אלקטרה: גידול של 17% ברווח הרבעוני לכ-58.3 מ' ש'
חברת אלקטרה בע"מ, בניהולו של איתמר דויטשר, פותחת את שנת 2007 עם המשך מגמת הצמיחה והגידול ברווחיות, שאפיינה אותה גם בשנת 2006. הרווח הנקי של אלקטרה בע"מ ברבעון הראשון של שנת 2007 הסתכם בכ-58.3 מיליון שקל, עלייה של כ-17% לעומת הרווח הנקי ברבעון המקביל אשתקד שהסתכם בכ-50 מיליון שקל.
יצויין, כי חברת הבת, אלקטרה נדל"ן, רשמה ברבעון הראשון הפרשה חשבונאית בסך של כ-15.9 מיליון שקל בגין שערוך אופציות שהיא הנפיקה לציבור, לעומת הפרשה בסך של כ-11.9 מליון שקל שביצעה בגין אותו הסעיף אשתקד. בנטרול הפרשה זו, שבוצעה בעקבות הקדמת יישום תקני החשבונאות הבינלאומיים (IFRS) על ידי אלקטרה בע"מ ואלקטרה נדל"ן כבר בדו"חות לסיכום שנת 2006, היו רווחי שתי החברות גבוהים עוד יותר.
הכנסות אלקטרה בע"מ ברבעון הראשון של 2007 זינקו בשיעור של כ-56% לרמה של כ-685.7 מיליון שקל, לעומת כ-441 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול בהכנסות נובע מהרחבת הפעילות של קבוצה אלקטרה בע"מ, מרכישת חברת אנרקו שבוצעה אשתקד, וכן מהגידול בהיקפי הפעילות של חברת הבת, אלקטרה נדל"ן, המוחזקת בשיעור של כ-75%.
הגידול בהכנסות אלקטרה השתקף היטב גם בשורת הרווח הגולמי של החברה, שגדל בכ-88% לרמה של כ-141.8 מיליון שקל, לעומת כ-75.3 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2006, וכן בשורת הרווח התפעולי של החברה, שטיפס לרמה של כ-101.5 מיליון שקל, בהשוואה לכ-85 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
צבר ההזמנות של אלקטרה במועד פרסום הדו"חות הגיע לרמת שיא של כ-2.7 מיליארד שקל וכולל צבר בסך כ-2.2 מיליארד שקל מיום 31.3.2006 וכן את העבודות הצפויות בגין עסקת "מתחם אמפא" ואת צבר העבודות של החברה שנרכשה בניגריה. מרבית הצבר מיועד לביצוע במהלך שנת 2007.
ממאזן החברה עולה, כי היקף הנכסים הכולל של הקבוצה מסתכם בכ-8.55 מיליארד שקל, וכי ההון העצמי של הקבוצה מסתכם בכ-1.71 מיליארד שקל.
איתמר דויטשר, מנכ"ל אלקטרה בע"מ, אמר היום: "ברבעון הראשון המשיכה אלקטרה לחזק את מעמדה בתחום האלקטרו-מכני, ובמקביל המשיכה לפתח את הפעילויות בתחומי קבלנות הביצוע בישראל ובחו"ל, וכן בתחום ייזום הנדל"ן בישראל ובמזרח אירופה. ברשותנו מצוי כיום צבר הזמנות גבוה מאד, שמבטיח לאלקטרה הכנסות גבוהות לשנתיים הקרובות, וזאת בזכות זכייתנו במספר פרוייקטים חשובים במהלך השנה האחרונה. באותה העת, המשיכה חברת הבת, אלקטרה נדל"ן, להרחיב את פעילותה בתחום הנכסים המניבים בחו"ל ותרמה לצמיחת הקבוצה כולה".
אלקטרה בע"מ הרחיבה מאז תחילת שנת 2007 את עסקיה בשווקים הבינלאומיים, וכן זכתה במספר פרוייקטים גדולים בשוק הישראלי. במסגרת זו, רכשה אלקטרה בע"מ בחודש מאי 2007 כ-84% ממניותיה של חברה ניגרית, המתמחה בתחום האלקטרו-מכניקה בשוק הניגרי. מדובר בחברה ותיקה בעלת מוניטין של כ-40 שנה, שמחזור הכנסותיה השנתי מוערך בכ-25 מיליון דולר. אלקטרה בע"מ שילמה תמורת המניות כ-11.3 מיליון דולר. לחברה הנרכשת צבר הזמנות בהיקף של כ-32 מיליון דולר.
כמו כן, בהמשך לכניסתה לפרוייקטים יזמיים בבולגריה, ליטא, רומניה ופולין, נכנסה אלקטרה בע"מ ברבעון הראשון לפעילות גם באוקראינה, וזאת בשיתוף פעולה עם קבוצת נכסים ובניין. אלקטרה תחזיק בשליש מהזכויות על קרקע, עליה צפויה להבנות שכונת מגורים בהיקף של עשרות אלפי יחידות דיור.
בנוסף, הודיעה אלקטרה בע"מ על כניסתה לתחום הייזום למשרדים בשוק הישראלי, וזאת באמצעות רכישה של 50% מהזכויות מהמגרש הידוע כ"מתחם אמפא" ברחוב יגאל אלון בתל-אביב. על המתחם עשוי לקום מגדל משרדים חדיש ויוקרתי, שיתנשא לכ-45 קומות. במסגרת הסיכום בין הצדדים לעיסקה, עשויה אלקטרה בע"מ לבצע עבודות ניהול, תכנון וביצוע בפרוייקט בהיקפים כספיים של כ-340 מיליון שקל.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?
רשות המסים השיקה מחדש את נוהל הגילוי מרצון במטרה להחזיר מיליארדים לקופת המדינה ולאפשר לנישומים להסדיר חובות עבר בלי הליך פלילי; טיעונים בעד ונגד, והאם ביטול האנונימיות הוא שגרם לתכנית הנוכחית להיות פחות אטרקטיבית?
גילוי מרצון חזר, והפעם עם פנים חדשות. רשות המסים הכריזה אמש על השקת הנוהל מחדש, שמאפשר לנישומים לדווח על הכנסות או נכסים שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב ולקבל חסינות מהליך פלילי. להרחבה ראו כאן - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי. הרעיון הוא די פשוט: מי שיבוא מרצונו ויסדיר את חובו, לא יועמד לדין. אבל השאלה המתבקשת היא האם מדובר בהזדמנות אמיתית או בתוכנית שתרתיע יותר מאשר היא תעודד, בעיקר כי מדובר בבקשה שמית ולא אנונימית כפי שהיה בעבר.
תחשבו על התרחיש הבא - מגיע נישום וחושף את הרווחים שלון בחו"ל מקריפטו. אומר לו פקיד השומה, תשלם X, לנישום אין אפשרות לערער או לחזור בו מהחשיפה. הוא יכול לנסות לשכנע את פקיד השומה שהמס גבוה מדי, אבל אין לו אפשרות לסגת, כי אפשר להשתמש במידע שנחשף, ואז גם החבות הפלילית קיימת. כלומר, זו דרך חד כיוונית, אי אפשר להתחרט, והנישומים "בידיים" של פקידי השומה. קחו גם בחשבון שאם מדובר בקריפטו צריך להביא אסמכתאות כדי לנתח את הרווחים על פני השנים - לרבים אין את המידע הזה ולא תמיד ניתן להשיגו, וגם שבינתיים אין הקלות של הצמדה וריבית. אז המוטיבציה לגלות על הון בחו"ל וגם בארץ (לרבות מכר דירה) לא מאוד גדולה, אבל יש גם יתרונות ללקוחות ובעיקר הידיעה שלא מחפשים ולא רודפים אחריהם. הם יכולים לישון טוב בלילה.
המדינה צריכה כסף - אולי יהיו הקלות בגילוי מרצון בהמשך
המדינה נמצאת בתקופה של הוצאות כבדות: מלחמה ארוכה, התחייבויות תקציביות ותשלומים הולכים ותופחים. גילוי מרצון נותן לממשלה דרך מהירה להכניס מיליארדים לקופת המדינה מבלי להטיל מיסים חדשים על כלל הציבור (כפי שעשתה עם המס על הרווחים הכלואים). מצד שני, גם לנישומים יש כאן רווח ברור: מי שמחזיק הכנסות לא מדווחות יכול להסדיר את מעמדו, לשלם את חוב המס ולדעת שהוא 'נקי' משפטית ולישון טוב בלילה. העובדה שבקשה שלא תאושר לא תשמש נגד הפונה בהליך אזרחי או פלילי מחזקת את הביטחון. כלומר, המידע שנמסר לא יכול לשמש לרעתו, אלא אם הגיע לרשות בדרכים אחרות, או וכאן כאמור הבעיה - אם הנישום לא הסכים לשומה, ואז הכל נפתח מחדש. רשות המסים לא חשבה כנראה על הנקודה הזו עד הסוף, ויש סיכוי שתוך כדי תנועה היא תפתור אותה לטובת הנישומים. זה כנראה גם תלוי בהיענות, אם ההיענות תהיה מאכזבת, ינסו לתת עוד צ'ופרים ללקוחות. .
בפועל, חשוב לזכור שהודעת הרשות עוד מציינת כי היא "תוכל לעשות שימוש בכל מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון שהגיע אליה בדרך אחרת, או במקרים שבהם לא שולם המס או שהבקשה לא נעשתה בתום לב, או הוסתר חלק מהמידע הרלוונטי". .
- העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענות נגד ההליך ברמת המאקרו הן שלא ניתן לתת פרסם למעלימי רווחים והכנסות. העלמתם מס, זו עבירה פלילית, למה צריך ללכת לקראתכם? מבחינת הנישומים, סיכוי טוב שהם לא ירוצו להצהיר. הנוהל החדש פחות אטרקטיבי מהקודמים. הסיבה העיקרית היא ביטול האפשרות להליך אנונימי: בעבר נישומים יכלו לבדוק את מצבם בלי לחשוף זהות, ורק אחר כך להחליט אם להתקדם. כעת הכול גלוי מההתחלה - מה שעלול להרתיע רבים. מעבר לכך, הנוהל הנוכחי לא מבטל באופן אוטומטי קנסות, הצמדות וריביות. כך נוצר מצב שבו חוב ישן יכול לתפוח פי כמה. לדוגמה, נישום שלא דיווח על הכנסה של 100 אלף שקל ב־2015 היה משלם אז כ-35 אלף שקל מס. היום, במסגרת הנוהל, הוא עלול למצוא את עצמו מחויב ביותר מ-70 אלף שקל - אחרי ריבית, הצמדה וקנס גרעון. ומכאן עולה השאלה: העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהם בגילוי מרצון? צריך לסייג ולהגיד שבעבר במסגרת גילוי מרצון לא היה צורך לשלם מס גירעון ונראה שבסופו של דבר כך יהיה גם הפעם, אבל זה לא סגור.
