוי מושכרים ובנייה ובחלק מהאזורים יש בנייה מועטה בשל מיעוט בדיירים בשכירות משנה. לאחרונה אנו עדים עלייה מינימאלית במחירי השכירות והתייצבות לרמות מחירים אטרקטיביות".

מוקמל חוזה עלייה משמעותית במחירי השכירות בשנת 2011, לדבריו "אם המגמה החיובית של שוק ההון תמשך נראה תפנית במחירים. הביקוש הטבעי שצפוי להתגבר ב-2010-2011 בשל צמיחת המשק יספוג חלק נכבד מההיצע הקיים". לדעתו, ההתעוררות הראשונית לביקושים תחל במתחם הבורסה ברמת גן ובהרצלייה פיתוח.

בנתניה, הרצלייה, רעננה ורמת החיל אכן רואים סימנים של ביקוש ויציאה מהמשבר. מוקמל מציין כי רואים בסימנים של יציאה מהמשבר גם ביקנעם, אזור המאופיין בשטחי פיתוח שלא סבל מפגיעה בתקופת המיתון כי סבל בעבר כבר מפגיעה. לדבריו, מחיר השכירות הממוצע למ"ר בהרצליה ורמת החיל הוא 60 שקל ובנתניה קצת פחות מכך.

שוק שמושפע מאוד מחברות הייטק מחו"ל

מוקמל מותח ביקורת על המשקיע הישראלי שלדבריו חייב ללמוד את התנהלות השוק כמו בחו"ל, במיוחד את שוק ההייטק, ואומר כי "אם ישכילו לקנות מידע (על שוק הנדל"ן המניב - ל.ס.) מחברות סקרים, יתכן והעתיד יראה להם פנים יותר חיוביות בהשוואה למה שהיה עד היום".

שוק המשרדים מושפע מאוד ממשקיעים מוטי חו"ל וחברות הייטק מחו"ל, דוגמת מוטורולה, סיסקו, IBM וכו'. מוקמל מציין כי אזורי תעסוקה בחו"ל מאופיינים במתן כל דרישות הנוחות לעובד כמו חניה, מרכזי מסחר, כבישים, מסעדות ועד לבתי חולים ומכבי אש, ומדגים את המגמה בהשוואה בין אזור התעשייה של רעננה לאזור התעשייה של הרצלייה פיתוח: "הרצלייה השכילה להבין את מגמת הקמת מרכזי תעסוקה המעניקים אווירה חובקת של שירותים- ממוקמת ליד בתי מלון, מסעדות ומרכזי מסחר. אזור התעשייה של רעננה טרם הבשיל למצב עצמו כאזור תעשייה המספק את כלל השירותים, רק נקודתית עושה זאת".

לדבריו, "מצב דומה קיים גם בנתניה, אין מקבץ מסעדות, בנקים וספקי שירותים הולמים לעובד. מנגד, אזור המת"מ בחיפה ופארק אזורים בפתח תקווה מאופיינים כמקומות הנותנים מענה של מעבר חברה ממקום למקום מבלי לזעזע את העובדים".

לא בכל מקום ניתן למקם משרדי הנהלה של חברת הייטק. מוקמל מבחין בין אזורי מטה לאזורי תעשייה: "הרצלייה מאופיינת כמקום מותגי ליחסי ציבור המרכז חברות בתחומי המכירה, פיתוח עסקי, קרנות הון סיכון וההשקעה. מנגד, ראשון לציון תשכיל לעשות אם תדע שקהל היעד שלה הוא תעשייתי. כחברה הייתי מקים את המפעל שלי שם, לא את משרדי ההנהלה. ראשון לציון, בת ים, חולון ואשדוד הן ספקי כוח אדם גדולים לתעשיית ההייטק וראשון לציון תצא נשכרת אם תקים מרכזי פיתוח ותעשייה בשטחה". עוד מוסיף מוקמל כי "להוד השרון יש פוטנציאל, אך עלייה לספק את המתקנים המתאימים לעובדי הענף, הקמת קניון ענק אינה הפתרון כי מעסיק לא היה רוצה שעובדיו יעדרו זמן ממושך מהעבודה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.