מבצע "עופרת יצוקה": עד כה כ-85 מ' ש' נזקים ישירים למפעלים בדרום
מאז תחילת מבצע "עופרת יצוקה", נגרמו למפעלי התעשייה בדרום נזקים ישירים של כ-85 מיליוני שקלים. מדובר בהפסד התוצר הישיר אותו ספגו מפעלי התעשייה בדרום בארץ במהלך 18 הימים למבצע. הפסד התוצר נגזר ברובו מהיעדרות עובדים. כך על פי בדיקת מנהל חדר המצב בהתאחדות התעשיינים , ארנון קשנסקי, את מצב פעילות המפעלים בדרום.
רובי גינל, ראש אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים, ציין, כי הפסד זה אינו כולל הפסדים כספיים עקיפים המוערכים בעשרות מיליוני שקלים נוספים. מדובר בהפסדים עקיפים שנגזרים מפיצוי לקוחות בשל אי-עמידה בלוחות זמנים, פגיעה במוניטין מול הלקוחות בחו"ל, החמרה נוספת של מחנק האשראי - שגם כך מכביד על המשק.
מאז תחילת המבצע עובדים מפעלי התעשייה בדרום הארץ תחת מתקפת טילים. בטווח של עד 40 ק"מ מעזה ישנם קרוב ל-1,700 מפעלי תעשייה המעסיקים כ-39,500 אלף איש.
קשנסקי מסר, כי מבדיקה שבוצעה היום מתברר כי מרבית המפעלים בשדרות פתוחים וכ-94% מעובדי המפעלים שם הגיעו היום לעבודה. מדובר בכ-4,800 עובדים שהגיעו לעבודה מתוך כ-5,000.
עוד מתברר, כי באשקלון כל המפעלים פתוחים ו-95% מהעובדים במפעלים שיש בהם מיגון הגיעו לעבודה. מדובר בכ-3,800 עובדים. במפעלים באשקלון שאין בהם מיגון הגיעו לעבודה כ- 85% מהעובדים, מדובר בכ- 2,500 עובדים. סה"כ מועסקים במפעלי התעשייה באשקלון כ-7,000 עובדים.
מהבדיקה מתברר עוד שבבאר שבע כל המפעלים פתוחים וכ-95% מהעובדים הגיעו לעבודה. מדובר בכ-11,400 עובדים מתוך כ-12,000. בנתיבות – כל המפעלים פתוחים וכ- 95% מהעובדים הגיעו לעבודה, מדובר בכ-1,050 עובדים מתוך כ-1,100.
באופקים כל המפעלים פתוחים וכ-85% מהעובדים הגיעו לעבודה. מדובר בכ-800 עובדים מתוך כ-900.בקרית גת, קרית מלאכי , אשדוד ויבנה כל המפעלים עבדו כרגיל והעובדים הגיעו לעבודה, למעט היעדרות מועטה בלבד של עובדים בגין גיוס למילואים והיעדר מסגרות לילדים.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
