"יש אמנם 'בועתיות' מסויימת בשוק העבודה, אבל אני מעריכה שהבועה של 2000 לא תחזור"

אילנה אחי מאיר, מנכ"לית חברת ההשמה ג'וב אינפו, מעריכה בראיון מיוחד ל-The People, כי "שנת 2007 תסתיים עם עליה של 30% בביקוש למישרות בשוק ההיי-טק"
יהודה קונפורטס |

מאיר, המנכ"לית החדשה (יחסית) של חברת ההשמה ג'וב אינפו מקבוצת פישמן, אומרת בראיון ל-The People, שישנה "בועתיות" מסויימת בשוק העבודה, במיוחד במישרות בתחומים שקשה בהם לספק את הביקוש. לדבריה, עובדים מנסים לשפר את תנאי השכר שלהם במקומות העבודה, ונענים למודעות דרושים, כדי לנסות לראות מה הם יכולים לקבל. "אבל הם בשוליים", ממהרת להדגיש אחי מאיר, שהגיעה לתפקידה הנוכחי לאחר 20 שנות פעילות בשוק ההיי-טק. ג'וב אינפו הוקמה בשיא ימי הבועה, כחברת סטארט-אפ, שהמוצר העיקרי שלה הוא פלטפורמה אינטרנטית לגיוס כוח אדם.

כיצד היית מגדירה את שוק העבודה היום? יש בועה?

"ללא ספק קיימת פריחה וזה מורגש היטב בביקוש לעובדים. לגבי האם יש בועה - מאחר ואני די ותיקה בענף הזה, ובאתי מהשטח, כלומר הייתי בצד השני - זה של המגייסים בתקופות שונות, אני מזהה פה ושם סממני בועה, שמזכירים לי את שנות הבועה ההן, אבל זה עדיין בשוליים. בהחלט יש, במידה מסוימת 'בועתיות' בשוק העבודה, אבל אני מעריכה שמה שהיה בשנות ה-2000 לא יחזור".

איפה ה"בועתיות" בא לידי ביטוי?

"בועה נוצרת כשיש ביקוש להרבה מישרות ואין אפשרות לספקו. אז, כמובן, אנשים מנצלים את המציאות הזו, כדי לנסות ולהשיג הישגים אישיים. לא מזמן טיפלתי בבחורה, שכבר חתמה על חוזה לתפקיד בכיר בשיווק באחת החברות עם שכר נאה. בא מישהו אחר, הוסיף לה עוד 7,000 שקלים למשכורת, והיא עברה אליו. לזה אני קוראת בועה.

פעם, באחת החברות שניהלתי, ישב מולי מועמד לעבודה, שרצינו אותו. בכל פעם רצתי לממונה עלי, והשגתי לו עוד ועוד הטבות שביקש, עד שלבסוף הגענו לג'קוזי ולכל מיני דברים שהוא המציא מדי שניה, שפשוט הוציאו אותי מהכלים. החלטתי שנמאס לי, בלי בושה אמרתי לו: 'תודה, לך מכאן. האנשים שעובדים בחברה שלי ממש לא מתאימים לך'. אני מאמינה שהתופעה הזו לא תחזור יותר, כי מקורות הכסף כיום הרבה יותר מוגבלים.

כיום אין אופציות. למעשה הן מעולם לא היו פקטור, כי אם חלום - שליותר מדי אנשים התנפץ בפרצוף. המעסיקים הרבה יותר ממוקדים. זו בדיוק המשבצת שאנחנו נכנסים אליה: השמה מדוייקת לציפיות המעסיק, ודרישות מחפש העבודה".

האם יש שינוי דרסטי בביקוש לעובדים השנה, לעומת שנה שעברה?

"נכון לאוגוסט 2007 נרשמה אצלנו השנה עלייה של 30% בכמות הדרישות לכוח אדם בהיי-טק. להערכתי, אם לא יהיו שינויים בלתי צפויים עד סוף השנה, הנתון הזה משקף את קצב הגידול השנתי בדרישות לכוח אדם. הוא גם די תואם למציאות שקיימת משק, מבחינת הכסף שהקרנות הזרימו לחברות תוכנה ותקשורת. נוצר גידול בביקוש לעובדים השנה".

בכמה פניות למשרות אתם מטפלים בשנה?

"השנה טיפלנו ביותר מ-6,000 משרות, לעומת 4,000 משרות בשנה שעברה. היו אחוזי השמה מאוד גבוהים, כי על כך אנו שמים דגש. יש לנו מאגר דינמי, שמונה 300 אלף קורות חיים וקרוב ל-2,000 לקוחות, להם אנו מציעים שירותים שונים, מעבר להשמה רגילה, כולל טיפול בבכירים.

חשוב להדגיש שאנו מספקים כוח אדם לחברות טכנולוגיות, גם משרות שמסביב להיי-טק. למשל, אם חברה מסוימת מחפשת CFO, אז זה צריך להיות מישהו שיש לו ניסיון בחברות היי-טק, לא כל בעל תואר בראיית חשבון יכול לעבוד בנישה הזו. תתפלא לשמוע עד כמה זה חשוב לחברות בתחום ואנו מתמחים בנושא הזה. לא מעט מלקוחותינו מגיעים על פי המלצות של בכירים, שעזרנו להם בשלב זה או אחר של חייהם, למצוא תפקיד והם ממשיכים איתנו כי הם מאמינים בנו".

לא מעריכים מעברים מהירים

האם חל שינוי באופי דרישותיהם של המעסיקים?

"כן. הם מחפשים יציבות. כיום הם כבר לא כל כך מעריכים עובדים, שעוברים ממקום למקום בתדירות גבוהה. לפעמים יושבים מולי בעלי תפקידים בכירים, שמספרים כיצד הובילו שינוי בארגונם. הכל טוב ויפה, אבל הם לא מסוגלים להשיב לי, איך הם עשו זאת במשך שנתיים? הרי רק סיום תכנון השינוי לוקח שנתיים, אז הם כבר הובילו מהפכות? כל מי שהוביל שינוי אי פעם בחייו יודע זאת.

אני יכולה לתת טיפ לכל מי כבר עובד: טוב לך? יש לך מישרה מעניינת? אל תמהר להחליף אותה בעבור עוד כמה אלפי שקלים. בטח לא בשנתיים שלוש הראשונות. תמיד טוב להתקדם, להתעדכן - אבל לא לרוץ, זה נראה לא טוב.

בפן האחר, לא פחות חשוב, אני יכולה לומר, שהמעסיקים התבגרו. לסטודנט שנה שנייה במחשבים יש כיום עדנה, כפי שלא היתה לו בעבר. המעסיקים מוכנים להשקיע, ולקלוט סטודנטים - דבר שלא היה בעבר. בדיעבד הסתבר, שאלו הם העובדים היותר נאמנים, מאחר וזה היה מקום העבודה שנתן להם צ'אנס ראשון. זו הסיבה שיש לנו סניפים עם פעילות מאוד חזקה בקמפוסים, יחד עם האוניברסיטאות והסטודנטים, אנו עוזרים למעסיקים לאתר את הדור הבא של המפתחים והעובדים שלהם".

איזה מישרות הכי הרבה מבקשות?

"אם אמפה את דרישות התעסוקה שמגיעות אלינו, יש דרישה מאוד חזקה לבכירים. זה נעשה לדעתי מתוך פיכחון. החברות מחפשות מנהלים ש'עשו את זה'. אצלנו הנושא של הבכירים שונה מעט, זו מחלקה מיוחדת, שבין היתר מנהלת קשרים שוטפים עם מנהלים ובעלי תפקידים בכירים, שבאים אלינו מדי פעם, שומעים מה קורה בשוק, וההשמה שלהם היא לאו דווקא על יסוד מאגר הנתצונים שלנו".

האם המדובר בסוג של "ציד ראשים" שכזה?

"בפירוש לא. אנחנו לא יכולים לעסוק בציד ראשים, כי הבסיס של העיסוק הוא איתור מנכ"לים בארגון אחד והצורך לשכנע אותם לעבור לצד השני, כלומר 'לגנוב' אנשים. מאחר ואנו מטפלים גם באלו וגם באלו, הרי שלא יתכן שנגנוב מנהל מלקוח אחד ונעבירו לשני. אבל בהחלט יכול להיות שעקב הקשר האישי, והמעורבות העמוקה של 75 יועצות התעסוקה שלנו בכל הארגונים שהם לקוחותינו - אם נשמע על מישרה בכירה שמתפנה אצל לקוח אחד, ובהסכמתו נפנה לבכיר מסוים שמחפש עבודה, נציע לו את המשרה. זה קורה כל הזמן ועל כך גאוותנו. זה לא 'ציד ראשים', זה סוג של השמה מקצועית ומאוד ייחודית".

מעבר לבכירים, אילו מישרות חמות כיום יש בשוק?

"מעבר לבכירים, יש ביקוש חם מאוד למשרות בעולם התוכנה, החומרה ועולם התקשורת, כמו גם לעבודה בקו התפר, בממשקים שבין עולמות אלו. בעולם התוכנה יש ביקוש תמידי למשרות של ג'אווה, דוט.נט וקיים גם ביקוש רב לתחום הפיתוח בסביבת זמן אמת ומערכות משובצות מחשב. בנושא הזה הביקוש הוא גדול וקשה מאוד לספק אותו, כי לא רבים הולכים להתמחות בכך, מסיבות שאיני יודעת. בכלל, אני צופה ביקוש ער לכל המשרות בסביבות של פיתוח צ'יפים, וממליצה למי שמתלבט מה ללמוד - לחשוב בכיוון הזה".

כמה מבקרים יש באתר שלכם שמציע מישרות?

"100 אלף מבקרים בחודש, ומדי יום אנו מקבלים מידע על 3,000 מועמדים פוטנציאלים – 85% מהם אקדמאים בוגרי מוסדות אקדמיים מוכרים. מעבר לכך, יש גולשים שמחפשים עבודה, וכמובן, כאלו שמחפשים טבלאות שכר: הם יודעים שהטבלאות שלנו הן אמינות ובלתי תלויות (הטבלאות מתפרסמות אחת לחודש, ב-The People במדור משאבי אנוש, י.ק). בנוסף, יש אנשים שרוצים להיות בעניינים ולקרוא תכנים רלבנטיים לנישה שלנו. האתר משמש במה לפרסום מידע על החברות והמשרות באופן מקוון בזמן אמת, והוא מאפשר למעסיקים - לקוחותינו, מיון וסינון של מועמדים על פי קטגוריות, ניהול ארכיון קורות חיים ומשרות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה

רן קידר |

פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.  

זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה. 

שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.

החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.

על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.

בני לנדא
צילום: יחצ

המלאך המושיע של בית הדפוס הדיגיטלי של לנדא: קרן פימי

הקרן צפויה להזרים 80 מיליון דולר ל"לנדא קורפוריישן" שהצליחה לצבור חובות של כ-1.7 מיליארד שקל; אם המתווה יאושר פימי תהפוך לבעלים המלאים ותנסה להחזיר את בית הדפוס למסלול

מנדי הניג |

לנדא קורפוריישן חברת ההדפסה הדיגיטלית שהקים בני לנדא ושנתפסה במשך שנים כאחת ההבטחות הגדולות בתחום, נקלעה למשבר עמוק שהביא אותה לצו עיכוב הליכים ולחובות בהיקף עתק. חברת "לנדא דיגיטל פרינטינג", שהוקמה על ידי בני לנדא אחרי שמכר את אינדיגו ל‑HP תמורת 850 מיליון דולר, פנתה בסוף יוני להליך של עיכוב הליכים במטרה לקבל הגנה זמנית מנושים ולמצוא רוכש חדש שיחלץ אותה מהמשבר, עכשיו היא מתקרבת לעסקה שעשויה להיות גלגל ההצלה שלה וגם של למעלה מ-4,500 העובדים, קרן פימי מתכננת להזרים 80 מיליון דולר, למחוק את המניות הקיימות ולקבל לידיים את השליטה.

היקף החובות של לנדא עומד כיום על קרוב ל-1.7 מיליארד שקל, מתוכם היא חייבת כ-1.4 מיליארד למשקיעים ובעלי מניות וכ-300 מיליון נוספים לספקים ולבנקים. מול זה, הנכסים של ביתהדפוס הדיגיטלי בלי "הקניין הרוחני" מוערכים בכ-420 מיליון שקל. במסגרת העסקה המסתמנת, לפחות 20 מיליון דולר מתוך הכספים שתזרים פימי ינותבו כדי לפרוע בצורה חלקית את החובות העוצמים וכדי לממן את ההליכים המשפטיים. המהלך יובא לאישור הנושים, ואחרי זה להכרעת בית המשפט.

החברה פיתחה טכנולוגיה להדפסת דיו מבוסס מים, והגנה את הפיתוחים שלה בפטנטים. הטכנולוגיה רלוונטית לדפוס המסחרי, להדפסת אריזות והוצאה לאור. לנדא פרינטינג הציגה את עצמה לאורך השנים כמי שיכולה לשנות את פני הענף, אבל בפועל היא לא הצליחה להמיר את ההבטחות להכנסות יציבות. ההשקעות העצומות בפיתוח ובייצור הכבידו עליה, וכל הכנסה הופנתה לכיסוי חובות. החובות הלכו ותפחו, מבלי שיישאר מרווח להשקיע בצמיחה.

פימי לא רק לוקחת שליטה - היא לוקחת את ההגה לידיים  

קרן פימי שנכנסת כעת לתמונה היא מהקרנות הגדולות והמנוסות בישראל, וכזו שיודעת להתמודד בדיוק עם מצבים מהסוג הזה. הקרן, שהוקמה ב-1996 על ידי ישי דוידי, מנהלת כיום הון של למעלה מ-8 מיליארד דולר ומתמחה בהשבחת חברות שנמצאות בצומת קריטית. בשונה ממשקיעים פסיביים שמסתפקים בהזרמת הון, פימי פועלת מתוך תפיסה אקטיבית – היא לוקחת שליטה, מחליפה הנהלות במידת הצורך, מתערבת בניהול השוטף ומובילה מהלכים שמטרתם לשפר תפעולית וניהולית את החברות שבהן היא מחזיקה.

לאורך השנים השקיעה פימי ביותר מ-100 חברות בתעשייה ובטכנולוגיה, על פי רוב בפימי מחפשים חברות ישראליות או עם זיקה לישראל.  רשימת ההשקעות שלה ארוכה ומוכרת: קמהדע, ריטליקס, ריווליס, נובולוג, מגל, תמי 4, המלט, אורמת, סקופ, חמת, גילת, מטרו מוטור, תדיראן קשר, פורמולה סיסטמס, נייר חדרה, רפא, עמיעד ועוד עשרות חברות נוספות.