אחת השאלות הנשאלת מזה שנים היא מדוע ישנה נוכחות כה מועטה של נשים בהיי-טק. אפשר אף לחדד את השאלה ולנסות להבין מדוע יש מעט יחסית, נשים במקצועות ה-IT. בארצות הברית נוהגים בלוגרים ובעלי טורים להשתעשע סביב השאלה מדוע הנשים שונאות את התחום הזה ומדירות את רגליהן ממנו.

לורי אורלוב, שהייתה במשך שנים מנמ"רית בארגונים שונים וכיום יועצת בחברת המחקר פורסטר, מתייחסת לנושא במאמר שכתבה במגזין CIO האחרון. במאמרה טוענת אורלוב, כי בכל ששואלים את השאלה הזו, מתקבלות בדרך כלל תשובות שבלוניות הקשורות לסטריאוטיפים על גנטיקה נשית, על תפקידיהן של נשים בקריירה, משפחה ועוד ועוד - סיבות שקשורות לחלוקה הטבעית בעולם בין נשים וגברים.

אפשר להתווכח ולברר האם הנשים מדירות את רגליהן מהענף כיוון שהן שונאות אותו, אך עובדתית אין ספק כי ישנה בעיה אמיתית שעיקרה היא נשים שמחליטות לא ללכת למערכות מידע או כל תפקיד אחר ב-IT. לכאורה, כותבת אורלוב, אם מנתחים את מכלול הפעילות של העובדים במערכות מידע, הרי זהו מקצוע המתאים לנשים. התפקיד מחייב שיתופי פעולה, תקשורת בינאישית ונכונות לסייע לפתור בעיות. אלו הן תכונות נשיות טיפוסיות ולכאורה הענף היה צריך להיות מוצף בנשים.

שינוי הניסוח

מחברת המאמר מציעה דרך להתמודד עם הסוגיה על ידי שינוי קל בנוסח השאלה, ולשאול מה נשים יודעות על ענף זה. מסתבר שלא רק נשים, אלא כלל הציבור הרלבנטי של המועסקים מחזיק בדעות קדומות על ענף ה-IT, שעיקריו הם שמדובר בענף משעמם, תחום מאוד טכנולוגי וסגור שרק מעטים מבינים את השפה שלו, וכן דימויים נוספים שלא יקלו על הנשים להתגאות במקצוע שרכשו בשיחות הסלון של יום שישי.

אם תנסו למשל לנסות להגדיר במילה אחת מה זה IT, לא תצליחו למצוא הגדרה כזאת. האם זו תעשיית התוכנה הנמצאת באותה שכונה שבה מיקרוסופט מתגוררת? האם מדובר על חומרה? או אולי עיצוב משחקים? האם זה תכנון תשתיות או עיצוב צ'יפים? האם זה תכנון עסקי?

דווקא ריבוי התשובות האלו, שכולן יכולות להיות נכונות בצורה זו או אחרת, מסביר מדוע נשים צריכות למצוא את עצמן בתחום זה, אך עקב העדר דימוי ומיצוב נכונים הן בוחרות בהיותן ילדות בשורה ארוכה של מקצועות טכנולוגים אחרים בהיי טק, במדע ובטכנולוגיה, כי לשם מכוונים אותם ארגוני נשים שונים, מועצות לאומיות לשיפור מעמד האישה ועוד.

הליקוי העיקרי בהסבר על תדמית תחום ה-IT מונח בעובדה הבסיסית שזהו עיסוק שחוצה תחומים, עיסוקים ועסקים. טכנולוגיה עסקית דורשת חשיבה רוחבית והתמצאות בשורה ארוכה של תחומים. הוא מיועד לאנשים שרוצים להבין כיצד ארגונים עובדים וכיצד לסייע להם לעבוד טוב יותר בעזרת המחשב. הוא לא נועד להבין את עולם המחשבים והטכנולוגיה. בעבודת המנמ"ר, מערכות המידע והמחשבים הם כלי בידיו ולא העיסוק העיקרי. עבודת המנמ"ר דורשת ידע ויכולת לעבוד בהרמוניה ולקשר בין תחומים שונים בארגון. היא דורשת ידע גם בתחומים שמחוץ למחשבים, כלכלה, שיווק, תמחיר ועוד.

בארגונים רבים מחפשים כיום אנשים שיוכלו להיות אנליסטים עסקיים, מנהלי תוכניות ופרויקטים, מנהלי שיווק, מנהלי לקוחות ועוד שורה ארוכה של עיסוקים, שזקוקים לידע במערכות מיחשוב ומידע. לכן, לתפקידים אלו יש מקום בהחלט למנמ"רים בעבר או בהווה, כל שכן לנשים, שגם אם למדו מדיספלינות שונות יכולות עדיין להשתלב בענף.

בישראל כמו בעולם

בישראל המציאות אינה שונה מזו שביתר המדינות המתקדמות, ובמיוחד ארצות הברית. בישראל שאלת העסקת נשים בתפקידי ניהול בהיי-טק היא שאלה קרדינלית שמדברים עליה רבות. על פי מחקר שנעשה לפני כמה שנים במרכז המחקר של הכנסת, בשנת 2005 אחוז הנשים המועסקות בהיי-טק לא עלה על 2.4. מן הצד השני סקרים שנערכו על ידי גופים כגון התאחדות התעשיינים וגופים אחרים מראים כי גדל מספר המנהלות בהיי-טק פי 2.5 לערך, מאז שנת 2000, ועלה מ-900 מנהלות ל-2,200. דווקא נתון מעודד זה מחדד עוד יותר את השאלה אם מספר המנהלות בהיי-טק גדל מדוע רק מעטות מהן בוחרות במקצוע ה-IT, שהוא מקצוע ניהולי לכל דבר? התשובה מחזירה אותנו שוב לנקודת המוצא. ענף ה-IT סובל באופן כרוני מהעדר יחסי ציבור והעדר מידע בסיסי בקרב הציבור הרלבנטי.

בארצות הברית דווקא תחום הטכנולוגיה העסקית הוא אחד התחומים שהשכר בו עולה כל הזמן. על פי תחזית שכותבת מחברת המאמר ב-CIO, עד שנת 2014 יהיה ביקוש בארצות הברית למיליון מישרות ב-IT. העובדה שהשוק לא מצליח לספק ביקושים אלו, מחזקת את העמדה שהנשים שכבר עובדות בתחום צפויות להרוויח הרבה יותר. כבר היום תחום מערכות המידע הוא אחד התחומים שבו משלמים את המשכורות הגבוהות ביותר בהיי-טק. מנמ"רים ומנמ"ריות בכירים בארגונים גדולים משתכרים סכומים יפים מאוד, וזאת בהתחשב בפער הקיים בין נשים וגברים, נושא שהוא סוגיה בפני עצמה.

גם בישראל יש שכבה לא מעטה של מנמ"רים ומנמ"ריות שמשתכרים סכומים גבוהים יחסית למשק, ואסור לשכוח שהם לא עובדים דווקא בחברות היי-טק, אלא בארגונים כלכליים ששייכים למגזרים מסויימים, שבהם רמת השכר לא גבוה בהכרח. במוסדות פיננסים גדולים כמו בנקים וחברות ביטוח, שמדווחות לבורסה, ה-CIO נמנה על שכבה העליונה של בכירים, שמרוויחים את המשכורות הגבוהות ביותר. בשירות הציבורי ובחברות ממשלתיות פורסמו לפני שנה משכורות גבוהות ביותר של מנמ"רים ואפילו מנמ"רית אחת מפורסמת...

כל הדרכים אם כן מובילות למסקנה, כי נשים שעומדות כעת על סף החלטה לגבי עתידן המקצועי והאם הוא יהיה בהיי-טק, כדאי שישקלו את תחום הטכנולוגיה העסקית ותפקיד המנמ"רית. הבעיה היא שרבות מהן כלל לא מגיעות למידע הזה כי אין מי שיספר להן. בנושא הזה אפשר לצפות שראשי התעשיה, ביחד עם הממשלה, יעשו יותר על מנת לעודד נשים לתפקידי מנמ"ריות בארגונים.