מבצע "עופרת יצוקה": עד כה כ-85 מ' ש' נזקים ישירים למפעלים בדרום

כך על פי נתוני התאחדות התעשיינים. הפסד התוצר נגזר ברובו מהיעדרות עובדים. בטווח של עד 40 ק"מ מעזה ישנם קרוב ל-1,700 מפעלי תעשייה המעסיקים כ-39,500 אלף איש
אריאל אטיאס |

מאז תחילת מבצע "עופרת יצוקה", נגרמו למפעלי התעשייה בדרום נזקים ישירים של כ-85 מיליוני שקלים. מדובר בהפסד התוצר הישיר אותו ספגו מפעלי התעשייה בדרום בארץ במהלך 18 הימים למבצע. הפסד התוצר נגזר ברובו מהיעדרות עובדים. כך על פי בדיקת מנהל חדר המצב בהתאחדות התעשיינים , ארנון קשנסקי, את מצב פעילות המפעלים בדרום.

רובי גינל, ראש אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים, ציין, כי הפסד זה אינו כולל הפסדים כספיים עקיפים המוערכים בעשרות מיליוני שקלים נוספים. מדובר בהפסדים עקיפים שנגזרים מפיצוי לקוחות בשל אי-עמידה בלוחות זמנים, פגיעה במוניטין מול הלקוחות בחו"ל, החמרה נוספת של מחנק האשראי - שגם כך מכביד על המשק.

מאז תחילת המבצע עובדים מפעלי התעשייה בדרום הארץ תחת מתקפת טילים. בטווח של עד 40 ק"מ מעזה ישנם קרוב ל-1,700 מפעלי תעשייה המעסיקים כ-39,500 אלף איש.

קשנסקי מסר, כי מבדיקה שבוצעה היום מתברר כי מרבית המפעלים בשדרות פתוחים וכ-94% מעובדי המפעלים שם הגיעו היום לעבודה. מדובר בכ-4,800 עובדים שהגיעו לעבודה מתוך כ-5,000.

עוד מתברר, כי באשקלון כל המפעלים פתוחים ו-95% מהעובדים במפעלים שיש בהם מיגון הגיעו לעבודה. מדובר בכ-3,800 עובדים. במפעלים באשקלון שאין בהם מיגון הגיעו לעבודה כ- 85% מהעובדים, מדובר בכ- 2,500 עובדים. סה"כ מועסקים במפעלי התעשייה באשקלון כ-7,000 עובדים.

מהבדיקה מתברר עוד שבבאר שבע כל המפעלים פתוחים וכ-95% מהעובדים הגיעו לעבודה. מדובר בכ-11,400 עובדים מתוך כ-12,000. בנתיבות – כל המפעלים פתוחים וכ- 95% מהעובדים הגיעו לעבודה, מדובר בכ-1,050 עובדים מתוך כ-1,100.

באופקים כל המפעלים פתוחים וכ-85% מהעובדים הגיעו לעבודה. מדובר בכ-800 עובדים מתוך כ-900.בקרית גת, קרית מלאכי , אשדוד ויבנה כל המפעלים עבדו כרגיל והעובדים הגיעו לעבודה, למעט היעדרות מועטה בלבד של עובדים בגין גיוס למילואים והיעדר מסגרות לילדים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.