זוקו מסכמת רבעון עם רווח של 4 מ' ש' גידול של 41%
חברת זוקו שילובים מדווחת היום, כי סיימה את הרבעון הראשון של שנת 2007 עם רווח נקי של כ-4.2 מיליון שקל, גידול של כ-41% לעומת הרווח בתקופה המקבילה אשתקד, שהסתכם בכ-3 מיליון שקל.
זוקו רשמה גם צמיחה בשיעור של כ-12% ברווח התפעולי של הרבעון הראשון של 2007 לכ-6.3 מיליון שקל, לעומת כ-5.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
השיפור ברווח הנקי של זוקו הינו, בין היתר, פועל יוצא של העלייה בהיקפי הפעילות של הקבוצה. בשלושת החודשים הראשונים של שנת 2007 טיפסו הכנסותיה של זוקו בכ-23% לרמה של כ-140.8 מיליון שקל, בהשוואה לכ-114.8 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2006.
העלייה במכירות נובעת בעיקרה מגידול במכירות ציוד תשתית בשל המשך מגמת ההצטיידות בציוד מתוצרת Caterpillar ומוצרי צמ"ה נוספים לאור תנופת ענפי התשתית והבנייה בישראל, גידול במכירות החלפים והשירות וכן גידול במכירות גנרטורים ומדחסים לתעשיה.
המאזן של זוקו מתאפיין באיתנות פיננסית גבוהה, המתבטא בהון העצמי של החברה, שעמד בסוף מרץ 2007 על כ-172.8 מיליון שקל. לזוקו מדיניות דיווידנד, במסגרתה היא מחלקת מדי שנה כ-25% מהרווח הנקי שלה, ובמסגרת זו היא חילקה באפריל האחרון דיווידנד בהיקף של כ-5.5 מיליון שקל לבעלי מניותיה בגין רווחי 2006.
יוסי סמירה, מנכ"ל זוקו, אמר היום: "אנו גאים להציג מגמת צמיחה מתמשכת בתוצאות זוקו זו כבר שנה שלישית ברציפות. אנו מעריכים, כי הצמיחה בפעילויות השוטפות של החברה תימשך, וזאת, בין היתר, לאור רכישת חברת בי-טראק בבריטניה והזכייה האחרונה במכרז משרד הבטחון לאספקת גנרטורים שמאפשרת לנו לחדור לשוק ההשכרה האזרחי בענפי התעשייה, ולפתח פעילות זו להיקפים משמעותיים. הקבוצה פועלת לקידום פעילויות חדשות נוספות, כמו פיתוח הפעילות בתחום התחבורה בניגריה, פרויקט ניהוג מרחוק, כניסה לתחום תשתית אספלט, פיתוח כלי רכב ממוגן והרחבת סל המותגים הבינלאומיים אותם מייצגת החברה בישראל ובחו"ל".
בשבועות האחרונים דיווחה זוקו על מספר אבני דרך משמעותיים בפעילות החברה. בתחילת החודש חתמה זוקו על ההסכם לרכישת חברת B-Trac (בי-טראק) הבריטית, המייצגת באופן בלעדי את ענקית הציוד התעשייתי האמריקאית, חברת ורמיר (Vermeer) בבריטניה ובאירלנד, תמורת כ-12.3 מיליון שקל (כ-1.5 מיליון ליש"ט). בי-טראק סיימה את שנת 2006 עם מחזור הכנסות של כ-46 מיליון שקל (כ-5.5 מיליון ליש"ט) ורכישתה עשויה להכפיל את היקפי פעילותה של זוקו בשוק הבריטי, הצפוי להנות מגאות כלכלית בעקבות המשחקים האולימפיים שיתקיימו במדינה.
נזכיר עוד, כי בתחילת השבוע דיווחה זוקו, כי חברת הבת, טרקטורים וציוד (אי.טי.אי), זכתה במכרז להשכרה של גנרטורים למשרד הבטחון, המוערך בכ-20 מיליון שקל, לתקופה של שנתיים עם אופציה לשנה נוספת. לדברי הנהלת החברה, הזכייה במכרז משרד הביטחון, תסייע למנף את תחום השכרת הציוד התעשייתי, המהווה מנוע צמיחה משמעותי לעסקי החברה. בכוונת זוקו להקים חברה בת, חברת Cat-Rental, שתרכז את כל הפעילות הנוגעת להשכרות ציוד, לרבות ציוד תעשייתי וציוד לענף התשתיות.
לזוקו יש כיום פעילות בינלאומית המתרכזת בעיקר בבריטניה, ארה"ב ובגרמניה. פעילות זו כוללת מכירה והשכרה של ציוד וחלפים למגזרי התשתיות והתחבורה, בעיקר פטישים הידראוליים ומשאבות בטון, מסננים ושמנים לענף הרכב, וכן הספקת שירותים ללקוחות בתחומים אלה. הפעילות הבינלאומית של זוקו תרמה בשנת 2006 הכנסות שנתיות בהיקף נוכחי של כ-86 מיליון שקל, ומהווה כ-15% מסך פעילות קבוצת זוקו.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מחלבה קרדיט: גרוקיבוא וירידה במחיר או ביטחון תזונתי? 5 עובדות על שוק החלב בישראל
עם רפורמה בדרך וברקע עליית מחיר החלב ב-14% רק בשלוש השנים האחרונות, ריכזנו לכם 5 עובדות על אחד הענפים המשפיעים ביותר על הכיס שלנו
כשמדברים על יוקר המחייה, מחיר החלב הוא אחד הסוגיות הרגישות. אם בשנת 2022 מחיר ליטר חלב עמד על 6.23 שקלים, היום הוא כבר עומד על 7.11 שקלים, עלייה של 14%. מדי פעם מישהו באוצר או בממשלה מדבר על תכנית או רפורמה שתוזיל את חד המוצרים הכי בסיסיים שיש לכולנו במקרר, ולרוב התכנית היא פתיחת המשק לייבוא ולפגיעה עקיפה במחלבות הישראליות. שוק החלב הוא שוק מורכב, הוא מצד אחד מבוסס על ייצור מקומי מפוקח ומסובסד, ומצד שני נמצא תחת לחץ מתמיד מצד הצרכנים והאוצר לפתיחה לתחרות. ענף זה משמש מדד למתח המתמשך בין מדיניות להוזלת מחירים ובין שמירה על ביטחון תזונתי וחקלאות מקומית. הנה 5 עובדות שחשוב להכיר כשמדברים על שוק החלב בישראל.
1 # מבנה ריכוזי הנשלט בידי שלוש מחלבות גדולות
תנובה, שטראוס וטרה שולטות בכ-90% משוק החלב בישראל, כאשר תנובה לבדה מחזיקה ביותר ממחצית מהיקף המכירות. תנובה הוקמה עוד בימי היישוב ומחזיקה כיום בפריסה רחבה של רפתות וספקים, בעוד ששטראוס וטרה פועלות יותר בשוק הגבינות, היוגורטים והמשקאות. לצדן קיימות מחלבות קטנות יותר באופן יחסי כמו רמת הגולן, משק צוריאל ומחלבות גד, אך השפעתן על מחירי החלב ושאר מוצריו היא מצומצמת. מדובר בשוק שבו הכוח מרוכז בידי מספר מצומצם של שחקנים, דבר שמגביל את התחרות ומקשה על כניסת שחקנים חדשים.2 # רגולציה הדוקה ומחירים מפוקחים
ענף החלב מתנהל תחת פיקוח ממשלתי הדוק. המדינה היא זו שקובעת את "מחיר המטרה", שהוא הסכום שמשלמות המחלבות לרפתנים עבור ליטר חלב גולמי. המחיר נקבע לפי נוסחה הכוללת את עלות ההזנה, האנרגיה, המים והעבודה. בשנים האחרונות חלה עלייה חדה בכל רכיבי העלות. התייקרות התשומות, בעיקר עקב עליית מחיר גרעיני החיטה בעולם שאיתה מזינים את הפרות, השפיעה על כלל שרשרת הערך. במקביל, עלויות השינוע והחשמל עלו, והפיקוח מתקשה להדביק את השינויים. לכן, למרות שהמדינה מנסה לשמור על יציבות, מחירי החלב לצרכן עלו בכ-14% בממוצע בשלוש השנים האחרונות.
3 # תוכניות האוצר לפתיחת השוק לייבוא
לפי הדיווחים האחרונים, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הצהיר כי בכוונתו להוריד את יוקר המחיה דרך פתיחת שוק החלב לייבוא חופשי יותר ולבטל את המנגנון של "מחיר מטרה" והתכנון הממשלתי, הפחתת מכסים על
מוצרי חלב, בעיקר גבינות קשות וחמאה, כדי להגביר את התחרות מול המחלבות המקומיות. באוצר מעריכים כי הוזלה כזו תוכל להביא להפחתת מחירים בשוק החלב ומוצריו של עד 30%, אך עם זאת, מומחים בענף טוענים כי ההשפעה בפועל תהיה מוגבלת: החלב הוא מוצר שדורש קירור מתמיד, הובלה
ימית יקרה ואישורי כשרות, ולכן לא בהכרח משתלם כלכלית לייבא אותו.
- מחירי החלב צפויים לעלות ב-1.5%
- סמוטריץ' מאתגר את משק החלב המתוכנן: מאריך את ביטול המכס בחצי שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
4 # ייצור מקומי כמעט מלא לצד ייבוא מוגבל
כיום כ-90% ממוצרי החלב הנצרכים בישראל מיוצרים בארץ, בעוד היבוא שכן קיים מתמקד במוצרים מעובדים יותר, כמו גבינות צהובות, אבקות חלב וחמאה. המשמעות היא שהשוק המקומי כמעט עצמאי לחלוטין, והמשקים והרפתות הפרוסים ברחבי הארץ מהווים בסיס ייצור חיוני. עם זאת, התלות הגבוהה בייצור המקומי יוצרת פגיעות: כאשר הרפתנים דורשים העלאת מחיר מטרה, המדינה מתקשה לווסת את המחירים מבלי לפגוע באספקה.
