פלרם מציגה רווח נקי של 14.5 מ' שקל לרבעון
חברת פלרם תעשיות מפרסמת הבוקר (ד') את תוצאותיה הכספיות לרבעון השני של 2007.הרווח הנקי לרבעון הסתכם בכ-14.5 מיליון שקלים לעומת 328 אלף שקלים ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי למחצית הראשונה של השנה הסתכם בכ- 41.4 מיליון שקלים לעומת 3.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. בנטרול עסקת מכירת נדל"ן שבוצעה השנה, מסתכם הרווח הנקי ב-24.5 מיליון שקלים.
הכנסות החברה ברבעון השני רשמו גידול של כ-13% והסתכמו בכ-273.5 מיליון שקל, לעומת הכנסות בסך של 242.2 מיליון שקל בררבעון המקביל אשתקד. הכנסות החברה בששת החודשים הראשונים של השנה, הסתכמו בכ-519 מיליון שקל, גידול של כ-12% לעומת מכירות בסך 463.3 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
הרווח הגולמי ברבעון השני הסתכם בכ- 72.8 מיליון שקלים, גידול של כ-27% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, בו הסתכם הרווח הגולמי ב-57.3 מיליון שקלים. הרווח הגולמי בששת החודשים הראשונים הסתכם ב-142 מיליון שקלים, לעומת כ-108 מיליון שקלים בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 31%. מרכיב חומרי הגלם מהווה את המרכיב המהותי ביותר בעלות המכירות, והשינויים במרווחים בין מחירי המכירה לבין מחירי חומרי הגלם, מהווים את הגורם העיקרי לשינויים ברווחיות הגולמית.
הרווח התפעולי של החברה לרבעון הסתכם בכ-19.4 מיליון שקל, לעומת כ-8 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד, גידול של 142%. הרווח התפעולי במחצית הראשונה של השנה הסתכם ב-39.7 מיליון שקלים, לעומת 11.2 מיליון שקלים בתקופה המקבילה אשתקד. עיקר הגידול נובע מהתוצאות של חטיבת פלטוב, שהשיגה רווח של כ-22 מיליון שקלים לעומת 1.9 מיליון שקלים בתקופה המקבילה אשתקד.
ה-EBITDA הסתכם בששת החודשים הראשונים ב-69 מיליון שקלים (כ-13.3% מהמכירות) לעומת כ-24 מיליון שקלים בתקופה המקבילה אשתקד (כ-5.1% מכירות). בנטרול הרווח מעסקת מכירת נדל"ן, הסתכם ה-EBITDA בכ-47 מיליון שקלים (כ-9%).
מנכ"ל פלרם,עמוס נצר, ציין כי "אנו מציגים תוצאות טובות לרבעון השני ולמחצית הראשונה של השנה. הגידול במכירות החברה בתקופה זו נובע מהמשך הגידול בכל מגוון המוצרים אותם מוכרת החברה ומהגידול בביקושים בשוק הפוליקרבונט העולמי".
המנכ"ל הנכנס, ארנון אשד, הוסיף כי "הנהלת פלרם המשיכה ביישום תוכנית העבודה האסטרטגית תוך עמידה בתקציב לשנה זו. בארה"ב התחיל הייצור במפעל החדש והוא יאפשר לנו להרחיב את פעילותינו מול לקוחות חדשים לצד חיזוק מעמדנו ושיפור רמת השירות ללקוחות הקיימים. "הפעילות לקראת אולימפיאדת בייג'ין נמשכת, ובעקבות ההצלחה של פלרם באולימפיאדת אתונה, זכתה החברה ברבעון הראשון של 2007 במכרז היוקרתי לקירוי אחד האיצטדיונים בכפר האולימפי בבייג'ין, בו גברה פלרם על חברות ענק כגון GE ובאייר".

רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
רשות המסים יצאה לדרך עם ההליך, אשר יעמוד בתוקף עד אוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס - ממס הכנסה ועד מיסוי מקרקעין; במסלול המקוצר (הירוק) ניתן להסדיר גם הכנסות משכר דירה ונכסים דיגיטליים בהיקפים מוגבלים
רשות המסים, באישור היועצת המשפטית לממשלה, הודיעה על הפעלתו מחדש של נוהל הגילוי מרצון - הליך ייחודי המאפשר לנישומים לדווח על נכסים או הכנסות שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב. ובתמורה לקבל חסינות מהליך פלילי.
הנוהל, שנפתח כעת מחדש, יעמוד בתוקפו עד ל-31 באוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס: מס הכנסה, מע"מ, מיסוי מקרקעין ומכס. הגשת הבקשות תתבצע באופן מקוון בלבד, באמצעות טופס ייעודי שיועלה לאתר רשות המסים בימים הקרובים.
תנאי מרכזי להשתתפות בהליך הוא שהפנייה נעשית בתום-לב ובכנות, ושבמועד הפנייה לא מתנהלת בעניינו של המבקש בדיקה או חקירה.
איך זה יתבצע?
הטיפול בבקשות יתבצע בשני מסלולים: במסלול הרגיל - לאחר בדיקה פרטנית של המקרה וחתימה על הסכם שומה מול פקיד השומה הרלוונטי; ובמסלול "הירוק" - מסלול מקוצר שנועד להסדרת דיווחים בהיקפים נמוכים יחסית.
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- מורווחים בקריפטו? נוהל גילוי מרצון זו הזדמנות להכניס את הכסף לארץ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסלול זה ניתן להסדיר בין היתר הכנסות משכר דירה למגורים עד 250 אלף שקל לשנה, הכנסות מנכסים פיננסיים בחו"ל אם יתרת החשבון ל-31 בדצמבר 2014 נמוכה מ-4 מיליון שקל ולא בוצעו בו הפקדות חדשות מאז, וכן הכנסות מנכסים דיגיטליים בהיקף של עד 500 אלף שקל לכל תקופת הגילוי, כאשר שווי כלל ההחזקות הדיגיטליות ל-31 בדצמבר 2024 אינו עולה על 1.5 מיליון שקל.

מנכ"ל רפאל: "פרויקט הלייזר הוא העתיד"
יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל על היירוטים של הטילים מאיראן, על השקעה בסטארטאפים, שיתוף הפעולה עם אלרון וגם - מה יהיו המערכות שיגנו עלינו מפני הדור הבא של הטילים - טילים היפרסונים?
מנכל רפאל, יואב תורג'מן דיבר היום גם על "רפאל השנייה". אנחנו מכירים אותה כחברה ביטחונית שמספקת לנו הגנה - כיפת ברזל זו המערכת שלה, שמנעה את מותם של אלפי אזרחים. לצד אלביט מערכות ותעשייה אווירית, החברות האלו הוכיחו עליות טכנולוגית מרשימה שכמובן עזרה לצבא לנצח בחזיתות השונות. הפעילות הביטחונית היא "רפאל הראשונה", אבל יש גם פעילות אזרחית - "רפאל השנייה". המטרה של רפאל האזרחית היא להפוך יישומים צבאיים וביטחוניים ליישומים אזרחיים. זה מצליח, אבל זה לא עיקר הפעילות.
רפאל שותפה עם אלרון אלרון -0.79% ב-RDC, מודל ההשקעות המשותף של אלרון ורפאל, שאחראי על הפיכת הרעיונות הביטחוניים לאזרחיים, כשהדוגמה הכי טובה לכך היא חברת גיוון אימג'ינג שהוקמה לפני 30 שנים ועשתה אקזיט ענק לפני בערך 16 שנים. החברה השתמשה בטכנולוגיה צבאית כדי לספק לעולם הרפואה פתרון - מצלמה זעירה שנכנסת לגופנו ובודקת את המעי. יש יכולות נוספות שתורגמו לאקזיטים בתחום וכעת רפאל ואלרון מציגים את החזון בתחום לשנים הבאות. הפעם זה משולב, מעבר לזרימת רעיונות, פיתוח ומידע מהתחום הצבאי לאזרחי, הכוונה היא לייצר אצל אלרון קרקע לסטארטאפים בתחום הטכנולוגיה לצרכים צבאיים שיקבלו מעטפת ועזרה מרפאל.
יואב תורג'מן ומנכ"ל אלרון, יניב שניידר הציגו את הפעילות של רפאל ואלרון ואת החשיבות של העבודה המשותפת. שניידר היה עד לפני חצי שנה מנהל מרכז הפיתוח של רפאל והוא מביא שינוי לאלרון, קרן הון וותיקה שעוסקת בסייבר ומכשור רפואי כשבכוונתו להעמיק את הפעילות בתחום הדיפ-טק והדיפנס-טק.
תורג'מן הציג את רפאל ויכולותיה הטכנולוגיות הברורות - "אנחנו עושים דיפנס טק כבר 77 שנים. הדרך לקיים את המדינה היא דרך חדשנות טכנולוגית. ההמצאות של רפאל מהעבר נראים גם היום מודרניים לחלוטין. רפאל הוקמה כדיפטק. רפאל היא שילוב מיוחד של מכון מחקר שעוסק בפיזיקה בסיסית ועד ולמערכות מורכבות".
- רפאל ו"לולב ספייס" ישתפו פעולה בפיתוח מערכת ליירוט רחפנים וכטב"מים
- מערכת הגנה אווירית ישראלית תשמור על שמי נאט"ו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"החזון של רפאל הוא לא להיות החברה הכי רווחית בעולם, אלא להביא מדע שיהיה נדבך משמעותי בביטחון המדינה. אנחנו מפתחים את הטכנולוגיה עוד לפני שמקבלים את התקציב והאישור לפתח אותה, כדי להיות בקדמה הטכנולוגית. אנחנו לא עושים דברים שכולם עושים, אלא דברים שאין לאף אחד בשוק. כמו הלייזר, אנחנו היחידים שעושים את זה. גם כיפת ברזל, מדובר במיירטים בתקציב נמוך ממיירטים אחרים. כלומר פתרון אופטימלי לבעיה".