זוקו מסכמת רבעון עם רווח של 4 מ' ש' גידול של 41%
חברת זוקו שילובים מדווחת היום, כי סיימה את הרבעון הראשון של שנת 2007 עם רווח נקי של כ-4.2 מיליון שקל, גידול של כ-41% לעומת הרווח בתקופה המקבילה אשתקד, שהסתכם בכ-3 מיליון שקל.
זוקו רשמה גם צמיחה בשיעור של כ-12% ברווח התפעולי של הרבעון הראשון של 2007 לכ-6.3 מיליון שקל, לעומת כ-5.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
השיפור ברווח הנקי של זוקו הינו, בין היתר, פועל יוצא של העלייה בהיקפי הפעילות של הקבוצה. בשלושת החודשים הראשונים של שנת 2007 טיפסו הכנסותיה של זוקו בכ-23% לרמה של כ-140.8 מיליון שקל, בהשוואה לכ-114.8 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2006.
העלייה במכירות נובעת בעיקרה מגידול במכירות ציוד תשתית בשל המשך מגמת ההצטיידות בציוד מתוצרת Caterpillar ומוצרי צמ"ה נוספים לאור תנופת ענפי התשתית והבנייה בישראל, גידול במכירות החלפים והשירות וכן גידול במכירות גנרטורים ומדחסים לתעשיה.
המאזן של זוקו מתאפיין באיתנות פיננסית גבוהה, המתבטא בהון העצמי של החברה, שעמד בסוף מרץ 2007 על כ-172.8 מיליון שקל. לזוקו מדיניות דיווידנד, במסגרתה היא מחלקת מדי שנה כ-25% מהרווח הנקי שלה, ובמסגרת זו היא חילקה באפריל האחרון דיווידנד בהיקף של כ-5.5 מיליון שקל לבעלי מניותיה בגין רווחי 2006.
יוסי סמירה, מנכ"ל זוקו, אמר היום: "אנו גאים להציג מגמת צמיחה מתמשכת בתוצאות זוקו זו כבר שנה שלישית ברציפות. אנו מעריכים, כי הצמיחה בפעילויות השוטפות של החברה תימשך, וזאת, בין היתר, לאור רכישת חברת בי-טראק בבריטניה והזכייה האחרונה במכרז משרד הבטחון לאספקת גנרטורים שמאפשרת לנו לחדור לשוק ההשכרה האזרחי בענפי התעשייה, ולפתח פעילות זו להיקפים משמעותיים. הקבוצה פועלת לקידום פעילויות חדשות נוספות, כמו פיתוח הפעילות בתחום התחבורה בניגריה, פרויקט ניהוג מרחוק, כניסה לתחום תשתית אספלט, פיתוח כלי רכב ממוגן והרחבת סל המותגים הבינלאומיים אותם מייצגת החברה בישראל ובחו"ל".
בשבועות האחרונים דיווחה זוקו על מספר אבני דרך משמעותיים בפעילות החברה. בתחילת החודש חתמה זוקו על ההסכם לרכישת חברת B-Trac (בי-טראק) הבריטית, המייצגת באופן בלעדי את ענקית הציוד התעשייתי האמריקאית, חברת ורמיר (Vermeer) בבריטניה ובאירלנד, תמורת כ-12.3 מיליון שקל (כ-1.5 מיליון ליש"ט). בי-טראק סיימה את שנת 2006 עם מחזור הכנסות של כ-46 מיליון שקל (כ-5.5 מיליון ליש"ט) ורכישתה עשויה להכפיל את היקפי פעילותה של זוקו בשוק הבריטי, הצפוי להנות מגאות כלכלית בעקבות המשחקים האולימפיים שיתקיימו במדינה.
נזכיר עוד, כי בתחילת השבוע דיווחה זוקו, כי חברת הבת, טרקטורים וציוד (אי.טי.אי), זכתה במכרז להשכרה של גנרטורים למשרד הבטחון, המוערך בכ-20 מיליון שקל, לתקופה של שנתיים עם אופציה לשנה נוספת. לדברי הנהלת החברה, הזכייה במכרז משרד הביטחון, תסייע למנף את תחום השכרת הציוד התעשייתי, המהווה מנוע צמיחה משמעותי לעסקי החברה. בכוונת זוקו להקים חברה בת, חברת Cat-Rental, שתרכז את כל הפעילות הנוגעת להשכרות ציוד, לרבות ציוד תעשייתי וציוד לענף התשתיות.
לזוקו יש כיום פעילות בינלאומית המתרכזת בעיקר בבריטניה, ארה"ב ובגרמניה. פעילות זו כוללת מכירה והשכרה של ציוד וחלפים למגזרי התשתיות והתחבורה, בעיקר פטישים הידראוליים ומשאבות בטון, מסננים ושמנים לענף הרכב, וכן הספקת שירותים ללקוחות בתחומים אלה. הפעילות הבינלאומית של זוקו תרמה בשנת 2006 הכנסות שנתיות בהיקף נוכחי של כ-86 מיליון שקל, ומהווה כ-15% מסך פעילות קבוצת זוקו.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?
רשות המסים השיקה מחדש את נוהל הגילוי מרצון במטרה להחזיר מיליארדים לקופת המדינה ולאפשר לנישומים להסדיר חובות עבר בלי הליך פלילי; טיעונים בעד ונגד, והאם ביטול האנונימיות הוא שגרם לתכנית הנוכחית להיות פחות אטרקטיבית?
גילוי מרצון חזר, והפעם עם פנים חדשות. רשות המסים הכריזה אמש על השקת הנוהל מחדש, שמאפשר לנישומים לדווח על הכנסות או נכסים שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב ולקבל חסינות מהליך פלילי. להרחבה ראו כאן - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי. הרעיון הוא די פשוט: מי שיבוא מרצונו ויסדיר את חובו, לא יועמד לדין. אבל השאלה המתבקשת היא האם מדובר בהזדמנות אמיתית או בתוכנית שתרתיע יותר מאשר היא תעודד, בעיקר כי מדובר בבקשה שמית ולא אנונימית כפי שהיה בעבר.
תחשבו על התרחיש הבא - מגיע נישום וחושף את הרווחים שלון בחו"ל מקריפטו. אומר לו פקיד השומה, תשלם X, לנישום אין אפשרות לערער או לחזור בו מהחשיפה. הוא יכול לנסות לשכנע את פקיד השומה שהמס גבוה מדי, אבל אין לו אפשרות לסגת, כי אפשר להשתמש במידע שנחשף, ואז גם החבות הפלילית קיימת. כלומר, זו דרך חד כיוונית, אי אפשר להתחרט, והנישומים "בידיים" של פקידי השומה. קחו גם בחשבון שאם מדובר בקריפטו צריך להביא אסמכתאות כדי לנתח את הרווחים על פני השנים - לרבים אין את המידע הזה ולא תמיד ניתן להשיגו, וגם שבינתיים אין הקלות של הצמדה וריבית. אז המוטיבציה לגלות על הון בחו"ל וגם בארץ (לרבות מכר דירה) לא מאוד גדולה, אבל יש גם יתרונות ללקוחות ובעיקר הידיעה שלא מחפשים ולא רודפים אחריהם. הם יכולים לישון טוב בלילה.
המדינה צריכה כסף - אולי יהיו הקלות בגילוי מרצון בהמשך
המדינה נמצאת בתקופה של הוצאות כבדות: מלחמה ארוכה, התחייבויות תקציביות ותשלומים הולכים ותופחים. גילוי מרצון נותן לממשלה דרך מהירה להכניס מיליארדים לקופת המדינה מבלי להטיל מיסים חדשים על כלל הציבור (כפי שעשתה עם המס על הרווחים הכלואים). מצד שני, גם לנישומים יש כאן רווח ברור: מי שמחזיק הכנסות לא מדווחות יכול להסדיר את מעמדו, לשלם את חוב המס ולדעת שהוא 'נקי' משפטית ולישון טוב בלילה. העובדה שבקשה שלא תאושר לא תשמש נגד הפונה בהליך אזרחי או פלילי מחזקת את הביטחון. כלומר, המידע שנמסר לא יכול לשמש לרעתו, אלא אם הגיע לרשות בדרכים אחרות, או וכאן כאמור הבעיה - אם הנישום לא הסכים לשומה, ואז הכל נפתח מחדש. רשות המסים לא חשבה כנראה על הנקודה הזו עד הסוף, ויש סיכוי שתוך כדי תנועה היא תפתור אותה לטובת הנישומים. זה כנראה גם תלוי בהיענות, אם ההיענות תהיה מאכזבת, ינסו לתת עוד צ'ופרים ללקוחות. .
בפועל, חשוב לזכור שהודעת הרשות עוד מציינת כי היא "תוכל לעשות שימוש בכל מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון שהגיע אליה בדרך אחרת, או במקרים שבהם לא שולם המס או שהבקשה לא נעשתה בתום לב, או הוסתר חלק מהמידע הרלוונטי". .
- העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענות נגד ההליך ברמת המאקרו הן שלא ניתן לתת פרסם למעלימי רווחים והכנסות. העלמתם מס, זו עבירה פלילית, למה צריך ללכת לקראתכם? מבחינת הנישומים, סיכוי טוב שהם לא ירוצו להצהיר. הנוהל החדש פחות אטרקטיבי מהקודמים. הסיבה העיקרית היא ביטול האפשרות להליך אנונימי: בעבר נישומים יכלו לבדוק את מצבם בלי לחשוף זהות, ורק אחר כך להחליט אם להתקדם. כעת הכול גלוי מההתחלה - מה שעלול להרתיע רבים. מעבר לכך, הנוהל הנוכחי לא מבטל באופן אוטומטי קנסות, הצמדות וריביות. כך נוצר מצב שבו חוב ישן יכול לתפוח פי כמה. לדוגמה, נישום שלא דיווח על הכנסה של 100 אלף שקל ב־2015 היה משלם אז כ-35 אלף שקל מס. היום, במסגרת הנוהל, הוא עלול למצוא את עצמו מחויב ביותר מ-70 אלף שקל - אחרי ריבית, הצמדה וקנס גרעון. ומכאן עולה השאלה: העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהם בגילוי מרצון? צריך לסייג ולהגיד שבעבר במסגרת גילוי מרצון לא היה צורך לשלם מס גירעון ונראה שבסופו של דבר כך יהיה גם הפעם, אבל זה לא סגור.
