רבינטקס - אפסייד של 78%
רבינטקס עוסקת בתחומי המיגון האישי, המיגון המערכתי, וכן בתכנון וביצוע של הסבות והתאמות של כלי רכב צבאיים. החברה, אשר נוסדה בשנת 1950, פועלת בתחום המיגון האישי, והיא מייצרת, באמצעות מפעלה שבבית שאן, מוצרי מיגון בליסטי גמיש ומוצרי מיגון בליסטי קשיח:
- מיגון בליסטי גמיש – בעיקר אפודי מגן; הכוונה היא למוצרי מיגון המבוססים בעיקר על ריבוד בדים בליסטים ללא עיבוד פלסטי, כאשר התפירה היא אל תוך ציפת האפוד לצורך השגת גמישות אופטימלית אל מול איום בליסטי מוגדר.
- מיגון בליסטי קשיח – קסדות לוחות מיגון; כלומר, מוצרי מיגון המיוצרים על בסיס תהליכי עיצוב פלסטי באמצעות מכבשים / תנורי לחץ לצורך קבלת רובד קשיח עפ"י צורה מוגדרת (שטוחה/כיפתית).
הכנסותיה של רבינטקס בתחום המיגון האישי עומדות על רמה של 45-50 מיליון דולר בשנה, כאשר באופן מסורתי כ-90% מן ההכנסות הינן מייצוא.
בתחום ההסבות והמיגון המערכתי השלימה לאחרונה רבינטקס את רכישתה של החברה האמריקנית Burtek תמורת 50 מיליון דולר:
- Burtek, שמקום מושבה במדינת משיגן בארה"ב, עוסקת בתכנון ובביצוע הסבות והתאמות של כלי רכב צבאיים ייעודיים ליישומים צבאיים וביטחוניים בארה"ב.
- לקוחותיה של Burtek הן חברות ביטחוניות קבלניות גדולות, כגון: Northrop Grumman (NYSE:NOC), Lockheed Martin(NYSE:LMT), Raytheon (NYSE:RTN), Booz Allen, יצרנית ההאמר AM General, ויצרנית המשאיות International.
- Burtek נהנית מצמיחה אורגנית מואצת למדי: אם בשנת 2004 הסתכמו הכנסותיה בכ-14 מיליון דולר בלבד, הרי שהמכירות בשנת 2005 עמדו על 36 מיליון דולר, ובשנת 2006 – על כ-76 מיליון דולר; במחצית הראשונה של 2007 כבר הסתכמו הכנסותיה של Burtek בכ-70 מיליון דולר.
- מנועי הצמיחה של Burtek הם: תהליך שדרוג צבא ארה"ב כחלק מלקחי הפעלתו בעיראק ובאפגניסטאן; בניית צבאות עיראק ואפגניסטאן לאחר נסיגתם העתידית של האמריקנים, ותחום ההומלנד סקיוריטי. מעבר לכך, ישנו פוטנציאל לשווקים נוספים מחוץ לארה"ב, כגון: ביצוע פרויקטים עבור משרד הביטחון הישראלי במסגרת כספי הסיוע הצבאי האמריקני (FMF).
מלבד Burtek, לרבינטקס שלוש פעילויות נוספות בתחומי ההסבות והמיגון המערכתי, שלושתן עדיין ללא מכירות משמעותיות:
- פילקר – חברה הפועלת בתחום המיגון והדיגום של כלי רכב תוך מתן פתרונות ספציפיים ללקוחות. פילקר, שמקום מושבה בפתח תקווה, פועלת אך ורק בשוק המקומי; היא נרכשה ע"י רבינטקס, המחזיקה 74% ממניותיה, בנובמבר 2005; מחזור המכירות שלה עומד על 2-3 מיליון דולר בשנה, עם פוטנציאל לכפול מכך.
- ריפלקשן – מפעל באשדוד לייצור ועיבוד זכוכית, לרבות זכוכית ממוגנת למבנים ולרכבים, שנרכש ע"י ריבנטקס בספטמבר 2004. גם מכירותיה של ריפלקשן – כ-1-2 מיליון דולר בשנה, הינן כיום רק בארץ, אם כי ישנו ניסיון לפתח פעילות ייצוא.
- היידיפנס – חברה זו, ש-75% מהון מניותיה נרכש ע"י רבינטקס בפברואר 2006, עוסקת במיגון פתחים שקופים מפני נזקי הדף. אמנם מדובר כיום בחברה טכנולוגית ללא מודל עסקי מגובש, אך היידיפנס מהווה מנוע צמיחה ארוך טווח עבור קבוצת רבינטקס: עד סוף השנה יושלם ביצועו של פרויקט הבתולים שלה - בבניין הקהילה היהודית בווינה, שהיקפו בשלב הראשון כ-2 מיליון אירו; ובכלל, שוקי היעד הפוטנציאליים של היידיפנס הינם שוקי ענק הגדולים באופן מהותי משוקי היעד הביטחוניים המסורתיים: למעשה היידיפנס פונה הן לארגונים ביטחוניים והן לשווקים אזרחיים לחלוטין, כגון: הגנת מבנים מפני נזקי הוריקנים.
סיכום
אנו מעריכים את שוויה הכלכלי של מניית רבינטקס ב-40 שקל, קרי כ-78% מעל מחירה הנוכחי. אנו סבורים כי הדיסקאונט לפיו נסחרת כיום מניית רבינטקס בת"א מהווה כשל שוק מובהק – הרכישה של Burtek אינה באה לידי ביטוי כלל במסגרת שווי השוק הנוכחי של החברה. רבינטקס לאחר רכישת Burtekהיא חברה שונה מהותית מרבינטקס בעידן שקדם לרכישת Burtek- מדובר במספר דברים:
- קפיצת מדרגה אדירה – מחברה עם מחזור הכנסות כולל של 40-50 מיליון דולר בשנה, אל עבר רמת מכירות שנתיות של 140 מיליון דולר.
- דריסת רגל אסטרטגית ומשמעותית למדי בשוק האמריקני.
- פוטנציאל צמיחה ענק נוכח שוקי יעד אטרקטיביים וגדולים למדי.
.jpg)
הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים
חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה
פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.
זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה.
שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.
החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.
- המוסד לביטוח לאומי ביטל קצבה בגלל רכישת רכב - האם זה מוצדק?
- ביטוח לאומי לא אישר קצבה לזוג שהיה ברילוקיישן; מה קבע בית המשפט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.

יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"
שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו, "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"
יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.
בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.
בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".
בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".