לימור גרובר לקראת דוחות כיל: "צפי לשיפור קל, אולם ההתאוששות באשלג עדיין איטית מהצפוי"
"למרות שהתוצאות צפויות להמשיך להיות מושפעות מהחולשה בכל מגזרי הפעילות של החברה, בהשוואה מול הרבעון הקודם צפוי שיפור מסוים בהכנסות וברווח התפעולי", כך מעריכה לימור גרובר, מנהלת מחלקת מחקר Sell Side בפסגות לקראת הדו"ח הרבעוני של כיל.
בגזרת האשלג מציינת גרובר כי אנו עדים להתעוררות מסוימת בביקוש בעיקר מהשווקים המתעוררים בעוד שבאירופה החולשה נמשכת, תחום הפוספט יושפע להערכתה מכמויות מכירה גבוהות באופן חריג של סלע פוספט, מגזר המוצרים התעשייתיים יציג שיפור בתחום מעכבי הבערה מבוססי הברום על רקע הצטיידות מחודשת במלאים בענף האלקטרוניקה בעוד שתחום מעכבי הבערה מבוססי הפוספט והתמיסות הצלולות ימשיכו להיות חלשים.
בנוגע לשורת ההכנסות, מציינת האנליסטית כי לאחר פרסום העדכון לדו"ח עסקי התאגיד כמויות המכירה ברבעון השני ידועות ומסתכמות ב-347 אלפי טון. הכמויות גבוהות בכ-50 אלף טון מהכמויות שנמכרו ברבעון הקודם, זאת בעיקר בשל עלייה בכמויות הנמכרות לברזיל, לאסיה ולישראל, אך נמוכות בכ- 75% מכמויות המכירה ברבעון המקביל.
על כן, להערכת גרובר המחיר הממוצע צפוי להיות נמוך יותר בעקבות ירידה במחיר לאירופה, ממחיר הגבוה מ-700 דולר למחיר הנמוך מ-600 דולר ובעקבות מכירות לחיפה כימיקלים לפי מחיר של דולר 300 לטון.
בנוגע לרווחיות, על פי העדכון שפרסמה כיל לדוח עסקי התאגיד נרשמה עלייה קלה בשיעור הניצולת ל-71% ברבעון השני לעומת 66% ברבעון הראשון. שיעור הניצולת עדיין נמוך מרמה של כ- 85% שהוצגה בעבר. להערכת מנהלת מחלקת מחקר Sell Side , העלייה בניצולת תאפשר קיזוז השפעת עליית מחירי האנרגיה וההובלה. "שערו הממוצע של השקל דומה לשערו ברבעון הקודם כך שעלויות העבודה לטון צפויות להיות דומות", הוסיפה גרובר.
גרובר במבט לעתיד
בראייה קדימה, בבית ההשקעות פסגות שותפים לדעה שמביעה (בינתיים) רק חברה אחת בענף האשלג, K+S האירופאית, לפיה ההתאוששות צפויה להיות חלשה מהצפוי. "הערכותינו נתמכות בהתנהגות העקשנית של חקלאי אירופה וארה"ב שעדיין מתקשים לקבל את המחירים הנוכחיים וממתינים להמשך ירידה ובפגיעה הנמוכה יחסית בתפוקות למרות הירידה החדה בשימוש באשלג".
מנהלת מחלקת מחקר Sell Side בפסגות ממשיכה להביע את החשש מפני פגיעה פרמננטית בביקוש באזורים אלה. בנוסף לכך, "נראה כי חתימת החוזה עם סין לא תתרחש לפני 2010 ואנו צופים המשך לחץ על מחיר האשלג במידה ומחירי הסחורות לא ישובו למגמת עלייה".
בתחום הפוספט, בפסגות מעריכים כי נראה חזרה לרמות פעילות נורמאליות ברבעונים הבאים אולם ברמות מחירים נמוכות משמעותית מהרמות שנרשמו ב- 2008. מגזרי המוצרים התעשייתיים ומוצרי התכלית צפויים להערכתם להמשיך ולהציג שיפור הדרגתי, בהתאם להתאוששות הכלכלה העולמית. יחד עם זאת, "ירידת מחירים במוצרי התכלית תמשיך לקזז את הגידול בכמויות", כותבת גרובר.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
שער הדולר השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.54% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- מה קרה היום בבורסה: הבנקים עלו 1.5%, הביטוח ירד 1.5%; מניות הסלולר זינקו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
