ביידן שולח לישראל נשק ב-8 מיליארד דולר; העביר מה-7/10 נשק ב-30 מיליארד דולר
ארה"ב העבירה לישראל נשק ב-22 מיליארד דולר וכעת הנשיא ג'ו ביידן אישר העברה של נשק בסכום של 8 מיליארד דולר. למעשה, מאז ה-7/10 העבירה ארה"ב לישראל מערכות נשק ותחמושת בהיקף של 30 מיליארד דולר.
שיאי אספקה
מאז פרוץ המלחמה בעזה באוקטובר 2023, ארצות הברית סיפקה לישראל סיוע צבאי אדיר חסר תקדים. לפי נתוני המכון הבינלאומי לחקר השלום בשטוקהולם (SIPRI), מדובר באחת התקופות האינטנסיביות ביותר באספקת נשק לישראל, עם זינוק חד באספקה האמריקאית, וכמובן שלא צריך את המכון כדי לדעת שזו המלחמה הארוכה ביותר, היקרה ביותר עם השימוש במערכות ותחמושת באופן הרב ביותר.
על פי ההערכות כ-70% מהנשק של ישראל מקורו בארה"ב כשבמלחמה זה עלה לשיעורים גבוהים יותר. כלומר, קיימת הסתמכות כמעט מלאה על ארה"ב בתחום הביטחוני וזאת למרות שלישראל יש תעשייה ביטחונית גדולה.
עד דצמבר 2023, הועברו לישראל כ-10,000 טונות של נשק בשווי 2.4 מיליארד דולר. המספר הזה טיפס ליותר מ-50,000 טונות עד אוגוסט 2024, באמצעות מאות מטוסים ואוניות.
- רפאל משיקה את משפחת ה-L-SPIKE: דור חדש של טילים וחימושים משוטטים
- רפאל תשכור משרדים בפארק המדע בחיפה בכ-45 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הפריטים שסופקו:
- טילים למערכת כיפת ברזל
- פצצות מונחות מדויקות
- מסוקי קרב אפאצ'י ומסוקי תובלה מדגם CH-53
- פגזי ארטילריה 155 מ"מ
- פצצות חודרות בונקרים
- רכבים משוריינים
הצד הישראלי:
תעשיות הביטחון בשיא חדש
לצד הסיוע האמריקאי, המלחמה הציבה את יצרניות הנשק הישראליות ברמות שיא של הכנסות. שלוש חברות ישראליות נכללו ברשימת 100 החברות המובילות בעולם בתחום הביטחוני, עם עלייה כוללת של 15% בהכנסות, שהסתכמו ב-13.6 מיליארד דולר בשנת 2023 וצפויות לעבור את ה-15 מיליארד ב-2024.
אלביט מערכות דורגה ב-2023 במקום ה-27, התעשייה האווירית לישראל (IAI) דורגה במקום ה-34, רפאל מערכות לחימה מתקדמות דורגה במקום ה-42. סיכוי טוב ששלוש החברות ישפרו את מקומם גם בדירוג למחזורים ב-2024.
לאחרונה, כאמור ממשל ביידן מקדם חבילת נשק לישראל בשווי 8 מיליארד דולר, הכוללת מגוון רחב של טילים, פצצות מרגמה, ופצצות חודרות בטון. מדובר באחת החבילות הגדולות שאושרו מאז פרוץ המלחמה בעזה באוקטובר 2023. על פי דיווחים, החבילה כוללת אלפי טילי אוויר-אוויר, פצצות מונחות מדגם JDAM שמסבות פצצות "רגילות" לפצצות חכמות, וכן מערכות טילים חודרות בטון מדגם BLU-109. מדובר בהמשך למכירה של מערכות JDAM בשווי 680 מיליון דולר שאושרה כבר בנובמבר 2024.
- מנסיכות נפט למעצמת AI: החזון הטכנולוגי והצבאי החדש של סעודיה
- 200 אלף שקל למ"ר- זה המחיר לדירת יוקרה על קו החוף של תל-אביב
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
החבילה מעוררת התנגדות בקרב מספר חברי קונגרס דמוקרטיים. חברי הקונגרס הללו טוענים כי חלק מהתחמושת, במיוחד פצצות כבדות, גורם לנפגעים אזרחיים בעזה וקוראים להגביל את מכירות הנשק לישראל. הם עשויים לפעול לעכב את אישור החבילה בקונגרס, בעיקר בוועדות המפתח שבשליטתם.
אם תאושר, תהיה זו עסקת הנשק הגדולה ביותר מאז אוגוסט 2024, אז אושרה חבילת נשק בשווי 20 מיליארד דולר. מדובר במסר ברור שממשל ביידן, לקראת סיום כהונתו, מחויב לחיזוק
הקשרים הביטחוניים עם ישראל, למרות הלחצים מבית.
- 2.אני 13/03/2025 09:45הגב לתגובה זומה
- 1.לא הועברו שום מסוקי אפאצי לישראל. (ל"ת)bvd 05/01/2025 18:33הגב לתגובה זו
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
